var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=102327;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","55"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("102327","0","בגדר בין השמשות","15/12/22 05:33","כא כסלו","תשפ"ג","05:33","אבי22","התלמוד במסכת שבת דף לד מביא שבין השמשות ספק כולו מן היום ספק כולו מן הלילה
והנה במסכת ברכות מובאת ברייתא שמכריחה מספר נחמיה שהיום כלה בצאת הכוכבים
ומה שאמרו זכר לדבר ולא ראיה גמורה פירשו רוב הראשונים כי אין ראיה לקריאת שמע שתלויה בזמן שכיבה
ואם כן איך נוצר הספק של בין השמשות הרי ודאי עד צאת הכוכבים נקרא יום
אשמח לתשובה תודה רבה","50926","","502","True","True","False","","371","","0","0","ברכות|ב ע"ב",""),new Message("102328","102327","לאו דווקא","15/12/22 09:21","כא כסלו","תשפ"ג","09:21","עלי","אפשר שבזמן בנין ביהמ"ק אכן עבדו עד צאת הכוכבים כי רצו לנצל כל רגע שעוד יש אור או שלא חושך גמור אבל בין השמשות שלהלכה אינו קשור לכך כי זה הזמן בסוף היום בו עדיין יש אור מועט גם לאחר השקיעה והגדרת הזמן הגבולי בין היום ללילה להלכה זה עניין נפרד...","209","","502","True","True","False","","57","77.127.170.223","0","102327","ברכות|ב ע"ב",""),new Message("102329","102327","לפי רבי יוסי","15/12/22 15:31","כא כסלו","תשפ"ג","15:31","אור חדש","אה"נ שכמעט ואין משמעות לביה"ש והלכה כמותו כידוע וממילא סביר שהגמ בברכות אזלא לשיטתו כי באמת בכל העניינים שלא נוגעים לחומרת שבת פוסקים כמותו ובטח במה שנוגע לברור הגמ' שם

ורק בשבת החמורה נהגו להחמיר לחוש לדעת ר' יהודה","458","","502","True","True","False","","54","192.114.91.237","0","102327","ברכות|ב ע"ב",""),new Message("102341","102327","כיוונת לקושית התוספות פסחים ב.","17/12/22 22:50","כג כסלו","תשפ"ג","22:50","שטייגעניסט","וז"ל: ומהתם נמי מוכח דעד צאת הכוכבים יום הוא ולא קשה מההוא קרא לתנאי דפרק במה מדליקין (דף לד: ולה.) דקאמר ר' יהודה משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין ואיכא למאן דאמר התם שני חלקי מיל שהוא לפי הנראה שעה גדולה לפני צאת הכוכבים דאין אנו בקיאין בצאת הכוכבים כדאמר התם לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים הנראין בלילה אלא בינונים.","1319","","500","True","True","False","","32","","0","102327","ברכות|ב ע"ב",""),new Message("102519","102327","יש כמה אפשרויות לפרש מהו ''צאת הכוכבים''","12/02/23 13:33","כא שבט","תשפ"ג","13:33","אליעזר מ ש","ומזה נובעים צדדי הספקות והשיטות.","610","","443","True","True","False","","55","62.0.102.58","0","102327","ברכות|ב ע"ב",""),new Message("102349","102328","נדחה ממגילה כ:","18/12/22 19:23","כד כסלו","תשפ"ג","19:23","שטייגעניסט","וכ''ת משעלה עמוד השחר לאו יממא ומכי ערבא שמשא ליליא ואינהו מקדמי ומחשכי ת''ש (והיה) לנו הלילה משמר והיום מלאכה:","1319","","499","True","True","False","","47","","0","102327","ברכות|ב ע"ב",""),new Message("102345","102341","אין להביא","18/12/22 10:44","כד כסלו","תשפ"ג","10:44","אור חדש","שום ראיה משיטת התוס' בסוגיות הנוגעות לשקיעה וצהכ

שיטתם דחויה במציאות באופק א"י ובבל וממילא דחויה לחלוטין מלשמש הסבר בסוגיות הללו שנדונו באי ובבבל","458","","499","True","True","False","","69","192.114.91.228","0","102327","ברכות|ב ע"ב",""),new Message("102348","102345","עיין שוב בדברי התוספות שצוטט","18/12/22 15:42","כד כסלו","תשפ"ג","15:42","שטייגעניסט","ותגלה שאין שום קשר למחלוקת הידועה","1319","","499","True","True","False","","33","","0","102327","ברכות|ב ע"ב",""),new Message("102518","102345","ההסבר הנכון בתוס' בשיטת ר''ת הוא...","12/02/23 13:30","כא שבט","תשפ"ג","13:30","אליעזר מ ש","שהתחלת שקיעה זה זמן מסוים לפני השקיעה כפשטה. וכמ''ש בתוס' הרא''ש על שבת [ל''ד או ל''ה] שאור החמה מתחיל להיות כהה. וחמה שמתחילה להכנס בעובי הרקיע הכוונה להתחלת החלשות אור השמש הנקלט ברקיע הראשון שסביב כדוה''א, ה''גלגל'' ה''אהל'' הוילון'' = שכבות האטמוספירה.
2]ויש שתי שיטות בראשונים שכתבו כדברי ר''ת. עיין בר''ן על מס' שבת שם, וב''מגיד משנה'' על רמב''ם הלכות שבת. שיטה אחת, שהזמן של ''סוף שקיעה'' דהוא הזמן של ביה''ש דספק יום ספק לילה - מתחיל בזמן השקיעה כפשטה - שראינו שגוף השמש שקע ונראה נעלם מאחורי אופק מערב. כך ברור בר''ן שם. ולפי זה, לפי רבה, התחלת השקיעה, הוא זמן הילוך 3 ורבע מיל לפני זה. ולפי רב יוסף, זמן הילוך שלש ושליש מיל לפני זה. והשיטה השניה, ב''מגיד משנה'', שהזמן הזה מתחיל זמן מה לאחר מכן,[לאחר השקיעה כפשטה] כשיצאו ב' כוכבים בינוניים. ומשם נמדוד למפרע זמן הילוך 3 ורבע או שלש ושליש מיל, וזהו זמן התחלת השקיעה. וגם לפי זה, התחלת השקיעה היא זמן מה לפני השקיעה כפשטה. וראה עוד במאירי שם בשבת. זו ההבנה הנכונה בדברי ר''ת והראשונים שכתבו כדבריו. ומותאם נכון למראה המציאות, ולמה שמובן בגמרא וכתוב בראשונים, שבזמן ביה''ש דספק, מאדימים פני מערב. ופשוט, שר''ת והראשונים דברו על אופק [ = קוי הרוחב הצפוניים] של ארץ ישראל ובבל, שהרי הם מסבירים דברי רבי יהודה שהיה בארץ ישראל, ואת דברי רבה ורב יוסף שהיו בבל.","610","","443","True","True","False","","44","62.0.102.58","0","102327","ברכות|ב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);