var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=102298;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("102298","0","הפקר חמץ בע"פ בפני כמה?","09/12/22 09:40","טו כסלו","תשפ"ג","09:40","אליצפן","התלמוד (נדרים דף מה עמוד א) דן באיזה פורום של אנשים מקבל ההפקר תוקף: "אמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: כל המפקיר בפני שלשה הוי הפקר, בפני שנים - לא הוי הפקר.
ור' יהושע בן לוי אמר: דבר תורה אפילו באחד הוי הפקר, ומה טעם אמרו בשלשה? כדי שיהא אחד זוכה ושנים מעידין. הדרן עלך אין בין המודר.

מיהו האחד? המפקיר עצמו או עוד אחד מלבדו?

במידה וצריך המפקיר שיהיה עוד אחד במקום בשעת ההפקרה, מה עושה אדם בערב פסח בעת בדיקת/שריפת חמץ כאשר אין אף אחד לידו? האם ההפקר תקף?","502","","512","True","True","False","","316","84.229.47.47","0","0","נדרים|מה ע"א",""),new Message("102300","102298","לכאורה ","10/12/22 23:57","טז כסלו","תשפ"ג","23:57","אביי","אני חושב שהאחד הזה הוא לאו דווקא אלא כדי שיהיה זוכה בזה המודר נקט אחד אבל לכאורה גם בינו לבין עצמו סגי ובערב פסח נראה שיועיל ר"ג שרוצה להוציא מרשותו ואף אחד לא רוצה לזכות בזה בערב פסח","50905","","511","True","True","False","","40","","0","102298","נדרים|מה ע"א",""),new Message("102302","102298","זו תקנת חכמים, ולא תיקנו כך לגבי חמץ","11/12/22 08:29","יז כסלו","תשפ"ג","08:29","Almuaddib",".

וכדברי הרמב"ם בדיני נדרים:

"דין תורה אפילו הפקיר בפני אחד הרי זה הפקר ונפטר מן המעשרות כמו שיתבאר במקומו. אבל מדברי סופרים אינו הפקר עד שיפקיר בפני שלשה כדי שיהיה אחד זוכה אם רצה והשנים מעידים."
(ההדגשה אינה במקור).
וכך במפורש דברי רבי יהושע בן לוי בגמרא, שמדין תורה - אין צורך אפילו בשנים.

ולא תיקנו חכמים כך לגבי חמץ, ולגבי דברים נוספים גם כן לא יקנו כך.


כדאי להוסיף שבדרך כלל, את רוב ביטול החמץ אכן לא עושים בדיבור בלבד, אלא במעשה. או שורף, או משליך אל הים, או זורה לרוח; כולם מעשה ולא דיבור בלבד. ואין ספק שהפקרה במעשה היא הפקרה מעולה. וכי אדם שהשליך לפח הזבל השכונתי חבילת פסטה, צריך להכריז שמדובר בהפקר? יש הפקרה גדולה מזו?


ומעניין לראות בירושלמי דשביעית את שאלת אנשי ציפורי, בעניין דומה:
קפודקאי דציפורין שאלין לרבי אימי בגין דלית לאילן עמא רחים ולא שאל שלם איך צורכה מיעבד א"ל כד תיחמון ריגלא צלילא דיהוין מפקון לשוקא ומבקרין ליה וחזרין וזכיין ביה

(אנשי קפדוקיא שגרו בציפורי, שאלו את רב אמי: בגלל שאין לנו חברים בציפורי, איך נפקיר ונזכה? אם נפקיר - אחרים יקפצו ויזכו בדברים שלנו. מה נעשה? ענה להם רבי אמי: כשתראו כי השוק פנוי - שאין שם בני אדם - תוכלו להפקיר, ולזכות מייד).

בדיוק הפוך מדברי רבי יוחנן שהובאו לעיל, שהרי הוא מציע להם דווקא כשאין שם אנשים. ולא מיותר להזכיר שרבי אמי היה תלמידו של רבי יוחנן. כלומר, לגבי הפקר זה, לא מצאנו תקנת חכמים להפקיר בפני שלושה.","107","","510","True","True","False","","74","147.235.194.219","0","102298","נדרים|מה ע"א",""),new Message("102304","102298","תוס' פסחים ד: סד"ה מדאורייתא:","11/12/22 14:46","יז כסלו","תשפ"ג","14:46","אביגדור",""והא דאמרינן בנדרים (דף מה.) הפקר בפני שלשה - מדאורייתא אין צריך"
משמע שיכול בינו לבין עצמו","571","","510","True","True","False","","82","212.76.112.91","0","102298","נדרים|מה ע"א",""),new Message("102301","102300","אני מחפש מקורות לא סברות!!!!","11/12/22 07:32","יז כסלו","תשפ"ג","07:32","אליצפן","","502","","510","False","True","False","","75","84.229.47.169","0","102298","נדרים|מה ע"א",""),new Message("102303","102302","כמה שאלות למסקנות שלך:","11/12/22 09:05","יז כסלו","תשפ"ג","09:05","אליצפן","1. הרמב"ם כותב בפני אחד ולא בפני עצמו. קרי צריך להיות אדם נוסף חוץ מהמפקיר נוכח במקום. איך זה בפועל בהפקרת חמץ, בו כביכול אין דרישה כזו.

2. הפקרת החמץ איננה במקום השריפה אלא לאותו חמץ לא ידוע שאותו לא שורפים. אז מה הקשר בין ה"מעשה" לבין ה"הפקרה"

3. לפי ר' יוסי, שעד שמאן דהו לא זכה בהפקר ההפקר איננו הפקר. אזי איך לפי ר' יוסי חל ההפקר בע"פ על החמץ הלא ידוע?

4. בצפורי לא אמרו להם שלא יהיה איש אלא שלא יהיו קופצים במקומכם לזכות ב"הפקר" כך שאנ"ש יכולים להיות נוכחים, ולכן זו איננה הוכחה חותכת לצורת מעמד ההפקר. לכן לא בהכרח שיש מחלוקת בין הרב לתלמיד.","502","","510","True","True","False","","71","84.229.47.169","0","102298","נדרים|מה ע"א",""),new Message("102307","102303","התייחסות לשאלות:","11/12/22 18:21","יז כסלו","תשפ"ג","18:21","Almuaddib",".


1.
הרמב"ם לא פוסק זאת כלפי ביטול חמץ. פסיקת הרמב"ם, כפי שציטטתי, היא לגבי הפקרת שדה כדי להיפטר מהפרשה.
דברי הרמב"ם הובאו כדי לחדד שמדאוריתא אין צורך בהפקרה בפני שלושה.

2.
הפקרת חמץ בהחלט יכולה להיות במקום שריפה. אתה יכול לבער את החמץ בכמה דרכים. להשליך אותו לצפרדע הירוקה של העיריה, אל הזבל, זה ביעור מעולה לכולי עלמא.
מה שאתה מתכוון, הוא לביטול החמץ שאנו עורכים כלפי החמץ שלא מצאנו. שים לב ששם נוסח האמירה הוא 'ביטול', ולא הפקרה. אנו אומרים 'ליבטיל', לא 'ליהווי הפקר'.

3.
עד שאתה שואל את שאלתך לפי רבי יוסי, אשאלך לפי כולם:
איך בכלל יכול לחול דין הפקר על משהו שאינני יודע אם בכלל קיים? גם לשיטת חכמים, אתה מפקיר משהו ספציפי שאתה יודע מהו, לא משהו שאינך יודע אם בכלל קיים.
ואני שב ומפנה לדיוק שנכתב לעיל בסעיף 2.

4.
כל משמעות המעשה באנשי קפודקיא שבציפורי, היא שלא יהיה שם אף אדם חוץ מהמפקיר. מי זה בדיוק אנ"ש? הרי מאנשי ציפורי הם חוששים. "ריגלא צלילא" מילולית זה "הרגל נקיה", כלומר - כלתה רגל מן השוק ואין שם אף אחד. לא כתוב שאין שם אנשים לא נחמדים, כתוב שאין שם אף אחד.","107","","510","True","True","False","","73","147.235.194.219","0","102298","נדרים|מה ע"א",""),new Message("102306","102304","בפני 3 לא, אבל אולי צריך בפני 1.","11/12/22 18:16","יז כסלו","תשפ"ג","18:16","אליצפן","","502","","510","False","True","False","","75","84.229.47.169","0","102298","נדרים|מה ע"א",""),new Message("102308","102306","לכאורה","11/12/22 18:54","יז כסלו","תשפ"ג","18:54","אביגדור","היו צריכים לכתוב זאת בפירוש","571","","510","True","True","False","","70","212.76.112.91","0","102298","נדרים|מה ע"א",""),new Message("102309","102306","לחיזוק דברי אביגדור, כמה מקורות:","11/12/22 19:17","יז כסלו","תשפ"ג","19:17","Almuaddib",""...דכיון דלאפרושי מאיסור הוא מסתמא מפקר להו בגמר דעתו".
(מלאכת שלמה על מסכת שבת, פרק א')

וראה שגם הוא הבין את התוספות האמור כחברנו אביגדור, ואף כתב כך במפורש.

ועוד ראה שכך כתב הר"ן על הרי"ף באותו המקום, וכמעט באותו הלשון. וכמוהם אף כתב הרשב"א בחידושיו על אתר, ובאותו הלשון כתב.

ואף המהר"ם חלאווה כתב שהפקר בדבר של איסור אינו צריך (בפירושו על פסחים).


ובמעשה דרבי ישמעל ברבי יוסי בב"מ ל:, ראה תוספות, שטמ"ק והגר"א, שלפי פירושיהם הפקיר ריב"י בפני עצמו בלבד, ולא היה צריך בפני שלושה.

ובדורנו - ראה הערות הרב אלישיב בקידושין, שמדרבנן הפקר צריך שלושה, "אבל מדאוריתא כל הפקר הפקר הוא".","107","","510","True","True","False","","74","147.235.194.219","0","102298","נדרים|מה ע"א",""),new Message("102312","102307","הנה נוסח ביעור חמץ","12/12/22 19:34","יח כסלו","תשפ"ג","19:34","אליצפן","כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִיכָּא בִרְשׁוּתִי, דְלָא חֲמִתֵּיהּ, וּדְלָא בִעַרְתֵּיהּ, וּדְלָא יְדַעְנָא לֵיהּ, לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא.

ה"ביעור" של החמץ הלא יודע הוא הפקרתו.

והוא חל על כל מה שלא נשרף או מושלך לים כי הוא לא ידוע?","502","","509","True","True","False","","80","84.229.47.169","0","102298","נדרים|מה ע"א",""),new Message("102313","102312","חוששני שהמקור שלך אינו טוב","12/12/22 21:07","יח כסלו","תשפ"ג","21:07","Almuaddib","בשו"ע או"ח כתוב "ליבטיל וליהוי כעפרא דארעא".

אינני יודע מהיכן הבאת את הנוסח הזה, ובו תוספת המלה 'הפקר'.

לתשומת לבך, הפעולה לא נקראת 'הפקרת חמץ', אלא 'ביטול חמץ'.

ואף הרמב"ם במשנה תורה, מחייב לבטל, ואין אצלו שום הפקרה של החמץ:

"כשגומר לבדוק--אם בדק בליל ארבעה עשר, או ביום ארבעה עשר קודם שש שעות--צריך לבטל כל חמץ שנשאר ברשותו, ואינו רואהו; ויאמר, כל חמץ שיש ברשותי שלא ראיתיו ולא ידעתיו, הרי הוא בטיל, והרי הוא כעפר. אבל אם בדק מתחילת שעה שישית ולמעלה, אינו צריך לבטל--שהרי אינו ברשותו, שכבר נאסר בהניה."","107","","509","True","True","False","","79","147.235.194.219","0","102298","נדרים|מה ע"א",""),new Message("102315","102313","הנה מקור הנוסח:","13/12/22 08:20","יט כסלו","תשפ"ג","08:20","אליצפן","סדור תפלה - נוסח ספרד - סדר בדיקת חמץ
כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִיכָּא בִרְשׁוּתִי דְלָא חֲמִתֵּיהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּיהּ וּדְלָא יְדַעְנָא לֵיהּ לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא:


מחזור נוסח ספרדי לחג הפסח - סדר ביעור חמץ
כָּל חֲמִירָא דְאִיכָּא בִרְשׁוּתִי. דַּחֲזִיתֵיהּ וּדְלָא חֲזִיתֵיהּ. דְּבִיעַרְתֵּיהּ וּדְלָא בִיעַרְתֵּיהּ. לִבְטִיל וְלֶהֱוֵי [בפעם השלישית נכון להוסיף: הֶפְקֵר] כְּעַפְרָא דְאַרְעָא:","502","","508","True","True","False","","83","84.229.47.169","0","102298","נדרים|מה ע"א",""),new Message("102318","102315","אז יש לך סידור באינטרנט - מול שולחן ערוך","13/12/22 11:11","יט כסלו","תשפ"ג","11:11","Almuaddib",".","107","","508","True","True","False","","71","128.139.251.9","0","102298","נדרים|מה ע"א",""),new Message("102319","102318","זה מופע גם בנוסחים מודפסים","13/12/22 14:20","יט כסלו","תשפ"ג","14:20","אליצפן","הגדה שלמה של הרב מנחם מנדל כשר,
הגדה של פסח תורת חיים מוסד הרב קוק.
הגדה של פסח חת"ם סופר.","502","pdf","508","True","True","False","","127","84.229.47.169","0","102298","נדרים|מה ע"א","0-pdf")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);