var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=10228;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("10228","0","כמין כי יווני","23/05/11 03:20","יט אייר","תשע&quot;א","03:20","דוד כוכב","מהי צורה זו, ומנין למדו שכך צורת המשיחה?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=12468'>על כך כאן</a>.","125","","4725","True","True","False","","1040","213.151.35.164","0","0","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10230","10228","מהי צורה זו?","23/05/11 07:30","יט אייר","תשע&quot;א","07:30","Almuaddib","מהי צורת כי? מהי צורת גאם?<br /><br /><br />השפה היוונית, זו שהיתה בזמן התנאים, עדיין קיימת. אין צורך לשאול, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://en.wikipedia.org/wiki/Chi_(letter)'>צא וראה</a>!.","107","","4725","True","True","False","","358","80.239.242.30","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10249","10228","ווי העמודים-התורה ניתנה בכתב אשורי","23/05/11 15:57","יט אייר","תשע&quot;א","15:57","שלמה שטרסברג","לפי ניתוח הדברים שכתבת הרי הכל מבוסס על הדעה שהתורה ניתנה בכתב עיברי ולא אשורי ואילו לדעת רבי ולדעת רבי אלעזר המודעי  (סנהדרין כ&quot;.) התורה ניתנה בכתב אשורי וכן פסק להלכה רבינו חננאל במקום והאריך להוכיח שכך הלכה ע&quot;ש<br /><br />לגופו של עניין ברור לי שבמקרים כאלה ניתן לעיין במילון ואני בטוח שגם אתה מסכים לכך","205","","4725","True","True","False","","250","31.44.137.96","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10231","10230","רבותינו שיצאו וראו","23/05/11 10:15","יט אייר","תשע&quot;א","10:15","המכריע","ראה בתוי&quot;ט מנחות (כאן) פרק ו משנה ג, ואני ראיתי שתי האלפא ביתא של יונית. המרובע וכו' ובקטנה וכו' וכעין זה כ' בכלים פ&quot;כ מ&quot;ז. ועיין עליו בתפארת ישראל זבחים פ&quot;י אות לז; שהביא חמשה אופנים מהראשונים, ומכריע כהרמב&quot;ם שכן באלף בית יווני האות הכ&quot;ב היא בצורת X ונקרא בלשון יווני כי בכף רפויה. וכל זה דלא כרתוי&quot;ט שראה וכו'  (ואות הכ' שזכר באמת הוא באמת בתמונת ט ונקרא בלשון יווני איפסילן וכו' עי&quot;ש)","199","","4725","True","True","False","","249","95.86.93.161","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10233","10231","למה לך כולי האי?","23/05/11 11:34","יט אייר","תשע&quot;א","11:34","Almuaddib","משול אתה בעיני לאותו ילד שמתחבר לאינטרנט, פותח את הרדיו ומדליק את הטלויזיה כדי לדעת אם יורד היום גשם, או שמא זורחת השמש;<br /><br />במקום להסיט את הוילון ולראות במו עיניו.","107","","4725","True","True","False","","213","81.218.141.168","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10238","10233","החלון לא ניתן לפתיחה","23/05/11 12:29","יט אייר","תשע&quot;א","12:29","המכריע","אם לאותו ילד או מבוגר אין כל אפשרות לפתוח חלון ולהסיט וילון, אין זה מוזר אם יברר אודות הגשם בכל דרך שזמינה לו. ומכיון שאין איתנו יודע עד מה ביוונית מקורית, הרי התפארת ישראל זמין לנו יחסית הרבה יותר מהחלון לגבי שאר ירקות שהזכרת.","199","","4725","True","True","False","","210","95.86.93.161","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10240","10238","לכל ילד היום, חלון טוב מזה שהיה לתפא&quot;י","23/05/11 13:32","יט אייר","תשע&quot;א","13:32","Almuaddib","והנה, הדגמתי לך אחד.<br /><br />כל ילד יכול היום לפתוח מילון - ובערך &quot;יוונית&quot;, לראות את האלפא-בתא היווני, ולדעת למה התכוונו חכמינו כשכתבו &quot;מעין גאם&quot; וכיוצ&quot;ב.<br /><br /><br /><br />לכל ילד, אלא אם הוא תינוק שנישבה על ידי עסקני המגזר שלו, ומילון מוקצה מחמת שיקוץ בבית הספר בו הוא לומד.","107","","4725","True","True","False","","246","81.218.141.168","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10241","10240","לא כל כך מסכים עם הסיפא של דבריך","23/05/11 13:37","יט אייר","תשע&quot;א","13:37","לינקוש","הביטויים: &quot;נישבה&quot;, &quot;עסקני&quot;, &quot;מוקצה מחמת שיקוץ&quot; [ו&quot;ביאושים&quot; דלהלן] - לא כל כך הולמים.<br /><br />זה בהחלט לגיטימי, שכל אחד ינקוט בשיטת חינוך/השקפה/התנהגות כזו או אחרת.<br /><br />וכי אתה ערב שדרך חינוכך הוא הטוב והמוצלח דוקא? פתח את החלון והבט ימינה ושמאלה וראה את פירות הביאושים שמסביבך.<br /><br />לא באתי לפתוח כאן דיון השקפתי, ואף ברור לי שאין תוכך כסגנון לשונך, ולכן צריך לקחת את דבריך בפרופרוציות ובחיוך הנכון.","58","","4725","True","True","False","","269","84.228.225.51","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10256","10240","חלון טוב?","23/05/11 21:56","יט אייר","תשע&quot;א","21:56","דוד כוכב","יכולת ההסתמכות על ויקיפדיה לא יכולה להיות מוחלטת. כמו שקבעת <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=3400'>בהודעה קודמת</a>.<br /><br /><span class='darkYellow'><b>ויקיפדיה היא מקור בעייתי....<br />המעדכן לא היה בלשן מקצועי, וכך ההסתמכות שלך עלהערך בגרסתו הקודמת, כמו הסתמכותך על הערך המעודכן - לא מהווה מקור אמין.</b></span><br /><br />נקל יהיה לך למצא ערכים בויקיפדיה שאינך מסכים (בלשון המעטה) עם הדברים הכתובים שם, להיותם מנוגדים לגמרי לאמונה היהודית. כך הדבר גם לגבי מילונים שונים.<br />אמנם אני ואתה מחזיקים את עצמנו כמומחים מספיק, פחות או יותר, כדי לראות אלו ערכים הם מספיק מקצועיים ואלו לא. אבל אני מקבל בהחלט שמי שאינו די מומחה אינו יכול לדעת אם הא-ב היווני המופיע במילונים היה כזה גם לפני אלפים שנה. ואם קיימת &quot;הסכמה&quot; של התפארת ישראל שלמעשה נחשף לחומר זה, שלא היה נגיש בידי ראשונים רבים, אני קופץ עליו כמוצא שלל רב, כי בו אוכל לשכנע גם את הספקנים.<br />כך שאני מסכים בעניין זה עם הרב המכריע.","125","","4725","True","True","False","","184","31.44.141.31","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10242","10241","אני חולק לחלוטין על דבריך, רישא, מציעתא","23/05/11 14:18","יט אייר","תשע&quot;א","14:18","Almuaddib","וסיפא.<br /><br /><br />גם רוח הפלורליזם הנושבת מדבריך (&quot;זה בהחלט לגיטימי, שכל אחד ינקוט בשיטת חינוך/השקפה/התנהגות כזו או אחרת&quot;) אינה נכונה לדעתי.<br /><br />דא עקא, אם אתה כל כך מקבל ריבוי דעות, אני מצפה ממך לקבל שגם דעתי - החולקת על דעתך מיניה וביה - לגיטימית.<br /><br /><br />[פתחתי חלוני ונשאתי עיני לימין ולשמאל. פירות ביאושים לא מצאתי שם]","107","","4725","True","True","False","","261","81.218.141.168","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10243","10242","נו באמת...","23/05/11 14:27","יט אייר","תשע&quot;א","14:27","לינקוש","ראשית, אתה צודק לגבי הערתך על הניסוח של דבריי (&quot;זה בהחלט לגיטימי...&quot;).<br />אחרי שסיימתי לכתוב, חששתי שדברי יובנו חלילה שלא כהלכה, כאילו כביכול אני מקבל גם דעות שאינן כהלכה.  התכוונתי כמובן לשיטות החינוך והגוונים השונים שבתוך מסורת ישראל סבא בלבד, והמקפידות על קלה כבחמורה.<br /><br />לגופו של עניין - על אף שלא רציתי לפתוח כאן דיון בנושא ולכן לא אמשיך לכתוב בנושא זה בלנ&quot;ד - להבדיל ממך, אני מוצא הגיון רב מאוד בשיטת החינוך שמעדיפה לא לחשוף את חניכיה לכל דבר ועניין - בבחינת &quot;לא מדובשך ולא מעוקצך&quot;. <br />ראה, לא חסרות דוגמאות לרוב, שגם אתה, ככל האדם, נקטת בגישה זו בתחומים אחרים, כאשר מנעת מילדיך בקטנותם כל מיני דברים מחשש שיינזקו.  לכן, איננו חולקים על העיקרון, אלא רק על המינון, ונתת דבריך לשיעורים...<br /><br />[אינני יודע לאן נוטה חלונך, ושמא מישהו חסם את הנשקף ממנו, אך בחייך - באמת - וכי אינך מכיר רבים חללים שנפלו בעודם נוקטים בשיטת החינוך &quot;הפתוחה/הפלורליסטית&quot;?]","58","","4725","True","True","False","","212","84.228.225.51","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10245","10243","וכי טענתי לטובת פלורליזם? לטובת פתיחות","23/05/11 14:49","יט אייר","תשע&quot;א","14:49","Almuaddib","לא מוגבלת?<br /><br /><br />אלא שיש יתרונות לננס היושב על גבי ענק. שמי שלמד בבית הספר היסודי הנדסת המישור (1), רואה מולו תוספות ארוך ומסובך, שהוא יכול להסבירו בשורה וחצי, ובדרך מדוייקת יותר. <br />ובלימוד הנדסת המישור אין שום דבר הפוגם באמונה, אין שום דבר הסותר את ההשקפה, וכו'.<br /><br />מי שלמד חשבון, יכול לעקוב אחרי החישובים הסבוכים של הרמב&quot;ם בהלכות קידוש החודש בקלות. מי שלמד מתמטיקה ברמה מעט יותר גבוהה, יכול גם לפשט עד מאד את חישובי הרמב&quot;ם שם, משום שבידיו כלים שלא היו בידי הרמב&quot;ם. <br /><br />וכן הלאה.<br /><br /><br /><br />מילון הוא כלי עזר, ותו לא. מי שמוכן להיעזר בכלים כאלו - ורבים מגדולי ישראל לא היססו להשתמש בהם (2), ימצא שהם יכולים לחסוך ממנו טעויות שהקדמונים, לעיתים, לא יכלו שלא לטעות.<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />(1) <br />גאומטריה אאוקלידית, בשמה המקצועי, על שמו של אאוקלידוס, היווני שחיבר אותה ואת כלליה.<br /><br />(2)<br />מאלפות לפעמים הן הערותיו של אחרון רבני תימן, הרב עמרם קורח, בפירושו על תרגום הרס&quot;ג &quot;נווה שלום&quot;. המעיין בהערותיו אלו, פעמים שהוא מקבל תמונה מרשימה על ספרייתו של תלמיד חכם, המצוי בפרשני אשכנז ומחזיק גם במילונים ערביים קלאסיים, בהם הוא נעזר כדי להוכיח את הבנתו בדברי הרס&quot;ג.","107","","4725","True","True","False","","232","81.218.141.168","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10246","10245","נכון, אבל","23/05/11 15:06","יט אייר","תשע&quot;א","15:06","לינקוש","עדיין אני מסוגל להבין את אלו שמעדיפים לעמוד לפני בורא עולם ביום הדין עם עוד 1000 דפי גמרא (ללא הבנת תוס' פה ושם העוסק בחישובים מתמטיים) מאשר עם ציון בבגרות ב-5 יח&quot;ל במתמטיקה וכילוי חלק ניכר של שנות הנערות.<br /><br />אך עיקר דבריי היו כלפי הדוגמא וכלפי הכלל שנקטת:<br />על אך שערך &quot;יוונית&quot; במילון איננו שלילי, אני מעריך, שבמילון מצוי, שאיננו נכנס לאותם בתים, יש גם ערכים בעייתיים לכאורה.<br />לכן גם - יעדיפו שם - את האנציקלופדיה של הלפרין ולא את אנציקלופדיית אביב או בריטניקה לנוער וכו' - ומה רע בכך?<br />ולגבי העסקנים - מדוע לטפול הכל עליהם? וכי אין הגיון מסויים בגישה של גדולי הדור שבמגזר זה? ומדוע לשלול על הסף את הגישה החינוכית הזו? וכי דרכך צלחה יותר?<br /><br />[חשבתי קודם שיותר לא אכתוב בנושא - אך מסתבר שכל תגובה כלפיך - מזמינה תגובה מלומדת ומשכילה ומשעשעת - ולכן חרגתי ממחשבתי הנ&quot;ל - אך כעת אשתדל להפסיק, כי דומני שצדדי נושא זה ידועים ומוכרים, ורק כשיגיע משיח צדקנו ונראה את מלבושו, נוכל לדעת מי צדק יותר]","58","","4725","True","True","False","","233","84.228.225.51","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10253","10249","אכן כן","23/05/11 21:37","יט אייר","תשע&quot;א","21:37","דוד כוכב","מה שכתבתי הוא רק לשיטות שהתורה ניתנה בכתב עיברי.<br />ראיתי את ר&quot;ח הנ&quot;ל בסנהדרין דף כב ע&quot;א (כאשר הדף היומי היה במסכת זבחים דף סב ע&quot;א התחלתי לאסוף מקורות למחלוקת זו, אך לא השלמתי את המאמר).<br />אולי יש לך תשובה לשאלה ששמעתי מהרב פר' הבלין ומעוד ת&quot;ח, מה משמעות פסיקה זו של ר&quot;ח, מאי נפקא מינה?","125","","4725","True","True","False","","153","31.44.141.31","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10319","10253","[ללא נושא]","25/05/11 15:52","כא אייר","תשע&quot;א","15:52","הודו_כי_טוב","אז איך תסביר שספרי התורה של השומרונים  כתובים בכתב עברי קדום ?","207","","4723","True","True","False","","181","217.132.245.146","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("47173","10253","בעניין האם התורה נתנה בכתב עברי או אשורי","20/12/16 10:57","כ כסלו","תשע&quot;ז","10:57","אביגדור","(סליחה אם מפריע שהקפצתי זאת, הגעתי לזה מהקישור של הרב כוכב)<br />א. מהבבלי משמע שהלוחות ניתנו בכתב אשורי - ם וס שבלוחות בנס היו עומדים (שבת קד.)<br />לעומת זאת בירושלמי מגילה פ&quot;א כתוב &quot;ע שבלוחות בנס היתה עומדת&quot;. האות ע בכתב עברי קדום היא בצורת מעגל (כמו עין של אדם, בכתב העתיק יש דמיון עקרוני בין צורת האות לבין שמה), בניגוד לם' וס' שאינן סתומות. ויש על כל נושא זה אריכות בספר תורה שלמה לרב כשר.<br /><br />ב. כמובן שיש שאלה מהותית האם המושג &quot;הלכה&quot; על כל משמעויותיו שייך לגבי שאלה היסטורית. בחלק מהמפרשים ראינו בכמה מקומות שבעניינים היסטורים, בניגוד לשאלות הלכתיות, הם לא נמנעו מלחלוק על הקדמונים לעיתים גם על הגמרא (למשל לגבי זמנו של בית המקדש הראשון, מרד בר כוכבא, זמן הישיבה במצריים).<br />ובאמת מצד הסברא קשה להבין כיצד פסק הלכה יכול לקבוע לנו מה היה בעבר.","571","","2687","True","True","False","","435","213.151.41.217","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10257","10256","דמגוגיה בשני זלוטי","23/05/11 22:53","יט אייר","תשע&quot;א","22:53","Almuaddib","ראשית, כתבתי כאן כמה פעמים כי כדאי לפתוח מילון. קישרתי לויקי במיוחד עבורך, משום שאני יודע שאתה מחבב את האתר הזה, במיוחד כשמדובר באותיות...<br /><br />אם דוקא תחפוץ, במאמץ קל ביותר ניתן למצוא מילונים ואנציקלופדיות אמינים ביותר, ומובטחני שתוכל לעשות זאת - אם אין ברשותך מילון.<br /><br /><br />לגבי התפארת ישראל, &quot;הסכמה&quot; שלו בתחומים מסויימים - כמו זיהוי אותיות יווניות - אינה בהכרח המקור האמין ביותר. דומני כי כשם שאינך לומד הנדסת המישור מהתוספות, התפא&quot;י אינו המקור המומלץ ללימוד יונית, ואכמ&quot;ל.","107","","4725","True","True","False","","250","77.126.119.228","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10259","10257","[ללא נושא]","23/05/11 23:11","יט אייר","תשע&quot;א","23:11","דוד כוכב","איזו אנציקלופדיה אין בה דברי כפירה משובשים?<br /><br />ושוב, הבעיה היא עבור הלומד הפשוט שאינו מכיר מהו מילון טוב ומוסמך ומה לא. צטט לו את התפארת ישראל והוא ישתכנע.<br /><br />אין לי מילונים מקצועיים. תן לנו קישורים ברשת למילונים מוסמכים בתחומים השונים.","125","","4725","True","True","False","","170","31.44.141.31","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10261","10257","היונית של התפאר&quot;י","24/05/11 00:26","כ אייר","תשע&quot;א","00:26","המכריע","בלא להיכנס לכל הדיון. דומני שהתפאר&quot;י היה גם אקדמאי והוא ידע יוונית על בוריה מכלי ראשון. כך הוא כותב בעצמו באיזה מקום לגבי אפותיקי שדרשוה אפה תהא קאי, והוא כותב שזה היה מיועד עבור דוברי הארמית שלא היתה להם כל ידיעה יוונית, אבל האמת שבמשנה נשתקעו מילים יווניות רבות, ופירוש המילה הזו היא ביוונית מדוברת שיעבוד. וכן הוא כותב במקום אחר על אפוטרופוס וכן על עוד כמה וכמה מילים, והוא מעיד על עצמו שכאחד שמכיר את היוונית אין לו בכך כל ספק.<br /><br />מילה אישית. נמצאה כאן הזדמנות ללבן במקצת גישות שונות כלליות, לפתיחת חלונות לרוחות, אלו רואים בהם רוחות פרצים העלולות לצנן, ואלו רואים בכך דבר חיובי ביסודו שניתן להתגבר על המכשולים בביקורת עצמית. תמיד הדיון יפה. אני בכל אופן התכוונתי למשהו הרבה יותר פשטני. אני אישית אין לי שום מילון, ולא הייתי מתנגד עקרונית להחזיקו. פשוט זה לא התחום שלי. אין לי גם ספרי רפואה וחשבון וגיאוגרפיהוכדומה  למרות שאין לי כלום נגד זה. אני איש פשוט שמכיר את מקומו. אמרתי כתגובה על דברי אלמואדיב אי שם בתחילת הדיון &quot;צא וראה&quot;, שהיו מרבותינו שאכן כך עשו. התוי&quot;ט הלך לבדוק, והתפאר&quot;י הגיב לו דוקא מתוך שימוש בדיוק מהסוג שאלמואדיב תובע מכולנו. ולי אישית יש גישה לספריהם שאותם יש לי כן ברוך השם (והם גם ברוך השם משומשים היטב) ואילו מילונים וקישורים לאינטרנט אין לי גם אילו הייתי רוצה.<br /><br />עצם הדיון הוא כמובן ממש לב ההבדל בין המגזרים הדתיים השונים, וקשה לי להאמין שמישהו ישנה את דעתו בעקבות הדיון כאן, ועל כן אני לא מוצא מקום להשתתף בו. לכל צד יש מה לומר, יש הצלחות וכשלונות לכל צד, ואיש באמונתו יחיה. לעניות דעתי אם מישהו רוצה לשחרר קיטור כאן, בבקשה, אבל לחשוב שזה יזיז משהו למישהו - איך אומר אלמואדיב  - המממ...","199","","4724","True","True","False","","293","212.76.113.31","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10260","10259","אבן שושן מספיק בשביל &quot;יוונית&quot;","23/05/11 23:31","יט אייר","תשע&quot;א","23:31","Almuaddib","לא בדקתי במילון בן יהודה, אבל יש כאלו שהדביקו לו כל מיני בוקי סריקי, שכן גם תאוותם גם שנאתם טרם אבדה.","107","","4725","True","True","False","","192","77.126.119.228","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10269","10261","היונית של התפאר&quot;י","24/05/11 01:36","כ אייר","תשע&quot;א","01:36","דוד כוכב","דברי התפארת ישראל האלו מענינים מאוד.<br />האם ניתן להסיק מהם גם לענינים אחרים בהם המילה היוונית לא הובנה או נשתבשה אצל דוברי ארמית בלבד?<br /><br />למשל, במסכת כתובות דף עב ע&quot;ב:<br />&quot;אמר רבי אסי אמר ר' יוחנן, <b>קלתה </b>אין בה משום פרוע ראש&quot;.<br />רש&quot;י פירש קלתה סל.<br />הערוך למרות שבכל מקום פירש שקלתה זה סל, כאן פירש מטפחת, וזה תמוה.<br />אבל הלשון בירושלמי מסכת כתובות פרק ז ה&quot;ו:<br />&quot;ר' חייה בשם ר' יוחנן היוצאה <b>בקפלטין </b>שלה אין בה משו' ראשה פרוע&quot;.<br />ופירש ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=24745&st=%u05e7%u05e4%u05dc%u05d9%u05d8%u05d9%u05df'>ספר מוסף הערוך</a> (ערך קפליטין) &quot;בלשון רומיי שער ותלתלים ופאה נכרית&quot;.<br />(ו<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=269'>בערך קפלט בערוך</a> פירש שהוא ראש ביוונית).<br />וכתב בשו&quot;ת שרידי אש חלק א סימן עח עמוד רכא:<br />&quot;וז&quot;ל הירושלמי: &quot;ר' חייה בשם ר' יוחנן, היוצאה בקפלטון שלה אין בה משום ראשה פרוע. הדא דתימר לחצר, אבל למבוי יש בה משום יוצאה וראשה פרוע&quot;. ובבבלי: אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן, קלתה אין בה משום פרוע ראש. מכאן, שקלתה וקפלטון היינו הך&quot;.<br /><br />האם ניתן לשער שמעתיקי הבבלי במשך הדורות שיבשו את המילה היוונית שלא היתה מוכרת להם? בא&quot;י לעומת זאת היוונית היתה מצויה. והרבה מילים יווניות הובאו בירושלמי.<br /><br />וגדולה מזו כתב הבית יוסף [אבן העזר סימן קכ, ט(ב)] בעניין מחלוקת הירושלמי ואמוראי הבבלי עצמם בדעת רבי יוחנן:<br />&quot;ואף על גב דרב פפא מפליג בינייהו בני מערבא הוו בקיאי בדברי רבי יוחנן טפי מרב פפא&quot;.<br />וכן כתב הרש&quot;ש על מסכת שקלים פרק ז משנה ד:<br />&quot;זכרים עולות. פי' הרע&quot;ב דרוב זכרים עולות כו'. נראה דתפס דברי ריו&quot;ח בירושלמי... ואף שהוא נגד הש&quot;ס שלנו בקדושין אליביה... ועוד דריו&quot;ח ירושלמי הוה, ודאי ידעי טפי איך שאמר&quot;.<br /><br /><br />וסליחה ומחילה, הערה בעניין הביטוי &quot;איש באמונתו יחיה&quot;. אני לא אוהב ביטוי זה. זהו כמובן שיבוש של הפסוק חבקוק ב, ד וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. וביארו במסכת מכות דף כד ע&quot;א שהאמונה בקב&quot;ה היא הדבר החשוב ביותר. באו החפצים בפריקת העול והיפכו את המשמעות מקצה לקצה. במקום שיאמין בה' ובתורתו, הריהו מאמין באמונת עצמו.","125","","4724","True","True","False","","1246","31.44.141.31","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10273","10261","מזכיר לי מודעה שקיבלתי פעם:","24/05/11 08:38","כ אייר","תשע&quot;א","08:38","Almuaddib","&quot;למכירה - סט מלא של האנציקלופדיה. למכירה לרגל חתונה. אשתי יודעת הכל יותר טוב&quot;.<br /><br /><br />בקיצור, אתה אומר שאין לך מילון, כי לרב כבר יש?","107","","4724","True","True","False","","288","81.218.141.168","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10274","10273","ניסיתי","24/05/11 09:01","כ אייר","תשע&quot;א","09:01","דוד כוכב","בדקתי במילון אבן שושן מה זה האות ה' איך היא נראית.<br />יש שם ה' בכתב יד, כתב רש&quot;י, עברי-כנעני.<br />אבל אין שם את האות ה' האשורית שמלפני אלף ואלפים שנה (כתר ארם צובא, מגילות ים המלח), שאבין במה נשתנו &quot;ספרי דווקני דבי רב&quot; (מסכת מנחות דף כט ע&quot;ב).<br />כתב יווני לא מצאתי שם בכלל, ולא את האות כי.<br />וגם לו היתה, איך יכולתי לדעת אם צורתה השתנתה מאז.<br />מחילה, אבל אתה סתם מתלונן.","125","","4724","True","True","False","","221","31.44.141.31","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10278","10274","אתה גולש כרגע באינטרנט?","24/05/11 09:46","כ אייר","תשע&quot;א","09:46","Almuaddib","הנה, במיוחד עבורך:<br /><br />הערך על האות 'כי' <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.merriam-webster.com/dictionary/chi'>במילון מריאם-וובסטר המקוון</a>.<br /><br />במילון זה, בהגדרה, יש הפניה/קישור לטבלת אלפא-בתא של חמש שפות שאינן משתמשות באותיות הלטיניות הרגילות, כמו האנגלית.<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.merriam-webster.com/table/dict/alphabet.htm'>הנה כאן</a>.<br /><br />הרי שתוכל לראות שם את האות 'כי' בקלות.<br /><br /><br />תוכל גם להכנס <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.britannica.com/'>לאנציקלופדיה בריטניקה</a>.<br /><br />אם כי כדי ליהנות מכל מה שיש שם, צריך לשלם עבור מנוי.<br /><br />הנה, הערך הכולל את טבלת האלפא-בתא היווני - <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.britannica.com/EBchecked/topic/244456/Greek-alphabet'>פה</a>.<br /><br />ולסיום:<br />אינני בקי, אך אני בטוח שניתן למצוא אנציקלופדיה &quot;כשרה&quot;, עם הסכמות ראויות. אין מצווה להיות בור.","107","","4724","True","True","False","","268","81.218.141.168","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10280","10278","תודה","24/05/11 11:58","כ אייר","תשע&quot;א","11:58","דוד כוכב","","125","","4724","False","True","False","","120","31.44.141.31","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10328","10319","לא הבנתי מה השאלה/הבעיה","25/05/11 16:41","כא אייר","תשע&quot;א","16:41","דוד כוכב","ובכל אופן הכתב השומרוני שונה במידה מסויימת מהכתב העברי המקורי והפשוט.","125","","4723","True","True","False","","139","31.44.138.115","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10329","10328","[ללא נושא]","25/05/11 16:53","כא אייר","תשע&quot;א","16:53","הודו_כי_טוב","התכוונתי לשאול למה יש מחלוקת אם התורה היתה רשומה לתחילה בכתב אשורי<br />האם אין ראיה מהשומרונים ?<br />הם הרי האחרונים שישנו משהוא מהתורה שבכתב","207","","4723","True","True","False","","186","217.132.245.146","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("10334","10329","אדרבה","25/05/11 20:58","כא אייר","תשע&quot;א","20:58","דוד כוכב","הם גם עיוותו דברים בנוסח התורה עצמו, כמו שאמרו במסכת סוטה דף לג ע&quot;ב וסנהדרין דף צ ע&quot;ב, וכמו <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=7397'>שעולה מבדיקת נוסחם</a>.<br />וככלל, לא ניתן להסתמך על בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר (תהלים קמד, יא). כיצד תדע מתי העתיקו, מניין העתיקו, ואמתי שינו, אם בכלל.","125","","4723","True","True","False","","158","31.44.138.115","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א",""),new Message("47187","47173","בעניין האם התורה נתנה בכתב עברי או אשורי","20/12/16 13:53","כ כסלו","תשע&quot;ז","13:53","דוד כוכב","א. גם בבלי וגם בירושלמי יש בזה מחלוקת.<br />במסכת סנהדרין דף כא ע&quot;ב:<br />&quot;<span class='blue'>אמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא: בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש, חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי. ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש, והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי. מאן הדיוטות? - אמר רב חסדא: כותאי. מאי כתב עברית? - אמר רב חסדא: כתב ליבונאה. תניא, רבי יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, אילמלא (לא) קדמו משה. במשה הוא אומר ומשה עלה אל האלהים, בעזרא הוא אומר הוא עזרא עלה מבבל, מה עלייה האמור כאן תורה - אף עלייה האמור להלן תורה. במשה הוא אומר ואתי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים, בעזרא הוא אומר כי עזרא הכין לבבו לדרש את תורת ה' (אלהיו) ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט. ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו - <b>נשתנה על ידו הכתב, שנאמר וכתב הנשתון</b> כתוב ארמית ומתרגם ארמית וכתיב לא כהלין כתבא למקרא ופשרא להודעה למלכא, וכתיב וכתב את משנה התורה הזאת - כתב הראוי להשתנות. למה נקרא אשורית - שעלה עמהם מאשור.</span><br /><span class='green'>תניא, רבי אומר: בתחלה בכתב זה ניתנה תורה לישראל, כיון שחטאו - נהפך להן לרועץ, כיון שחזרו בהן - החזירו להם, שנאמר שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך. למה נקרא שמה אשורית - שמאושרת בכתב. רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אליעזר בן פרטא שאמר משום רבי אלעזר המודעי: כתב זה לא נשתנה כל עיקר, שנאמר ווי העמודים; מה עמודים לא נשתנו - אף ווים לא נשתנו. ואומר ואל היהודים ככתבם וכלשונם, מה לשונם לא נשתנה - אף כתבם לא נשתנה</span>&quot;.<br />אותה מחלוקת בירושלמי מסכת מגילה פ&quot;א ה&quot;ט:<br />&quot;ר&quot;נ אומר ברעץ ניתנה התורה ואתייא כר' יוסה. רבי אומר אשורית ניתנה התורה&quot;.<br />וכל הסוגיה שם, וגם בסוטה פ&quot;ז ה&quot;ב.<br /><br />ב. מצאתי בזה נפקא מינה.<br />הר&quot;י מגאש והרמב&quot;ם סברו שאסור להשתמש בכתב אשורי לצרכי חול היות שראו מטבעות שנמצאו שהיו טבועות בכתב עברי, כגון המטבע המוטבע אחורי מטבע עשר אגורות. בהלכות גיטין לא נפסק כמותם אך הרמ&quot;א בשו&quot;ע יו&quot;ד רפד הביא שיטתם.","125","","2687","True","True","False","","821","95.86.67.240","0","10228","מנחות|עה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);