var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=10089;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("10089","0","ט הערות בסוגיית ה"איבעיות"","19/05/11 01:25","טו אייר","תשע"א","01:25","המכריע","א. (סט:) בעי רבה. הב"ח מגיה רבא. אולי על פי רש"י בעמ' א' ד"ה חדא זריעה.

ב. אגב אנו רואים את היסוד הידוע שבענייני זרעים וטהרות שלא סודר עליהם הש"ס, הביאו עורכי הש"ס מימרות רבות ככל האפשר בנושאים אלו גם בדרך אגב גמור, כדי שלא יאבדו. הבעיא הזו רק דומה לבעיא של רשב"פ והיא כבר לא בענייני עומר ושתי הלחם. והבעיא הבאה רק קצת דומה לזו. והקדישו לה עמוד שלם.

ג. בבעית ר' חנינא בר מניומי. חדא זריעה היא. דומני שרש"י קצת קיצר, עי' ש"מ שהרחיב מעט. ההסבר כאן דכמו זורע גרעיני תבואה ושהו בקרקע זמן רב עד שהשרישו, מכל מקום סוף סוף כשהשרישו, כל מה שיגדל יתחייב בתרומה ולא נחשב לנכות לפי כמות הזרעים, ולא נדון אולי בשלב ההמתנה התנפחו הזרעים וכדומה. כך כאן הזורע בעציץ לא נקוב, אין השרשה, והזרעים כביכול בהמתנה, אף שלמעשה הם צומחים בינתיים, ובשעת הניקוב הן משרישין, והוי זריעה אריכתא שכולה בטילה לתהליך הגידול שמתחיל עכשיו וכולו טבל. כל זה צד אחד בבעיא דלא איפשטא.

ד. בבעית ר' אבהו. לכאורה הנידון הוא האם כל הסיבה שבמחובר לא חל תרומה, הוא בגלל שזה קודם גמר מלאכה ואין לזה שם טבל, או אפילו משכחת לה אחר גמ"מ כמו כאן, מ"מ גזיה"כ הוא ממנו ולא מן המחובר. אמנם המעיין יראה דלא היא. אלא ודאי זה בגלל קודם גמ"מ, אלא יש צד דע"י הזריעה החדשה בטל המצב של הגמ"מ הקודם וחזר להיות טבל. ודוק.

ה. בענין האם מצינו תרומה במחובר. ותנן לא מצינו תרומה במחובר. המסוה"ש מוכן לוותר לגרוס דתניא אבל לא מצא גם ברייתא כזו. מדוע לא ציין לברייתא דמעילה יח עמ' ב' דתרומה נוהגת רק בתלוש. (אמנם לא במילים של כאן).

ו. ובהמשך אמר "ליה" אביי. צ"ל "להו".

ז. ומאי שנא מפנקסא דאילפא. יש כאן חידוש גדול. היה מקום להבין שרק במצוות ואיסורי אכילה יש ריעותא בשלא כדרך אכילה. אבל טומאת נבילת עוף טהור בבית הבליעה אין זה דין אכילה והיה מקום להבין דלא איכפת לן דהוי שלא כדרך.

ח. תירוץ הגמרא נראה זר מאד. אין לך אדם שיתכופף ללעוס ממחובר (אגב. מדוע אז זה לא תלוש?), אבל יש לך אדם שיכניס פיו לתוך מעי נבילה וילעס הביצים שבקרבה?

ט. כלאים בעציץ לא נקוב. לכאורה למעשה לא אמר שמואל מכת מרדות ומנין לקח זאת הרמב"ם? ועוד וכי זו קושיא על שמואל מדוע אמר את דינו הרי ניתן היה לדייק זאת ממשנה לגבי תרומה וגם שם זו רק הוכחה עקיפה. אסור לשמואל לומר זאת בפירוש? כנראה הרמב"ם גרס כמו שנראה מר' גרשום דאין כאן קושיא אלא אביי אמר שכיון שאת הדין של האיסור ניתן ללמוד ממשנה, סביר ששמואל בא לחדש שיש מכת מרדות. ראה בסוף לשונו.","199","","4727","True","True","False","","1051","212.76.105.208","0","0","מנחות|ע ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);