var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=91513;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","100"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","81")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("91513","0","בר יוכני","14/07/21 06:52","ה אב","תשפ"א","06:52","שמואל דוד","סוכה ה. - ה:
ואימא כאפי דבר יוכני, תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת
רש״י ד״ה בר יוכני - עוף גדול הוא מאד ובבכורות (דף נז:) אמרינן פעם אחת הטילה בר יוכני ביצה ״במקומנו״ וטבעה ששים כרכים ושיברה ש' ארזים.
יש לעיין מדוע האריך רש״י כ״כ להביא כל המעשה המוזכר שם.
גם יש להעיר שבגמרא בכורות נז. לא הוזכר תיבת ״במקומנו״ , ואולי לפני רש״י היה גירסא כנ״ל.
ובאמת, עיין רש״י ביומא פ. ד״ה דבר יוכני - עוף גדול הוא כדאמרינן בבכורות שטבעה ביצתו ששים כרכים, עכ״ל.
ויש לעיין מדוע כאן בסוכה האריך ושם ביומא קיצר.
עוד יש להעיר, שכאן בסוכה ה. האריך רש״י בהאי כללא ד״תפסת מרובה״ ע״ש ובדף ה: חוזר ומפרש האי כללא, וביומא פ. לא כתב כלום לפרשה, הלא דבר הוא, וצ״ע.","595","","1786","True","True","False","","1167","174.198.193.21","0","0","סוכה|ה ע"א",""),new Message("91523","91513","דיוקים יפים ייש"כ","14/07/21 09:59","ה אב","תשפ"א","09:59","מרדכי דב זינגר","","807","","1786","False","True","False","","111","95.86.90.58","0","91513","סוכה|ה ע"א",""),new Message("91541","91513","[ללא נושא]","14/07/21 15:48","ה אב","תשפ"א","15:48","יחיה","ברש"י המדויק, חסר "במקומנו", (ראה הערות שם, מהיכן הטעות).
דבר אריכות לשון רש"י, יש שם מכ"י א', שכל לשונו מ"יוכני" ועד "דזוטרי מטפח", הכול מופיע בסוגריים בשם ס"א!
מ"מ, ב"מבוא" שם ידיעה חשובה, היא שפירוש רש"י - מס' סוכה, הוא ארוך יותר מרוב מסכתות שבש"ס, ע"ש.
בשם י"נ אפשטיין העתיק: אומנות הפירוש (למס' סוכה) והסגנון - עלתה כאן לשיא גובהה!
בספר מהרי"ל (מנהגים) חג הסוכות: אמר מהר"י סג"ל, דהוא שאל מגדול אחד, אמאי האריך רש"י ושאר פוסקים, במסכת סוכה ועירובין, יותר מבשום מסכתא...
אין ספק, כי רש"י פירש מסכתות שלא לפי הסדר. ממילא, אם רש"י פירש יומא אחר סוכה, נבין היטב שקיצר שם, אחר שכבר מאריך כאן.","1493","","1786","True","True","False","","112","5.102.239.44","0","91513","סוכה|ה ע"א",""),new Message("91542","91541","לגבי הסדר מה שלך "אין ספק" לי ספק גדול","14/07/21 17:54","ה אב","תשפ"א","17:54","אלף בית רשי","ודווקא מסכתות אלו רש"י בעצמו רומז לסדר פירושם ראש השנה דף ד: פז''ר קש''ב. כבר פירשתיו במס' יומא [ד' ג.] ומסכת סוכה [ד' מח.] טעון פייס לפר הבא בשמיני וכו'
וכבר כתבתי כמה פעמים שגם אם רש"י לא כתב את פירושו כסדר, הוא התייחס לסדר המסכתות בהחלט, וקלע ללומד כסדר שיתקל קודם ביומא ואחרי זה בסוכה, והמעניין הוא ש"רק" בסוכה כמדומני רש"י מפרש את "עניין התפשת" ועוד באריכות ועוד פעמיים, וראה כאן הסבר אפשרי לזה","278","","1786","True","True","False","","376","96.20.220.141","0","91513","סוכה|ה ע"א",""),new Message("91548","91542","[ללא נושא]","14/07/21 22:33","ה אב","תשפ"א","22:33","יחיה","הסתמכתי כאן על מחקרי אהרן ארנד, מי שהו"ל כעת רש"י - סוכה המוגה, וכבר יצא לאור ממנו רש"י מגילה המוגה, ורש"י ר"ה המוגה, והוא מביא ראיות טובות, שרש"י פירש שלא לפי הסדר.
גם לשון רש"י - ר"ה הנזכר בדבריכם, מביא ארנד, משם מוכיח איחור ר"ה לפירושי יומא - סוכה, ועדיין לא מוכח איחור סוכה לפירוש יומא, שהלא סברה היא, שאין רש"י מפנה ומציין לפי הסדר שהוא עצמו פירש, אלא לפי סדר של מסכתות ממש!
ארנד עוד הוכיח היטב (בבדיקת מחשב), כי רש"י מאריך בפירוש סוכה, יותר מרוב רובי פירושי שאר מסכתות. א"א להתעלם מעובדה נתונה הזאת.
כבר ציינתי, שדווקא פירושי רש"י הנדונים, לגבי "יוכני", כולל עניין "תפשת", מופיע בכ"י א' בסוגריים בשם ס"א.
אף פירוש מר שליט"א, עולה יפה.","1493","","1786","True","True","False","","119","5.102.239.44","0","91513","סוכה|ה ע"א",""),new Message("91551","91548","נכון שזו לא הוכחה מוחלטת","14/07/21 22:54","ה אב","תשפ"א","22:54","אלף בית רשי","על אף שרש"י כותב כדפירשתי ביומא וסוכה ומקדים את יומא לסוכה, והסברה נותנת שאם פירשם שלא כסדר אלא את סוכה קודם היה ראוי שיקדים את סוכה, ומה גם שלענין פזר קשב, איזה מסכת אם לא סוכה ראויה לשמש כמקור ראשוני בענין זה? ואם כן הסברה נותנן שהקדים לציין את יומא קודם לאשר שאכן אותה הקדים לפרש לפני סוכה.
לענין האריכות אין זה סתירה לכלום לדעתי, ואין בזה הכרח לשום ענין של קדימות או איחור הפירוש, ועדיין לא עמדנו על סודם, ודווקא החבירה לעירובין בציון ששתי אלו ביאר רש"י בארוכה רומזים לאופי המסכת ששניהם צריך "ביאור חי" שניהם נקשרים כבר מהעשרים אמה הראשונים ועוד,
אגב בעניין הסדר אחזור שוב שלדעתי אין שום משמעות לסדר "כתיבת" הפירוש, כמו גם אם נאמר למשל שרש"י את פירושו לתורה כתב לא לפי סדר הפרשיות (לא הייתי שם שכתב, הוא יכל להחזיק 54 קלסרים ולעדכן ולהוסיף פעם כאן פעם כאן) אבל בוודאי ידע שיש משמעות לסדר התורה, ואם איחר לפרש ענין מסויים עד לפרשה השנייה או השלישית בו מופיע אותו עניין אנו נדרשים לכך, וכך לדעתי ללא ספק גם בגמרא ידע את סידרה והתייחס לכך","278","","1786","True","True","False","","176","96.20.220.141","0","91513","סוכה|ה ע"א",""),new Message("91552","91551","[ללא נושא]","15/07/21 01:02","ו אב","תשפ"א","01:02","יחיה",""והסברה נותנת שאם פירשם שלא כסדר אלא את סוכה קודם היה ראוי שיקדים את סוכה"...
לענ"ד, סברה הפוכה היא, שאם פירש שלא לפי הסדר (אין מוקדם ומאוחר בתורה), הלא עניין האישי הוא שנגע לחיי רש"י (אולי מעין התוספות ריש בבא מציעא ב, א: ואף על גב דבתרי מסכתא, אין סדר למשנה... לפי שרבי לא היה לומד כסדר, אלא כמו שהיו חפצים התלמידים, אבל כשחברם על הסדר חברם...), אך בגוף פירושו הקבוע לדורות, מדוע לא יכתוב כפי הסדר באמת, (כמו רבינו הקדוש בדיוק, שלאחר מעשה, ודאי יש סדר במשנה).
"לענין האריכות אין זה סתירה לכלום לדעתי, ואין בזה הכרח לשום ענין של קדימות או איחור הפירוש, ועדיין לא עמדנו על סודם",
לא אמרתי שראיה היא לצד מסוים, אלא שבשאלות שעל אריכות כאן, נכון להתחשב גם בכלל, לבד הסברים נקודתיים מקומיים, בדיבור זה המסוים.
"ודווקא החבירה לעירובין בציון ששתי אלו ביאר רש"י בארוכה רומזים לאופי המסכת ששניהם צריך "ביאור חי" שניהם נקשרים כבר מהעשרים אמה הראשונים ועוד",
כיו"ב במהרי"ל שם, אך כבר ארנד הקשה עליו משאר דיבורי רש"י, שאינם נוגעים לחישובים, מחיצות והלכות קשות.
"אגב בעניין הסדר אחזור שוב שלדעתי אין שום משמעות לסדר "כתיבת" הפירוש, כמו גם אם נאמר למשל שרש"י את פירושו לתורה כתב לא לפי סדר הפרשיות (לא הייתי שם שכתב, הוא יכל להחזיק 54 קלסרים ולעדכן ולהוסיף פעם כאן פעם כאן) אבל בוודאי ידע שיש משמעות לסדר התורה, ואם איחר לפרש ענין מסויים עד לפרשה השנייה או השלישית בו מופיע אותו עניין אנו נדרשים לכך, וכך לדעתי ללא ספק גם בגמרא ידע את סידרה והתייחס לכך"
לענ"ד ל"ד, כי כל התורה היא מעין מסכתא אחת!","1493","","1785","True","True","False","","105","5.102.239.44","0","91513","סוכה|ה ע"א",""),new Message("91555","91552","לאן כבודו חותר שפיל לרישא שפיל לסיפא?","15/07/21 01:30","ו אב","תשפ"א","01:30","אלף בית רשי","לענ"ד ל"ד, כי כל התורה היא מעין מסכתא אחת!
כנ"ל לענ"ד כל הש"ס
ולגבי הראשון זו ענין של סברה לכאן ולכאן והבוחר יבחר,
ובאופן כללי איפה שאפשר למצוא טעם טוב לשינוי והגיון נקודתי הדבר עדיף על תשובה כללית, אני כבר במשך שנים מפרסם כאן באתר עצמו הרבה דיוקים והסברים וכן באתר אוצה"ח ועלו דברים שנראים נכונים, ומהרבה מהם מתקבל באופן כללי שבהחלט יש סדר למשנה בדברי רש"י, והן הן הדברים שכתבת בתחילת התגובה, לשם אני שואף שלא משנה הסדר המעשי איך כתב אבל בהחלט סידר ותיקן וערך לפי סדר הש"ס וידע באיזה נקודה שהלומד יתקל בקושי היותר גדול וכשילמד דווקא על פי סדר שם ראוי לפרש, ואני מפנה אותך סתם מן הזיכרון לדברי בעניין "בר פחתי" במסכת שבת ראה שם,
אינני הולך להתווכח בכח על כל דיוק ודיקדוק התורה רחבה מני ים זכותכם לסבור אחרת ממני ולהסתפק בתירוצים כללים וכדומה, אבל חשוב מאוד להכיר את הבנין שאני בונה כבר למעלה מעשור ומאות דיוקים שבהם יש הוכחה כמעט וודאית בעיני (ובעיני גדולים ותלמידי חכמים שמבקרים את דברי "לפני" שאני מעלם לאתר) שרש"י בהחלט מתייחס לסדר הש"ס בדרך כתיבת פירושו, ולעומת זה יש הטוענים שגם ברש"י על התורה אין לדקדק מדוע השמיט פירוש מסויים וחוזר לפרשו במקום אחר, ובכלל ישנם מערערים על עצם הדיוק והדיקדוק בדברים שבהשקפה ראשונה נראים טרחניים בלשונינו, וכאמור כל אחד עם טעמו וחלקו בתורה, ואני מסכים שדרך הלימוד לדקדק בלשון רש"י איננה דרך הלימוד הרגילה המקובלת בישיבות ובכלל, למעט אולי בכסא רחמים
נ.ב. אגב שוטא דמר לא ידענא דבהניקו מטובו באמונתו כותב דברים שגם הם אינם מהדרך הרגילה בלימוד הישיבתית
","278","","1785","True","True","False","","156","96.20.220.141","0","91513","סוכה|ה ע"א",""),new Message("91556","91555","[ללא נושא]","15/07/21 02:10","ו אב","תשפ"א","02:10","יחיה","טָענתי רק, שכאשר רש"י מונה והולך להדיא, שמות של מסכתות שפירש שם, לא מעניָינא היא ביוֹגרַפיָה האישית שלו, ואיזו פירש קודם מצד ההיסטורי, רק כותב כפי שהם מסודרים באמת.
כל אדם נוהג כך, כ"ש רש"י הקדוש.
עדיין נוכל לומר, כי אחר שלמעשה הוא ביאר דבר באורך כבר במסכת אחת, קיצר אח"כ במסכת שנית, אע"ג שאינם בסדר של ש"ס.
אמנם, איני יכול להתווכח על טענתך בדרך רש"י, כי הנך בריא, אני רק שמא!
תשובה ה"כללית" קיימת, אם נרצה א"ל. אך בוודאי יש ליישב כל האפשר, אף בפרטניות.
אמרתי משהו בנוגע לדרך לימוד הישיבות?!","1493","","1785","True","True","False","","110","5.102.239.44","0","91513","סוכה|ה ע"א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);