var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=49627;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","104"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","99"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("49627","0",""מדה בחבל...הן חסר הן יתר"","30/04/17 10:47","ד אייר","תשע"ז","10:47","אבי גרינבלט","מדגיש הרשב"ם במקום "דחזר בו תכ"ד מן הראשון".
מדוע חשובה הדגשה זו אם ממילא הדברים נכתבים?
חו"מ מב, ה מתייחס לשטר ובו סתירה כזו ומה נעשה עם תכ"ד בכתיבה?
האם האמירה קודם לכתיבה מכתיבה לנו מה לכתוב?","539","","3322","True","True","False","","948","2.53.1.202","0","0","בבא בתרא|קד ע"ב",""),new Message("49632","49627","רשב"ם איירי כשלשון המכירה בדיבור","30/04/17 12:32","ד אייר","תשע"ז","12:32","דוד כוכב","","125","","3322","False","True","False","","216","212.76.117.212","0","49627","בבא בתרא|קד ע"ב",""),new Message("49634","49632","קרקע נקנית רק בג' דרכים ודברי הריטב"א","30/04/17 16:52","ד אייר","תשע"ז","16:52","אבי גרינבלט","חידושי הריטב"א מסכת בבא בתרא דף קב עמוד ב
"בית כור עפר אני מוכר לך. פירוש האומר בשעת קנין דאי ליכא אלא אמירה בעלמא שאמר, יכול לחזור בו, וטובא אשכחן האומר שרוצה לומר המקנה או הכותב".","539","","3322","True","True","False","","198","2.53.1.202","0","49627","בבא בתרא|קד ע"ב",""),new Message("49641","49634","פירוש דברי הריטב"א בהרחבה:","01/05/17 05:31","ה אייר","תשע"ז","05:31","דוד כוכב",""בית כור עפר אני מוכר לך. פירוש האומר בשעת קנין דאי ליכא אלא אמירה בעלמא שאמר, יכול לחזור בו, וטובא אשכחן האומר שרוצה לומר המקנה או הכותב".
בית כור עפר אני מוכר לך. פירוש, מדובר שכך אמר בשעת קנין כסף או חזקה (או שטר, באופן שניתן להוסיף עליו תנאי בעל פה). דאי ליכא אלא אמירה בעלמא - שאמר בלא תוספת שום קנין, יכול לחזור בו. וטובא אשכחן לשון "האומר" שפירושו האומר בשעת הקנאה, והוא הדין לכותב כך בלשון השטר.","125","","3321","True","True","False","","250","212.76.117.212","0","49627","בבא בתרא|קד ע"ב",""),new Message("49644","49641","ועדיין לא הבנתי את משמעות דברי הרשב"ם","01/05/17 10:27","ה אייר","תשע"ז","10:27","אבי גרינבלט","איזו משמעות יש לדיבור ביחס לקרקע שאינה נקנית בדיבור ?","539","","3321","True","True","False","","169","95.86.72.27","0","49627","בבא בתרא|קד ע"ב",""),new Message("49645","49644","תפקיד הדיבור תמיד לקבוע את תנאי הקנין","01/05/17 12:52","ה אייר","תשע"ז","12:52","דוד כוכב","לכן בקידושין נחוץ דיבור, שאם לא כן אולי זו הלואה וכדומה. וכן כשעושים תנאי בקידושין כמבואר באריכות במשניות - זה נקבע בדיבור, למרות שהקנין עצמו הוא בטבעת.
ואצלנו קובע הדיבור אימתי ייחשב הקנין לקנין טעות, כי לא את זאת ביקש הקונה.","125","","3321","True","True","False","","231","212.76.117.212","0","49627","בבא בתרא|קד ע"ב",""),new Message("49649","49645","העולה מהדברים>>>>","01/05/17 16:02","ה אייר","תשע"ז","16:02","אבי גרינבלט","אמר מדה בחבל הן חסר הן יתר ( תכ"ד) וכתב בשטר הן חסר הן יתר , זה מה שקובע היות וכדבריך הדיבור קובע את התנאי ?
האין אלו דברי בן ננס שלא התקבלו להלכה ?","539","","3321","True","True","False","","197","2.53.5.243","0","49627","בבא בתרא|קד ע"ב",""),new Message("49664","49649","הדיבור קובע כשאין כתב","02/05/17 10:01","ו אייר","תשע"ז","10:01","דוד כוכב","תנאי בעל פה כשיש שטר זה בעיה. ואם יש סתירה ביניהם זו בעיה חמורה יותר.","125","","3320","True","True","False","","194","212.76.117.212","0","49627","בבא בתרא|קד ע"ב",""),new Message("49667","49664",">>>","02/05/17 11:31","ו אייר","תשע"ז","11:31","אבי גרינבלט","אם כן דעת הרשבם מתייחסת לדברי בן ננס בלבד ואין הלכה כמותו.
חכמים חולקים עליו ונפסק להלכה כמותם והשו"ע במקרה זה פוסק ולא מציין תכ"ד (חו"מ מב,ה).","539","","3320","True","True","False","","154","2.53.36.119","0","49627","בבא בתרא|קד ע"ב",""),new Message("110176","49667","נכון שהרשב״ם מפרש את המשנה,","12/03/26 06:12","כג אדר","תשפ"ו","06:12","קטלא קניא באגמא","והמשנה מביאה את שיטת בן ננס. אך עניין תוך כדי דיבור אינו שייך רק לשיטתו.
הרשב״ם מגדיר את מבנה המקרה. כדי שתיווצר מחלוקת צריך קודם כל ספק אמיתי, וספק כזה קיים רק כאשר שני הלשונות הסותרים נאמרו בתוך כדי דיבור, כלומר באותה נשימה של המקח.
אם לא נאמרו תוך כדי דיבור — אין כלל ספק, כי הולכים אחר מה שנאמר בשעת המקח, והלשון השנייה אינה חלק מתנאי המכר.
לכן תוך כדי דיבור הוא תנאי לעצם המקרה, שממנו נולד הספק — ועל ספק זה דנים רב ושמואל מהי שיטת חכמים החולקים על בן ננס, ונפסק להלכה כמותם.","53744","","84","True","True","False","","23","172.70.111.119","0","49627","בבא בתרא|קד ע"ב","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);