var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=48850;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","107"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","99"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("48850","0","שאלה על ר' ירמיה ( סליחה על האריכות )","14/02/17 21:12","יח שבט","תשע&quot;ז","21:12","עלי","אני מבקש 'לחפור' מעט בסוגיה מתוך הידע הכללי שלי :<br />בד&quot;כ מי שמצוי במחקר מדעי יודע שבכל מחקר לשיטת הניסוי והחישוב כמו גם אופן הצגת הבעיה הנחקרת משמעות מרכזית.<br />והנה, כאשר מודדים מרחקים בין שני גופים, חשוב לקבוע תחילה האם המרחק הנמדד כולל את נפח הגופים או שהמרחק נמדד ממרכזם או עד תחילת או סוף גופם. <br />כדי לסבר את אוזן הקוראים אזכיר, שבמדידת המרחקים מכלי לכלי ולכותלי המשכן כפי שמופיע בברייתא דמלה&quot;מ, כוללת כל מדידה גם את כל גוף הכלי אליו מודדים, כלומר מרחק עשר האמות מהפרוכת למזבח הזהב כולל את כל עובי המזבח המצוי מערבית לקו רוחב אמצע אורך ה'קודש', ומרחק חמש האמות ממנה אל השולחן או המנורה, כולל את כל עובי השולחן או המנורה, המצויים מערבית לקו רוחב הרבע הפנימי של ה'קודש', וכן 2.5 האמות מהכותל הדרומי אל המנורה כולל את עוביה וחמש האמות ממנה לשולחן כוללים את כל עוביו ( זה כיוון המדידה שם ).  <br />דוגמה אחרת קיימת בסוגיית השלכת מוראת העוף בזבחים סד,א, כאשר נקבע שהמרחק שמשליך הכהן את המוראה הוא ל&quot;א אמות. ומרחק זה כולל את עובי גוף הכהן המשליך כי 'מקום גברא לא קחשיב' בנפרד.<br />( כוונתי לומר בזה שכך היה הרגלם - למדוד את המרחקים, כולל הגוף אליו מודדים ).<br />מרחק חמישים האמה מהשובך צריך אפוא להימדד אל הניפול, וצריך להחליט לאן בדיוק בגופו, האם כל גופו צריך להיכלל במדידה או תחילת גופו או מרכזו. לו ענו לר' ירמיה שאין מקום לשאלתו כי הוא אינו מודד חמישים אמה אל הניפול אלא בקרקע והוא לא התייחס לניפול עצמו שכל גופו צריך להיכלל במדידה, היתה בזה דחיה פשוטה לשאלתו כי באופן זה אין מקום להעמדת הניפול כשרגלו האחת בתוך ורגלו האחת מחוץ.  <br />שאלתי הפשוטה : מדוע ? ( האם חשדו בר' ירמיה עצמו שהוא חש כ'ניפול' שרגלו האחת בבית המדרש והשניה בחוץ ולכן 'דחפו' גם את רגלו השניה החוצה ? )","209","","3397","True","True","False","","1059","95.86.89.84","0","0","בבא בתרא|כג ע&quot;א",""),new Message("48855","48850","ר' ירמיה הזכיר רגל דוקא","14/02/17 22:18","יח שבט","תשע&quot;ז","22:18","דוד כוכב","<span class='lightYellow'><b>בעי ר' ירמיה: רגלו אחת בתוך נ' אמה ורגלו אחת חוץ מחמשים אמה, מהו?</b></span><br /><br />בעייתו נסובה על דברי רב עוקבא בר חמא שנאמרו בסמוך כאן: &quot;כל המדדה - אין מדדה יותר מנ' &quot;. והשאלה היא אם בסוף הדידוי הוא יכול גם לשלוח רגל <span class='lightYellow'>(דומה לחצי הצעד הנוסף ב'צעד וחצי')</span>, או שזה כבר התחלה של דידוי עודף.<br /><br />אין הענין קשור לסוגיית עד ועד בכלל.","125","","3397","True","True","False","","281","212.76.100.140","0","48850","בבא בתרא|כג ע&quot;א",""),new Message("48857","48855","נכון אבל","14/02/17 22:34","יח שבט","תשע&quot;ז","22:34","עלי","סו&quot;ס השאלה היא גם אם הגוזל מצוי במרחק המרבי האפשרי מהשובך או מעבר לו. הוא שכתבתי, שאופן הצגת השאלה קובע גם את התשובה. באופן שר' ירמיה הציג אותה אין לה תשובה טובה ולכן ראוי היה לענות על דבריו שהשאלה אינה לגבי יכולת הדידוי המירבית של רגליו אלא שאלת הימצאותו בגופו בטווח נ' האמה וכך לפתור לו את שאלתו בפשטות ולדחות את דבריו. במקום זה העדיפו לא לענות לו אלא לדחוף גם את רגלו השניה של ר' ירמיה אל מחוץ מבית המדרש...","209","","3397","True","True","False","","258","95.86.89.84","0","48850","בבא בתרא|כג ע&quot;א",""),new Message("48858","48857","הגוף לא רלוונטי, רק הרגל, השאלה איזו","14/02/17 22:38","יח שבט","תשע&quot;ז","22:38","דוד כוכב","","125","","3397","False","True","False","","197","212.76.100.140","0","48850","בבא בתרא|כג ע&quot;א",""),new Message("48873","48858","אני מוכן להתפשר...","15/02/17 14:56","יט שבט","תשע&quot;ז","14:56","עלי","את ה'פולקה' יאכל הרב כוכב ואת גוף הגוזל אקבל אני...<br />אך ברצינות, ניתן היה לענות לר' ירמיה ששיעור נ' האמה כולל את שתי רגליו של הניפול ורק כל עוד בשתי רגליו הוא מצוי בנ' האמה הוא מהשובך וכשיצא אפילו מעט יותר ולו באחת מרגליו, סימן הוא שאינו מהשובך. והערתי שנראה לי שחשדו בר' ירמיה שכמו הניפול גם הוא ברגלו האחת כבר מחוץ לביהמ&quot;ד ודחפוהו החוצה באותה שעה כדי שיבין זאת בעצמו...","209","","3396","True","True","False","","275","164.138.120.253","0","48850","בבא בתרא|כג ע&quot;א",""),new Message("107449","48873","עוד באותו עניין- מקום או מרחק ?","18/07/24 07:51","יב תמוז","תשפ&quot;ד","07:51","עלי","אחר כל הדיון שנערך במחזור הלימוד הקודם, ראיתי בימים האחרונים שהרבי מלובביץ ב'יין מלכות' על הרמב&quot;ם 'פרדס המלך',העלה דיון בעניין הלכות עירובין, בפסק הרמב&quot;ם בפרק כז, הי&quot;א, עפ&quot;י משנת עירובין בדף נב,ב, שכתב :<br />מי שיצא חוץ לתחום, אפילו אמה אחת--לא ייכנס:  שהארבע אמות שיש לו לאדם, תחילתן ממקום שהוא עומד בו; לפיכך כיון שיצא חוץ מתחומו אמה או יתר, יישב במקומו, ואין לו להלך אלא בתוך ארבע אמות, מעמידת רגליו ולחוץ.  וכן מי שהחשיך חוץ לתחום המדינה, אפילו אמה אחת--הרי זה לא ייכנס לה:  אלא יהלך ממקום שנכנס עליו השבת והוא עומד בו, אלפיים אמה בלבד.  ואם כלתה מידתו במקצת העיר, מהלך עד סוף מידתו כמו שאמרנו.  הייתה רגלו אחת בתוך התחום, ורגלו אחת חוץ לתחום--הרי זה ייכנס.<br />ופסק הרמב&quot;ם כת&quot;ק במחלוקת עם ר' אליעזר ור' שמעון. עיי&quot;ש.<br />והשווה הרבי דין זה לדין הניפול שבדף שלנו. וכתב שעניין זה צ&quot;ע, כי שיעור תחומין הוא הלמ&quot;מ, ועל כן שיעור המרחק בעניין ניפול ותחומין הם בדיוק מדויק, ושואל, מדוע פחות מאמה אינו נחשב יציאה ( כבעניין הניפול ).<br />ומציין הרבי עוד בשאלתו לתוס' שקבעו ש'מדדה אינו מדדה אפילו ברגל אחת יותר מחמישים אמה, דכל מידות חכמים כן הוא'. ומציין הרבי ששיעור רגל גוזל פחות מטפח ואילו ביוצא מהתחום מדובר באמה. <br />ונשאר בצ&quot;ע.<br />ואני הקטן חוזר וטוען כפי שטענתי בשעתו מתוך סוגיות השלכת המוראה בזבחים וסוכת כבשן (ומיקום כלי המקדש בהיכל ), שמקומו של אדם הוא אמה ( תלוי בכיוון המדידה כי בניצב הוא אפילו אמה ורבע ), ולכן יש לראותו כתופס עיגול או ריבוע של אמה, וכל עוד ששטח זה משיק ונוגע לקו התחום, הרי שמקומו של אדם כאילו אינו נחשב בחשבון אעפ&quot;י שאנחנו יודעים שהוא קיים, ולכן נחשב הדבר כאילו הוא עומד עדיין בתוך התחום. משא&quot;כ הגוזל הניפול, לא חשבון מקומו נעשה כאן אלא עד היכן הוא יכול לדדות, ואינו יכול לדדות מעבר לחמישים אמה כלל. <br />ואשמח לקרא תגובות להחכימני ולאלפני בינה","209","","686","True","True","False","","95","162.158.22.91","0","48850","בבא בתרא|כג ע&quot;א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);