var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=48526;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","103"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","83")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("48526","0","עריכת התלמוד","08/02/17 11:28","יב שבט","תשע&quot;ז","11:28","אור חדש","<b>תוס':<br /></b><span class='bordeaux'><b>מכלל דסבר רבי יוסי על הניזק להרחיק וכו'. צ''ל לפירוש זה דזה המקשה אינו אותו שהקשה בתחלה...</b></span><br /><br />במקרה יצא לי השבת להיתקל באחד מספריו של הרב הפרופ' <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99'>דוד הלבני</a> ובהקדמתו תיאור <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99#.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.95.D7.AA_.D7.95.D7.9E.D7.A1.D7.95.D7.A8.D7.95.D7.AA_.E2.80.93_.D7.A4.D7.A8.D7.A9.D7.A0.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.AA.D7.9C.D7.9E.D7.95.D7.93'>שיטתו</a> לגבי עריכת התלמוד<br />המעיין שם יוכל להבין כוונת דברי התוס' שכאן ולמעשה עוד סוגיות רבות בש&quot;ס","458","","3403","True","True","False","","1293","213.151.53.59","0","0","בבא בתרא|יח ע&quot;ב",""),new Message("48593","48526","דבריו אודות הסתמאים אינם נכונים","08/02/17 21:42","יב שבט","תשע&quot;ז","21:42","דוד כוכב","באין ספור מקומות בש&quot;ס מוכח שדברי סתמא דגמרא הם דברי עורך הסוגיה בדור החכמים המוזכרים בה, ולא סבוראים מאוחרים.","125","","3403","True","True","False","","1099","95.86.115.84","0","48526","בבא בתרא|יח ע&quot;ב",""),new Message("48596","48593","אך ישנם מקרים רבים שיוצאים מהכלל הזה","08/02/17 21:51","יב שבט","תשע&quot;ז","21:51","אור חדש","ואחד מהם אצלינו (לפחות לפי התוס')<br />כן אציע לך לערוך לבד חקירה במקרים שבהם מופיעה קושיית העורך ש'ר&quot;ש מחייב בפס&quot;ר', תראה שיש שם בעיות של גרסאות וחוסר בהירות שנובעות משאלה זו והסברו של הלבני מבארת היטב את שקרה לסוגיה.<br />כך גם ברבות מהפתיחות למסכתות השונות שמוסכם גם עליך (כך זכורני) שנערכו הרבה אחרי פטירת ר&quot;א.<br /><br />לכן גם אם הגזים בטענתו שכל הסתמות הן מאוחרות מאד עדיין הלומד הרציני חייב להיות מודע לאפשרות שבסוגיה שבה אוחז יש את האפשרות שיש כאן עריכה מאוחרת.","458","","3403","True","True","False","","174","213.151.53.59","0","48526","בבא בתרא|יח ע&quot;ב",""),new Message("48604","48596","כבר הצביעו על כך הראשונים:","08/02/17 22:28","יב שבט","תשע&quot;ז","22:28","דוד כוכב","שיש סוגיות מהסבוראים. וביחוד בפתיחות.<br />אבל רוב הסתמות הן מדברי האמוראים המוזכרים בסוגיה וחבריהם. ודלא כסברתו שנתפשטה משום מה. ושמעתי שלאחרונה החלו לדחות אותה.","125","","3403","True","True","False","","303","95.86.115.84","0","48526","בבא בתרא|יח ע&quot;ב",""),new Message("107376","48604","בשעתו הבאתי דוגמה","08/07/24 16:23","ב תמוז","תשפ&quot;ד","16:23","עלי","במאמר על השינויים במבנה המזבח שהעליתי בזבחים סא, בפרק על שתי האמות ששימשו במקדש, הבאתי את הסוגיה היחידאית והמיוחדת שבמנחות צז על שתי האמות שהיו במקדש, וציינתי שסוגיה זו מיוחדת בכך שהיא היחידה בתלמוד הבבלי ( וכמובן שאין כמותה בירושלמי ) הדנה במשנה מסדר טהרות ( שאין לו תלמוד כלל ) ממסכת כלים פרק יז, וחוץ מדברי התנאים החולקים יש בה רק מימרת הסבר של רבי יוחנן ואח&quot;כ כל המשך הסוגיה הוא אנונימי, והסוגיה ערוכה כבר באופן מושלם, וטענתי שזו הוכחה שהסוגיה הגיעה ערוכה ושלימה מבית מדרשו של רבי יוחנן ישירות לתלמוד הבבלי, וא&quot;כ כל הסתמא שבה היא אמוראית קדומה ארץ ישראלית.<br />ראו שם במאמר.<br />אגב. כל הנושא שם שייך גם לבבא בתרא יד לסוגיית מידות הארון, הנלמדת היום-מחר, וכפי שבמנחות צז שם במאמר הסברתי מדוע יחזקאל הנביא מתאר רק את המזבח מכל כלי המקדש וגם לגביו כל החידוש הוא שיהיו במזבח העתידי שני סוגי אמות, מה שלא נזכר לא בתורה ולא בנביאים קודמים ואף לא בכתובים, אעפ&quot;י שאין נביא רשאי לחדש שום הלכה, ומכאן למדו חז&quot;ל שכמו שבבית העתיד יהיו שני סוגי אמות כך בודאי היה גם במשכן ובבית ראשון, ולכן גם בבית שני, זה נובע מכך שיחזקאל ראה שכל לומדי התורה בימיו שכחו את העניין הזה, לא רק מבחינה טכנית, אלא ששכחו את העניין המהותי שעומד בבסיס קיומן של שתי האמות, היינו שבמסגרת מושגי היסוד של התורה קיימים מושג ה'אלוקות' ומושג ה'אדם' שהם ברורים לכל בר בי רב אף לפני שמתחיל ללמוד ולקרא בתורה, ובלעדיהם אי אפשר שהתורה תיכתב בכלל, ולכולם ברור ההבדל בין שני המושגים, שהקב&quot;ה הוא אין סופי בלתי מוגבל בלתי נתפס ומעל לטבע, ואילו האדם סופי ומוגבל ותחת הטבע וחוקיו, ולכן 'אמה' סתם היא מושג אנושי השייך ליד האדם ויש בה חמישה טפחים ואילו אמה בינונית שיש בה ששה טפחים היא האמה ששימשה בסתם במקדש כי הוא מייצג את האלוקות, ולכן בסתם בניין המקדש נבנה באמות בינוניות ורק אותם חלקים ששימשו רק את הכהנים אך לא לעצם מבנה המקדש, כמו היסוד, הסובב והקרנות ומזבח הזהב ולדעת רבי יהודה כל הכלים, רק הם נעשו באמה של חמישה טפחים, ולמרות שזה לא מפורש בתורה, אבל כאמור כל מי שמבין כיצד יש לבנות את המשכן ושאי אפשר לערבב בין אלוקי לאנושי, מבין מעצמו שצריכים לבנות בשני סוגי אמות כנ&quot;ל. וממילא עניין זה הוא 'דאורייתא' גם אם לא מפורש, וכמו דבר שנמסר למשרע&quot;ה בסיני ולכן הוא גם הלמ&quot;מ והוא גם 'יסוד נביאים' כי יחזקאל הנביא הסביר את היסוד הזה משא&quot;כ לפני כן הדברים היו מובנים מאליהם לכל אדם. ( ולכן הוא מתאר רק את המזבח למרות שחוץ מהגדלת מידות המזבח אין במבנהו שום חידוש, כי באופן כללי מבנה המקדש וכליו היה מוכר לכל ולא הצריך תיאור מחודש, אבל את היסוד של שני סוגי האמות הוכרח להדגיש ולחזור עליו )<br />וכך יש להבין גם את המחלוקת לגבי ערבה וניסוך המים, שגם לגביהם ישנן שלוש השיטות אם הם מדאורייתא או הלמ&quot;מ או מיסוד נביאים, וגם בהן אותו עניין, שלמשל לגבי הנסכים, יין ומים שונים מהותית זה מזה במציאות, ובתורה נצטוינו רק על ניסוך היין, אבל מתברר שתחילה היה מובן פשוט שבסוכות כששמחים לפני ה' בביהמ&quot;ק, ששם הכל אלוקי, גם המים דינם כמו יין ויותר מיין, ולכן פשוט שיש לנסך מים מדאורייתא  בסוכות ואעפ&quot;י שלא כתוב מפורש וכאילו הלמ&quot;מ וגם זה מיסוד הנביאים שבנביאים רואים ששפכו מים לפני ה' כמה פעמים כי כך הבינו בפשטות, וא&quot;כ אין כלל מחלוקת רק היבטים שונים של אותו הדבר עצמו.<br />ובזה נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה לגבי מידות הארון ותכולתו ובעיקר אם ספר התורה עדיין אלוקי ובארון או שכבר לא בשמים היא ולכן ספר התורה מחוץ לארון וד&quot;ל.<br />אכמ&quot;ל. וכדאי לקרא את הפרק הנ&quot;ל לגבי שני סוגי האמות במזבח.","209","","696","True","True","False","","87","172.70.246.123","0","48526","בבא בתרא|יח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);