var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=110856;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110834","לכי תיכול עלה כורא דמלחא.","נתנאל (לאנתנ)","20/08/26 22:54","53443","96"),new MostViewed("110836","האם ללמד/ללמוד את שני הפירושים ברש&quot;י?","לינקוש","22/08/26 23:00","58","75"),new MostViewed("110841","א. מדוע  הותר לבני דוד לרכב על פרידה,","נתנאל (לאנתנ)","23/08/26 21:15","53443","67")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("110856","0","מסר מייסוד לימוד הדף היומי","26/08/26 18:16","יג אלול","תשפ&quot;ו","18:16","לינקוש","הוא עלה לבמה וליבו החסיר פעימה.<br /><br />מולו ישבו מאות רבנים חשובים, ובהם כמה מענקי התורה של הדור - החפץ חיים, האדמו&quot;ר מגור, ר' חיים עוזר. כולם מבוגרים ממנו בעשרות שנים.<br /><br />והוא? הרב מאיר שפירא מלובלין. תלמיד חכם מוכשר, אבל רק בן 36.<br /><br />הוא עמד להציע להם רעיון יומרני:<br /><br />שכל יהודי בעולם ילמד בכל יום בדיוק את אותו דף גמרא.<br /><br /> <br /><br /><br />נשמע לכם פשוט?<br /><br />זה ברור. כי מאז חלפו 103 שנים ו&quot;הדף היומי&quot; הפך לחלק בלתי נפרד מעולם התורה. מאות אלפי יהודים לומדים בו בכל יום.<br /><br />אבל באותו ט' באלול, עמד הרב שפירא על הבמה עם רעיון נועז ביד אחת, ושש סיבות מצוינות לוותר עליו, ביד השנייה:<br /><br />א. מי אני בכלל?<br /><br />רב צעיר, אפילו לא בן 40, מול גדולים ממני בתורה, בגיל ובמעמד.<br /><br />ב. אם זה רעיון כל כך טוב - איך זה שאף אחד לא חשב עליו קודם?<br /><br />דורות של גאונים למדו תורה לפניי. כולם חיכו לי כדי לגלות את זה?<br /><br />ג. לאחד את כל היהודים סביב רעיון אחד? נו באמת!<br /><br />יהודים באים מארצות וקהילות שונות. שני יהודים - שלוש דעות. מה הסיכוי לאחד את כולם סביב רעיון אחד?<br /><br />ד. מי אמר שכולם צריכים ללמוד אותו דבר?<br /><br />הרי &quot;אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ&quot;. מה החוצפה להחליט בשביל עם שלם שהיום לומדים דווקא דף נ&quot;ג בגיטין?<br /><br />ה. איך בכלל אגרום לזה לקרות?<br /><br />אין אינטרנט, אין וואטסאפ, אין רשימות תפוצה. ואני כבר רב עיר, ציר בפרלמנט, וגם חולם להקים ישיבה. מתי יהיה לי זמן למיזם נוסף?<br /><br />ו. ואחרי הכול - מה אם אף אחד לא יצטרף?<br /><br />לחלום בשקט זה דבר אחד. להכריז מול גדולי ישראל - זה משהו אחר. מה אם בעוד חודש יתברר שאף אחד לא מתעניין, ואני סתם עשיתי מעצמי צחוק?<br /><br /> <br /><br />ולר' מאיר שפירא הייתה עוד סיבה טובה לוותר: בעצם, זה כבר נכשל! שמונה חודשים קודם הוא הציג את הרעיון בפני רבנים אחרים - וההתלהבות לא הרקיעה שחקים.<br /><br />ואת המחסום הזה הרי כולנו מכירים. יש לנו רעיון, אנחנו מתלהבים ממנו - ואז מספרים עליו למישהו. חבר. מורה. מנטור. והוא מייבש אותנו:<br /><br />&quot;לא נראה לי.&quot; &quot;כבר ניסו.&quot; &quot;מי יבוא לזה?&quot;<br /><br />ופתאום הרעיון שלפני חמש דקות נראה נפלא - נראה קצת מגוחך.<br /><br />גם הרב מאיר שפירא היה יכול לעצור שם. למזלנו, הוא לא עצר!<br /><br />מאז הסתיימו 13 מחזורים של הדף היומי, כל אחד באורך שבע וחצי שנים.<br /><br />בפעם האחרונה שמחזור הסתיים, 90 אלף יהודים מילאו את אצטדיון מטלייף בניו ג'רזי כדי לחגוג. אם היה קיים פרס נובל לתורה - קשה לחשוב על מועמד ראוי יותר מהרב שפירא, על הסטארטאפ התורני האדיר הזה.<br /><br /> <br /><br />וכאן מגיעה השאלה האמיתית:<br /><br />למה הוא לא ויתר, למרות כל הסיבות הטובות לעשות את זה?<br /><br /> <br /><br />אולי כי מול כל הסיבות לוותר, היו לו גם כמה סיבות טובות לנסות.<br /><br />ראשית, הוא האמין שיש כאן רעיון טוב, ורעיון טוב לא צריך תעודת אחריות - רק הזדמנות.<br /><br />שנית, הוא ידע שגם הצלחה חלקית היא הצלחה, וכל יהודי שילמד קצת יותר תורה בזכות זה - זה שווה המון.<br /><br />שלישית, הוא הבין שכל דבר גדול מתחיל קטן: מה שלא תופס היום, אולי יתפוס בעוד חודש, ומה שמתחיל בקבוצה אחת יכול לעבור לעוד קבוצה, לעוד עיר, לעוד מדינה.<br /><br />ומעבר לזה, אולי דווקא החיסרון של התוכנית הוא היתרון שלה. היהודים מפוזרים בכל העולם? בדיוק בגלל זה צריך משהו שיחבר ביניהם.<br /><br />וזה בדיוק החזון שהרב שפירא צייר בכנס אגודת ישראל בווינה: דמיינו יהודי שנוסע ימים ארוכים באונייה לאמריקה. הוא מגיע לניו יורק, נכנס למקום שבו אינו מכיר איש - ומגלה שהאנשים שם לומדים בדיוק את הדף שהוא למד אתמול. פתאום הוא לא זר. יהודי מוורשה ויהודי מירושלים, יהודי מניו יורק ויהודי ממרוקו - יכולים לפתוח את אותה גמרא ולהיפגש על אותו דף.<br /><br /> <br /><br />המבחן הקריטי הגיע שלושה שבועות אחרי הכנס בווינה. ראש השנה תרפ&quot;ד. האדמו&quot;ר מגור, ה&quot;אמרי אמת&quot;, מסיים תפילת ערבית - ובמקום לפנות לסעודת החג, פותח מסכת ברכות ולומד דף ב', הדף הראשון של הדף היומי. החסידים קולטים את המסר ומצטרפים.<br /><br /> <br /><br />ומשם זה מתפשט - מגור לעוד קהילה, מפולין לעוד ארץ.<br /><br />שבע שנים וחצי - ומסיימים את הש&quot;ס. ומתחילים שוב.<br /><br />שלושה עשר מחזורים כבר הסתיימו. היום אנחנו באמצע המחזור ה-14, והשמים הם הגבול.<br /><br />***********<br /><br />וכל זה משאיר אותנו עם שאלה אחת:<br /><br />מה היה קורה אילו הרב מאיר שפירא היה משתכנע מאחת משש הסיבות שהיו לו לוותר?<br /><br />וכאן הסיפור עובר אלינו. כי הרי לכל אחד מאיתנו יש רעיונות - משהו שכבר הרבה זמן רצינו להתחיל, ליצור, להקים, לשנות.<br /><br />אך יחד איתו מגיעה גם ועדת הביקורת: מי אתה בכלל? אם זה היה רעיון כל כך טוב, מישהו כבר היה עושה את זה. אין לך זמן. אין לך כסף. מי בכלל יצטרף?<br /><br />ולפעמים אנחנו אפילו לא צריכים את הקולות שבתוכנו - מישהו מבחוץ כבר עושה את זה בשבילנו... והאמת? אולי הוא צודק. לא כל רעיון שלנו הוא הדף היומי. רוב הרעיונות שלנו לא ישנו את העולם.<br /><br /><br />א-ב-ל זו לא סיבה לא לתת להם הזדמנות. כי רעיונות גדולים לא מגיעים לעולם גדולים. הם מגיעים קטנים. לא מוכחים. קצת מוזרים.<br /><br />ויש אנשים שמתרגלים לשאול על כל רעיון: למה שזה יעבוד?<br /><br />ויש אנשים שלומדים לשאול שאלה אחרת: למה שלא ננסה?<br /><br />אנחנו עומדים בפתחה של שנה חדשה. ומי יודע כמה דברים טובים יכולים להתחיל בה - אם רק ניתן להם הזדמנות.<br /><br />אז שאלה אחת קטנה לקחת איתכם: איזה רעיון טוב מסתובב אצלכם כבר הרבה זמן - ואתם עסוקים בעיקר בלהסביר לעצמכם למה לא?<br /><br />מה אתם אומרים, אולי השנה זה הזמן לתת לו צ'אנס?<br /><br />בברכה<br /><br />הרב יוני לביא.","58","","0","True","True","False","","11","172.70.153.182","0","0","כללי|","")];var iTotalPages=873;var SeverTime;fInitTree();getPersist(68854);