var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=110725;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110710","לרגל יום ההילולא: מקבץ עובדות על רש&quot;י","לינקוש","14/07/26 08:10","58","100"),new MostViewed("110718","סימניית לוח שנה ללומדי הדף היומי - תשפ&quot;ז","מנהל האתר","15/07/26 09:50","1","74"),new MostViewed("110699","עובר נחשב כחלק מאמו ?","עלי","10/07/26 09:56","209","74")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("110725","0","רבי יהושע בן חנניה והקיסר - הנשמה והשכל","16/07/26 12:36","ב אב","תשפ&quot;ו","12:36","ישראל שווץ","בס&quot;ד ראש חודש אב תשפ&quot;ו<br /> <br />'נהמת האמונה'<br />ביאור האגדתא על רבי יהושע בן חנניה והקיסר<br />מפרק אלו טרפות במסכת חולין, דף נט עמוד ב<br /> <br />1.    תרגום הסיפור -<br />שלב א' - הקיסר אומר לרבי יהושע בן חנניה – האלוקים שלכם משול לאריה, אך מה הגבורה בדבר? הרי הפרש הורג את האריה!<br />שלב ב' - עונה לו רבי יהושע – הקב&quot;ה משול כ'אריה העליון'<br />שלב ג' - הקיסר מבקש – תראה לי אותו!<br />שלב ד' - רבי יהושע בן חנניה עונה לו – לא תוכל לראות אותו!<br />שלב ה' - הקיסר מתחנן, רבי יהושע בן חנניה מבקש רחמים והאריה העליון יוצא ממקומו ומתחיל להתקדם...<br />ממרחק 400 פרסאות מהם נהמתו גורמת לחומות ליפול ולנשים להפיל.<br />ממרחק 100 פרסאות נהמתו גורמת לנשירת שיניים ולנפילת הקיסר מכסאו.<br />שלב ו' - הקיסר מבקש מרבי יהושע לבקש רחמים ושיחזור למקומו, וכך הוא עושה<br /> <br />2.    פרשנות -<br /><br />בסיעתא דשמיא, אנסה לכתוב מה שעלה בליבי בהבנת סיפור זה, כאלגוריה, כלומר משל ונמשל. ראשית אקדים, כי דרכי כאן תהיה בדרכו של המהר&quot;ל מפראג, שמבאר את סיפורי הוויכוחים בגמרא בין חכמי ישראל לחכמי אומות העולם לא כסיפורי לעג וזלזול בין יהודים לגוים, כפי שאולי היה ניתן לחשוב מנוסח הסיפור בגמרא, אלא כסיפורים שבאים לברר מושגי עומק באמונה ובדעת אלוקים.<br /><br />[ אמנם המהר&quot;ל לא נוטה לפרש את הסיפורים שקרו בגמרא כמשל, וחלילה לי גם להוציא הדברים מפשוטם, אך מצאנו שהרמ&quot;א ב'מחיר יין' ביאר בצורת משל ונמשל את מגילת אסתר, והרמב&quot;ם במורה נבוכים ביאר כך את ספר איוב, והרמח&quot;ל בדעת תבונות כתב מערכות שלמות של בירור בין השכל והנשמה, ואף אני אלך בדרך זו במשמעות הסיפור בגמרא על רבי יהושע בן חנניה כאן בנוסף כמובן לפשט הסיפור ]<br /><br />האם ניתן להשיג את אלוקים?<br />האם ניתן להוכיח את קיומו?<br />האם יש כוח גדול ממנו?<br /><br />בשלוש השאלות העצומות האלו עוסק הסיפור בגמרא! אך משתי זוויות, מהזווית של השכל, ומהזווית של הנשמה. השכל עונה על שלוש השאלות האלו – כן וכן וכן! אך הנשמה עונה על הכל לא באל&quot;ף רבתי, ומלמדת אותנו שהשכל האנושי מוגבל הוא, ובמקום שהוא 'מרים ידיים' האמונה זורחת, וכמו שכתב החזון אי&quot;ש.<br /><br />'הקיסר' הוא משל למוח האנושי, השכל.<br />ו'רבי יהושע בן חנניה' הוא משל לנשמה.<br /><br />נתחיל לפרש כך את הסיפור -<br /> <br />שלב א' - קיסר השכל פותח במעט לעג, משום שהשכל תמיד מאוד בטוח בעצמו, הוא חוקר את העולם וממיין את העולם לפי מחלקות ובאופן היררכי. זה כוחו הגדול של השכל. איתו אנו חוקרים, מבינים, מנתחים, מסיקים דבר מתוך דבר, ובונים את העולם. אם כך, טוען השכל, ה' הוא כמו אריה. כך גם כתוב בספר עמוס. אך אם יש אריה, יש משהו חזק מהאריה. אם יש אלוקים, ודאי הוא נברא בעצמו, ולכל דבר יש קומה מעליו, וכך עד אין סוף. החשיבה האנושית הקרה כופרת בכך שיש כוח עליון. לכן מניח קיסר השכל, שאם אלוקים הוא אריה, ודאי יש מעליו פרש, את מי שקדם לו, וכן הלאה.<br /><br />שלב ב' - אך הנשמה משיבה – שכל זה לא הכל. השכל מתייחס למה שאתה רואה. אתה קורא 'אריה' בתורה ומדמיין אריה. אך לא כך הוא. תעלה מעלה. תבין שלשכל יש מגבלה, השכל לא מצליח להכיר ולכמת את מה שמחוץ לטווח היכולת האנושית. יש 'אריה עליון'. יש כוח שהוא מחוץ להבנה של העולם הזה. לשכל יש מגבלות של זמן מקום ובעל חיים. אריה צריך לחיות כך וכך שנים, במקומות כאלו ואחרים. אך אנן עסקינן ב'אריה עליון' שהוא על זמני על מקומי ולא אנושי. הקב&quot;ה הוא אלוקי האלוקים, הוא מחוץ למסגרת החשיבה של העולם הזה.<br /><br />שלב ג' - קיסר השכל מנסה – אז אתה אומר שזה לא אריה של העולם, משהו מחוצה לו? בוא נוכיח זאת. אני רוצה הוכחה לקיום האל. הוכחה לוגית. שכלית. ברורה. כמו מראה עיניים. שני עדים. כוח עליון? בוא ונוכיח אותו מדעית. זה פשר הרצון לראות אותו בגמרא על ידי הקיסר.<br /><br />שלב ד' - הנשמה משיבה לשכל – לא תוכל לראות את ה'. זו לא נוסחה שאפשר להוכיח. כמאמר ה' למשה: 'לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי'. הלא אמרתי לך, זה מעליך. האמונה מציבה לשכל מראה וכביכול שואלת אותו – האם אתה מודה שאתה מוגבל?<br />ובשלב הזה של הסיפור, השכל עוד לא מוכן להודות. מהזווית שלו, 'אני ואפסי עוד'. אם לא ניתן להוכיח, לא קיים. כמו הבדיחה על הרשל'ה והשכל של המורה...<br /><br />שלב ה' - וכאן קורה דבר מדהים בסיפור.<br />האמונה מלמדת את השכל שהוא מוגבל, היא מראה לשכל דרך דברים נסתרים שיש בעולם, שלא הכל שפיט, לא הכל מדיד, לא הכל אפשר להבין. ובמילים אחרות – דרך תופעות בעולם, השכל מבין שהוא לא מבין...<br />זה מתחיל, מראה הנשמה, רחוק ממך, ארבע מאות פרסאות, עוד לא נוגע אליך. פשוט דברים קורים בעולם ללא הסבר מניח את הדעת. דברים שהיו נראים חזקים כחומה בצורה מתפוררים. יצירות חדשות שהיו אמורות לתקן ולהשפיע מתות. איך ייתכן שאומה כה חזקה ששלטה בכל העולם נעלמה? איך יכול להיות שרעיון כה כביר נכשל? כך אני מבין את פשר החומה וההיריון שנופלים.<br />השכל רק מתחיל להזדעזע, ואם הוא עוד לא הפנים, בגלל המרחק, אזי הנוכחות האלוקית מתקרבת אליו אפילו יותר, מאה פרסאות, ופתאום הוא רואה שכוחותיו עצמן מלאות שגיאות טעויות וחולשה, הוא רואה כמה האדם רעוע, כששיניו נופלות וכסאו מתמוטט, אבל, עשיתי הכל כדי שזה לא יקרה? מה טעם המחלה? מה פשר ההתרסקות? איך זה קרה? אז הוא מתחיל להבין שהוא לא הבין...<br />השכל דיבר במושגים מדידים. אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. אך הנשמה אומרת - האריה העליון נוהם. רק תשים לב. תקשיב לו. זה לא מדיד אך מורגש. ממרחק ארבע מאות ומאה פרסאות האריה העליון 'נהים', כלומר משפיע! לעולם לא תוכל להבין, אך תחוש זאת על בשרך.<br /><br />שלב ו' – השכל הבין! הבין שהוא לא הבין. הבין שהוא מוגבל. הבין שמשהו מעבר לו. בקשת הקיסר מרבי יהושע בן חנניה להתפלל היא רגע עצום, רגע של מהפך! קיסר השכל מכיר בתפילה! היכולת להתפלל היא היכולת להתכוונן על פי שכל לבקשות מסויימות, לריכוז ולתוכן, אך – גם להתעלות מעל גבולות העולם הזה. לחבר את שורשה למקור עליון. לעמוד לפני הארי העליון הנוהם ולבקש רחמים. זה הרגע שבו קיסר השכל מודה לאמונה.<br /> <br />3. סיום<br /><br />הפירוש שלנו לדו שיח בין הקיסר לרבי יהושע, כדו שיח פנימי בתוך כל אדם בין השכל והנשמה, מזכיר מאוד את הדו שיח בין איוב לה' בסוף ספר איוב.<br />בפרק כג' זועק איוב 'מי יתן ידעת ואמצאהו אבוא עד תכונתו', הוא מבקש, כמו קיסר השכל, להבין את דרכי ה' ו'לראות אותו' כמבואר בגמרא.<br />ובפרק לח', כשהקב&quot;ה עונה לאיוב, הוא לא משיב תשובות הגיוניות, אלא מתגלה אליו 'מן הסערה', ומראה לו תופעות ייחודיות שהאדם לעולם לא יוכל להבין: 'הנגלו לך שערי מוות, ושערי צלמוות תראה'?<br />ואכן איוב בפרק מ' 'שם ידו לפיו', שותק, וסוף סוף, מבין שהוא לא מבין.<br />ממש כמו שלבי הסיפור בגמרא.<br /><br />והערה נוספת. אדגיש כי מטרת הסיפור בעיניי אינה להקטין את השכל אלא להגדיל את האמונה. השכל הוא מתנת אלוקים. אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. עם השכל אנו כובשים את העולם, שמים ים ליבשה, מרפאים חולים ועסוקים בתיקון עולם. צלם אלוקים שיש באדם הוא השכל האנושי. אם גם השכל חייב להבין שליכולתו יש קצבה. אדרבה, דוקא משום שהשכל הוא זה שמוביל את הסיפור, והנשמה מגיבה לו, אנו למדים עד כמה חובה עלינו להשתמש בו כמו שחנן אותנו ה', לבחון ולבדוק, לחקור ולגלות. ולדעת לעצור ולשאת תפילה.","1464","","0","True","True","False","","10","172.69.128.175","0","0","חולין|נט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=871;var SeverTime;fInitTree();getPersist(66470);