var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=110623;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110598","מה בא הסיפור ללמדנו?","לינקוש","19/06/26 16:59","58","92"),new MostViewed("110593","ושוב פולמוס סוער למנהגן של בני ריינוס.","נתנאל (לאנתנ)","18/06/26 15:43","53443","85"),new MostViewed("110585","פלוגת הריאה.","נתנאל (לאנתנ)","17/06/26 17:00","53443","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("110623","0","כ״ח בסיון הוא יום חנה של ישיבת חכמי לובל","23/06/26 07:40","ח תמוז","תשפ"ו","07:40","לינקוש","על פעליו האדירים של הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל מלובלין
כ״ח בסיון הוא יום חנה של ישיבת חכמי לובלין הנודעת, היום בו נחנכה הישיבה בשנת תר״צ, יחד עם עליית רבי מאיר שפירא על כיסא הרבנות בלובלין המעטירה. למרבה הצער לא זכה ראש הישיבה ליהנות בעולם הזה מפרי עמלו, אחר שנות תלאה וקושי בהקמת הישיבה במשך כשבע שנים מאז הנחת אבן הפינה בל״ג בעומר תרפ״ד, כאשר הוא מכתת רגליו באירופה ואמריקה לטובת הישיבה, ונושא רמ״ב נאומים עליהם המליצו "בר״ם זכור אותו איש לטוב, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל", ונסתלק לאחר כשלוש שנים ומחצה בלבד ביום ז׳ במרחשון תרצ״ד.
הישיבה המשיכה לעמוד עוד כ-6 שנים עד פרוץ השואה, וביום ייסוד הישיבה כ״ח בסיון, בשנת תרח״צ, נערך בה סיום המחזור השני של "הדף היומי", היוזמה שעליה הכריז רבי מאיר שפירא בכנסיה הגדולה של 'אגודת ישראל' בווינא בשנה תרפ״ג, והלימוד החל בראש השנה תרפ״ד. הסיום הראשון נערך בט״ו בשבט תרצ״א, השני כאמור בשנת תרח״צ בהשתתפות כעשרים אלף איש תחת רושם הרוח של מחולל הרעיון שריחפה בישיבה, והשלישי בי״ד בכסלו תש״ו שנערך בצמצום תחת הרושם של חורבן אירופה בשואה האיומה. ומאז גדל בהתמדה חוג הלומדים במסגרת הדף היומי, כאשר עתה בשלהי המחזור הי״ד כבר נמנים עליו לפי ההערכה למעלה כ-150 אלף לומדים ברחבי העולם, מכל קהילות ישראל הקרובים והרחוקים.
לתלמידו רבי יוסף הלפרין סיפר רבי מאיר שפירא, כי בבוקרו של יום חנוכת הישיבה בכ״ח בסיון, יצא לפקוד את קברי גאוני לובלין, אך התלבט אם תחילה יפקוד את הציונים בבית-העלמין העתיק שבו נטמנו רבני העיר הקדמונים, המהרש״ל והמהר״ם, רבי שלום שכנא מלובלין ו'החוזה', או תחילה יפקוד את בית-העלמין החדש שבו נטמנו הצדיקים רבי צדוק הכהן ורבי לייב איגר, ורבני העיר בדורות המאוחרים. "והנה נפל בדעתי הפסוק 'וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור׳, וידעתי כי תחילה יש להזכיר את זכות האחרונים ולאחר מכן את זכות הראשונים, ולכן פקדתי תחילה את בית-העלמין החדש", והמשיך לספר כי כאשר עמד לפני מצבתו של 'החוזה מלובלין' וראה על מצבתו את השם: "רבי יעקב יצחק בן רבי אברהם" ראה בזה סימן כי נהג כהלכה, שכן זה סדר הדורות מהאחרון אל הראשון.
לימים גם סיפר, כי התלבט תחילה אם מותר לו להעמיס את עצמו בנטל הכבד של רב העיר לובלין יחד עם ראש הישיבה, ופתח את החומש שלפניו כדי לקבל רמז מן השמים. והנה נפתח לו בפרשת קורח בפסוק "לעבוד את משכן ה׳ ולעמוד לפני העדה לשרתם", וראה בזה רמז שמימי כי מחד עליו "לעבוד את משכן השם" כלומר לנהל את הישיבה הקדושה, ומאידך "לעמוד לפני העדה לשרתם" – ברבנות העיר. בשבת הראשונה התפלל בבית-המדרש של המהרש״ל ואף ישב על כיסאו, בדרשתו דרש את הפסוק במשלי "ובמקום גדולים אל תעמוד" כך: במקום שכיהנו בו גדולי עולם, אסור לעמוד ולדרוך במקום אחד, אלא יש להתעלות וללכת מחיל אל חיל, ולקדם את החיים הרוחניים בעיר.
בפתיחה החגיגית של הישיבה השתתפו רוב רבני ואדמו״רי פולין ובראשם אדמו״רי טשורטקוב וגור, והמונים זרמו לעיר לובלין כאשר רכבות מיוחדות הועמדו לרשותם. את נאום הפתיחה הנרגש נשא רבי מאיר שפירא בלשון הקודש, באידיש ובפולנית, ובדבריו הזכיר את גאוני לובלין הקדמונים שרוחם סוככת על הישיבה הקדושה ובזכותם קמה וגם ניצבה. "שתי מרגליות טובות נתתי בידכם", אמר, "הדף היומי וישיבת חכמי לובלין, שמרו אותם כבבת עיניכם" ביקש. ואף שישיבת יח״ל אומנם לא עמדה כאמור, אלא כעשר שנים בלבד, אולם היא הותירה חותם על עולם הישיבות עד היום. היא הצליחה להחזיר את עטרת התורה ליושנה, שינתה לטובה את יחס ההמונים כלפי בן-הישיבה, והנחילה לדורות את החשיבות הנדרשת לצרכים הגשמיים והרוחניים כאחד של התלמידים, בתנאים נוחים ובשאיפה להתקדמות ועלייה. ורעיון 'הדף היומי' הפך לחלק בלתי נפרד מעם ישראל ומסוד הנצחיות שלו.
הקמת הישיבה עלתה לרבי מאיר בדמים מרובים תרתי משמע, ואף שכיתת רגליו בין נדיבי-עם והתחנן על נפשו, השתרגו החובות על צווארו והביאוהו עד עפר. באותם ימים הציע לו הסוכן הראשי של חברת הביטוח 'פרודננשל' לרכוש לעצמו ביטוח חיים, במטרה שרבים יצטרפו אף הם וירכשו ביטוחים בחברה. את סכום הפרמיה שעמד על חמישים אלף זהובים העמידה לו החברה כהלוואה זמנית, ובמצבו הקשה התבטא כי חושש הוא שרק במותו יגאל את הישיבה במצוקתו, באמצעות דמי הביטוח, ולמגינת-לב כך היה.
בהסתלקותו בן מ״ו שנים בלבד, נסתיימה השלשלת המפוארת של רבני לובלין שנמשכה כארבע מאות שנה, מאז ימי רבי שלום שכנא תלמיד רבי יעקב פולק וחותנו של הרמ״א. בהלווייתו השתתפו רבבות שהתקשו להאמין כי נפל הארז בלבנון, ורבי מענדל מפאביניץ אמר בהספדו, כי כל התנאים והאמוראים יוצאים לקראתו כדי ללוותו לגן-עדן, אחרי שזכה להפיץ את התורה שבעל-פה ברעיון הדף היומי, ובייחוד אותן מסכתות שכוחות שנלמדו רק בידי מתי מעט, יוצאות להקביל את פניו עם רבבות דפי הגמרא שנלמדו בזכותו בכל קהילות ישראל.
(מתוך גיליון 'שבת טיש')","58","","0","True","True","False","","22","172.70.153.176","0","0","כללי","")];var iTotalPages=868;var SeverTime;fInitTree();getPersist(85628);