var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=110076;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","100"),new MostViewed("110494","ברכה על ספק שחיטה","הראל","31/05/26 08:08","46","80"),new MostViewed("110495","חולין שנעשו על טהרת הקודש","זילבר פדואל","01/06/26 17:50","504","69")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("110076","0","העוה&quot;ב לעומת העוה&quot;ז. בקשה להסבר ההבדל","10/02/26 09:21","כג שבט","תשפ&quot;ו","09:21","עלי","דָרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אִילְעַאי אֵלּוּ שְׁנֵי עוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶחָד בְּהֵי וְאֶחָד בְּיוֹד וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הָעוֹלָם הַבָּא בְּיוֹד וְהָעוֹלָם הַזֶּה בְּהֵי אִם הָעוֹלָם הַזֶּה בְּיוֹד וְהָעוֹלָם הַבָּא בְּהֵי<br />כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם אַל תִּקְרֵי בְּהִבָּרְאָם אֶלָּא בְּהֵי בְּרָאָם<br />וּמִפְּנֵי מָה נִבְרָא הָעוֹלָם הַזֶּה בְּהֵי מִפְּנֵי שֶׁדּוֹמֶה לְאַכְסַדְרָה שֶׁכׇּל הָרוֹצֶה לָצֵאת יָצָא וּמַאי טַעְמָא תַּלְיָא כַּרְעֵיהּ דְּאִי הָדַר בִּתְשׁוּבָה מְעַיְּילִי לֵיהּ<br />וְלִיעַיֵּיל בְּהָךְ לָא מִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן בָּא לִטָּהֵר מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ בָּא לִטַּמֵּא פּוֹתְחִין לוֹ וּמַאי טַעְמָא אִית לֵיהּ תָּאגָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם חוֹזֵר אֲנִי קוֹשֵׁר לוֹ קֶשֶׁר<br />מִפְּנֵי מָה נִבְרָא הָעוֹלָם הַבָּא בְּיוֹד מִפְּנֵי שֶׁצַּדִּיקִים שֶׁבּוֹ מוּעָטִים וּמִפְּנֵי מָה כָּפוּף רֹאשׁוֹ מִפְּנֵי שֶׁצַּדִּיקִים שֶׁבּוֹ כָּפוּף רָאשֵׁיהֶם מִפְּנֵי מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁאֵינָן דּוֹמִין זֶה לָזֶה<br /><br />לענ&quot;ד הקטע כולו מוכיח שכבר התנאים עסקו בקבלה ורמזיה, כמו קטעים נוספים בתלמודים.<br />הבסיס והרמז ליצירת שני העולמות הוא מהפסוק 'כי בי-ה ה' צור עולמים' והיות שההי שייכת לעוה&quot;ז ממילא היוד לעוה&quot;ב.<br />אולם לא הבנתי :<br /> מה החידוש בקביעה שבעוה&quot;ב הצדיקים מועטים, וכי בעוה&quot;ז הם מרובים, והיות ובעוה&quot;ז הם מועטים איך יתכן שלא כך יהיה גם בעוה&quot;ב ? אם כן גם העוה&quot;ז היה צריך להיות ביוד ?! וכי בעוה&quot;ז אין כפוף ראשיהם של הצדיקים או שמא מעשיהם דומים זה לזה ? אתמהא. אשמח לקרא הסבר ראוי.","209","","114","True","True","False","","159","172.69.128.174","0","0","מנחות|כט ע&quot;ב",""),new Message("110092","110076","הסבר ?","15/02/26 09:44","כח שבט","תשפ&quot;ו","09:44","עלי","מאחר ואף אחד מהקוראים לא הגיב ולא הסביר, אכתוב את שעלה בדעתי, אעפ&quot;י שאינני חסיד הבקי בדברי קבלה וחסידות.<br />ברור שדברי רבי יהודה אינם פשט תמים. כזה פשט מתאים רק לילדי הגן. אך יש בהם רעיון  פשוט :<br />קיימים בעולם שני סוגי אנשים ( בחלוקה בסיסית ). רגילים וצדיקים. יש עולם הזה-ניקים ויש עולם הבא-ניקים, יותר מגושמים ויותר רוחניים.<br />רבי יהודה מתאר את עולמם של שני סוגי האנשים. <br />בעולמם של ה'רגילים' יש בחירה חופשית ותנודות רבות, עקב השפעת שני היצרים שבאדם כל הזמן, ולכן יש נפילות ותשובה וגם סייעתא דשמיא.<br />ואילו בעולמם של הצדיקים, שהינם כמובן מועטים, עולמם הגשמי מצומצם ועיקר עולמם הוא רוחני, ובעיקר עסוקים הם בענייני מחשבה וכוונות עליונות ויחודים ( מסומלים ב'ראש' )ולכל אחד 'עבודה' מיוחדת משלו. <br />ואכמ&quot;ל.<br /><br />האם מי מהקוראים מכיר עוד התייחסויות 'חסידיות' ושל מקובלים כאלו בתלמוד הבבלי או הירושלמי ?<br />אשמח לקרא.","209","","109","True","True","False","","45","172.69.128.174","0","110076","מנחות|כט ע&quot;ב",""),new Message("110093","110076","הערה אגבית","15/02/26 09:59","כח שבט","תשפ&quot;ו","09:59","אביגדור","לגבי דבריך &quot;הקטע כולו מוכיח שכבר התנאים עסקו בקבלה ורמזיה&quot;.<br /><br />אין אף חולק על כך שחז&quot;ל עסקו בתורת סוד. מפורש במשנה ובגמרא בחגיגה תחילת פרק ב על מעשה בראשית ומעשה מרכבה, וזה שתורות אלו עוברות ליחידים הראויים וברמיזה וכו'.<br />כולם גם מסכימים שחז&quot;ל רמזו על כך באגדות שבגמרא ובמדרשים.<br /><br />המחלוקת הגדולה היא מהם התחומים של &quot;תורת הסוד&quot; הזו. וגם בזה, נתחיל מהמשותף: כולם מסכימים שמדובר על אופן הבריאה, הדרך בה ה' מנהיג את העולם, ומה אנחנו יכולים לדעת על מעשיו ותאריו.<br />ופה נקודת המחלוקת: אצל המקובלים מדובר בצמצום, ספירות, עולמות, חלקים של הנשמה וכד'. ואצל הרמב&quot;ם וממשיכיו מדובר על עיון בהבנת השגחה, נבואה, היחס לחוקי הטבע (גם בהתנהלות הקבועה, גם בניסים, וגם בבריאה), תאריו (יסודי התורה א-ד, פיהמ&quot;ש חגיגה ב א, מו&quot;נ ח&quot;א לה ועוד).","571","","109","True","True","False","","78","172.70.153.176","0","110076","מנחות|כט ע&quot;ב",""),new Message("110150","110076","תשובה של &quot;תלמוד AI&quot;","27/02/26 12:08","י אדר","תשפ&quot;ו","12:08","לינקוש","שנמצא בפורטל הדף היומי (אבל חשוף רק לקבוצת ביקורת לעת עתה):<br /><br /><br />שלום! אני מבין שאתה מתקשה עם ההסבר על מספר הצדיקים בעולם הזה ובעולם הבא, והקשר שלהם לאותיות ה&quot;י וה&quot;א. אנסה להסביר זאת.<br /><br />הקטע מדבר על שני עולמות שנבראו באותיות ה&quot;י וה&quot;א, כפי שדרש רבי יהודה ברבי אילעאי. העולם הזה נברא באות ה&quot;א, והעולם הבא באות יוד.<br /><br /><b>לגבי העולם הזה והאות ה&quot;א:</b><br />הסבר לכך שהעולם הזה נברא באות ה&quot;א הוא שהוא דומה ל&quot;אכסדרה&quot;, כלומר, מקום פתוח שבו מי שרוצה לצאת יכול לצאת. זה מרמז על כך שהעולם הזה הוא מקום שבו יש בחירה חופשית, והאדם יכול לבחור ללכת בדרך הטובה או הרעה. אם אדם חוזר בתשובה, &quot;מעיילי ליה&quot;, כלומר, מקבלים אותו בחזרה. זה מתקשר לדברי ריש לקיש שאמר שאם אדם בא להיטהר, מסייעים לו.<br /><br /><b>לגבי העולם הבא והאות יוד:</b><br />העולם הבא נברא באות יוד, כי &quot;צדיקים שבו מועטים&quot;. כאן טמונה השאלה שלך: מה החידוש בכך שהצדיקים מועטים בעולם הבא? והאם זה אומר שבעולם הזה הם מרובים?<br /><br />הכוונה כאן אינה שהצדיקים בעולם הזה מרובים באופן אבסולוטי, אלא שהיחס בין צדיקים לרשעים בעולם הזה שונה מאשר בעולם הבא. בעולם הזה, למרות שרוב האנשים אינם צדיקים גמורים, עדיין יש הרבה אנשים שמתאמצים, עושים מעשים טובים, ויש להם פוטנציאל לחזור בתשובה. לכן, העולם הזה &quot;פתוח&quot; יותר, ודומה לאכסדרה.<br /><br />בעולם הבא, לעומת זאת, מגיעים רק הצדיקים המוחלטים, אלו שזיכו אותם להיכנס לגן עדן. מספרם אכן קטן יותר ביחס לכלל האנושות. זו הסיבה שהעולם הבא מיוצג באות יוד, שהיא אות קטנה יותר מה&quot;א, ומרמזת על ריכוזיות ומיעוט.<br /><br /><b>לגבי כפיפות הראשים:</b><br />הדברים &quot;ומפני מה כפוף ראשו מפני שצדיקים שבו כפוף ראשהם מפני מעשיהן שאינן דומים זה לזה&quot; מתייחסים לצדיקים בעולם הבא. זה לא אומר שבעולם הזה ראשיהם אינם כפופים, אלא שהכפיפות בעולם הבא היא מסיבה עמוקה יותר. מכיוון שבעולם הבא כל צדיק קיבל את שכרו על פי מעשיו המיוחדים, וכל אחד מהם תרם באופן ייחודי לעולם הבא, מעשיהם אינם &quot;דומים זה לזה&quot; באופן שבו הם היו אולי דומים בעולם הזה. כל צדיק בעולם הבא נמצא במדרגה ייחודית לו, שנובעת ממעשיו הספציפיים.<br /><br />לסיכום, ההבדל בין העולם הזה לעולם הבא מבחינת מספר הצדיקים אינו בהכרח מספר אבסולוטי, אלא ביחס ובמידת הריכוז של צדיקים המגיעים לכל עולם. העולם הזה, עם היותו פתוח יותר לבחירה וחזרה בתשובה, מיוצג באות ה&quot;א, ואילו העולם הבא, המורכב מצדיקים מועטים שהגיעו למדרגה גבוהה, מיוצג באות יוד.<br /><br />מקווה שההסבר מבהיר את הדברים!","58","","97","True","True","False","","52","172.70.153.176","0","110076","מנחות|כט ע&quot;ב",""),new Message("110120","110093","אופייני לחז&quot;ל","18/02/26 09:11","א אדר","תשפ&quot;ו","09:11","עלי","הוא הסבר לאותיות בכתב האשורי, כי בכתב העברי העתיק, דעץ או ליבונאה, צורות היוד וההי שונות לחלוטין, ואכמ&quot;ל על כל המשתמע מכך.","209","","106","True","True","False","","50","172.69.128.175","0","110076","מנחות|כט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);