var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=109917;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","101"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","81")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("109917","0","מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר","18/12/25 20:12","כח כסלו","תשפ"ו","20:12","קטלא קניא באגמא","ת"ר נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו.

רש"י ותוספות נחלקו בשאלה האם יש להדליק את המנורה ברחוב (בפתח החצר) או בתוך החצר (בפתח הבית).

רש"י סובר שהתקנה הייתה להדליק בפתח הבית, מצד החצר. לעומת זאת, תוספות סובר שבמקרה שבו פתח הבית מופרד מרשות הרבים על ידי חצר, יש להדליק בפתח החצר הפונה לרשות הרבים.

לאור זאת, אינני מבין את שיטת תוספות: מדוע אנו מתירים למי שגר בקומה שנייה ("דר בעלייה") להדליק בתוך ביתו בחלון? במה הוא שונה מכל שאר בני החצר, שחייבים לצאת ולהדליק בפתח החצר?

לפי רש"י, אין כאן קושיא. כיוון שרש"י סובר שעיקר התקנה היה להדליק בפתח הבית, ומכיוון שלאדם הגר בקומה שנייה אין פתח פרטי בקומת קרקע, המקום הראוי לו להדלקה הוא בחלונו. אך לפי תוספות, שבחצר עם שכנים רבים כולם הולכים להדליק בפתח החצר, מדוע שדינם של הדיירים בקומות העליונות יהיה שונה?","53744","","168","True","True","False","","151","104.23.191.2","0","0","שבת|כא ע"ב",""),new Message("109918","109917","לענ"ד","18/12/25 20:35","כח כסלו","תשפ"ו","20:35","זמ"ש","כי חצר מתחלקת לפי פתחיה (בבא בתרא יא.). לכו"ע יש השפעה לפתח על גודל השטח שמקבלים בחצר, אם אני זוכר נכון. ומי שדר בעליה אין לו חלק בחצר. לכן לא ידליק בחצר, כי היא אינה שלו וזה כמו להדליק בחצר השכנה.","54195","","168","True","True","False","","34","172.70.153.177","0","109917","שבת|כא ע"ב",""),new Message("109919","109918","זה דין בחלוקת חצר לא בבעלותה","18/12/25 23:26","כח כסלו","תשפ"ו","23:26","קטלא קניא באגמא","מי שבבעלותו יחידת דיור בחצר, גם אם היא בקומה השנייה, ברור,שיש לו בעלות וזכויות בחצר – הרי כיצד הוא מגיע לדירתו אם לא דרך החצר?

הגמרא שהזכרת (בבבא בתרא י"א:) עוסקת ב"חצר השותפין" שעומדת לחלוקה. שם הכלל הוא שהחצר מתחלקת לפי פתחים כדי לתת מרחב לפריקה וטעינה לכל פתח ופתח. לכן, מי שיש לו שני פתחים בקומת הקרקע מקבל חלק גדול יותר בשטח החצר בעת החלוקה, כפי שהגמרא שם מסבירה.

אך אין זה אומר שלדייר בקומה השנייה אין בעלות בחצר; יש לו בעלות משותפת בחצר כ"שותף", והחצר מוגדרת כחלק משטח הבית שלו לעניין שימוש ומעבר. לכן, הטיעון שהחצר "אינה שלו" אינו עומד במבחן המציאות המשפטית של דיירי החצר, ושאלתי על שיטת תוספות נותרת בעינה: אם החצר היא המקום המיועד להדלקה לכל בני החצר, מדוע שבעל העלייה יהיה שונה?

ובעצם שיטת התוס׳ נתקשייתי, הרי יסוד המצווה הוא "נר איש וביתו". ולפי תוספות, כשיש עשרה דיירים בחצר וכולם מדליקים בפתח החצר הפונה לרחוב, נוצר נתק פיזי ותפיסתי בין הבית לבין המנורה. אם המנורה עומדת בפתח החצר המשותפת, הרחק מפתח הבית הפרטי ובערבוביה עם מנורות של שכנים אחרים, כיצד מתקיים פה הדין שהנר משוייך לבית הספציפי של האדם?","53744","","168","True","True","False","","32","172.70.110.19","0","109917","שבת|כא ע"ב",""),new Message("109920","109919","הצעה בשיטת תוס׳ שדין "חלון"...","19/12/25 00:33","כט כסלו","תשפ"ו","00:33","קטלא קניא באגמא","נאמר אך ורק בבית הבנוי בצמוד לרשות הרבים.

הרי התוספות מדייק בלשון הגמרא ומדגיש: "ומיירי דליכא חצר אלא בית עומד סמוך לרה"ר". לפי זה, כל הדין שבעל העלייה מדליק בחלון נאמר רק במציאות כזו, שבה אין לאדם שום גישה למרחב חיצוני מלבד החלון שלו. במקרה כזה, החלון הופך ל"פתח" שלו!

כדי להבין את שיטת תוספות, עלינו להקדים את תיאור המציאות בזמן הגמרא: העלייה לא הייתה דירה עצמאית עם חדר מדרגות ודלת לרחוב, אלא לרוב הגישה אליה הייתה דרך סולם מתוך הבית. לכן, בבית העומד על הרחוב ללא חצר, לבעל העלייה אין "פתח" משלו מבחוץ, ועל כן חידשה הגמרא שחלונו הוא מקום הדלקתו.

אולם, בבית שיש לפניו חצר, התוספות מחדש שהגדרת המצווה משתנה: פתח החצר הוא הצינור המקשר בין כל הדירות לבין רשות הרבים. בכהאי גוונא, פתח החצר הוא ה"מבחוץ" של כל דייר ודייר. אין סיבה שבעל העלייה יהיה שונה משאר השכנים; למרות שהוא גר בקומה גבוהה, הזיקה שלו לרשות הרבים עוברת דרך החצר המשותפת. ולכן כל הדין שבעל העלייה מדליק בחלון נאמר רק במציאות כזו, שבה אין לאדם שום גישה למרחב חיצוני מלבד החלון שלו. במקרה כזה, החלון הופך ל"פתח" שלו.

לעומת זאת, בבית שיש לפניו חצר, התוספות סובר שהתקנה המקורית משתנה והופכת את פתח החצר למקום המצווה עבור כל דיירי הבניין. כיוון שכל בני החצר – כולל הדרים בעלייה – שותפים בשימוש בחצר ויוצאים דרכה לרחוב, פתח החצר נחשב ל"פתח הבית" של כולם, ועל כן גם בעל העלייה חייב לרדת ולהדליק שם יחד עם כולם ולא בחלונו.","53744","","167","True","True","False","","31","104.23.253.29","0","109917","שבת|כא ע"ב","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);