var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=109354;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","104"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("109354","0","החפץ חיים זצוק&quot;ל עורר מאוד על לימוד...","11/09/25 07:40","יח אלול","תשפ&quot;ה","07:40","לינקוש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.dirshu.co.il/556546/?idU=1&utm_source=newsletter_4105&utm_medium=email&utm_campaign=39'>מקור</a><br /><br /><span class='bordeaux'><b>החפץ חיים זצוק&quot;ל עורר מאוד על לימוד סדר קדשים. הוא שלח לרבנים שישבו בערים שמסביבו, שיבדקו מי כהן מיוחס, כדי שיהיו רשימות של כהנים המסוגלים לשרת בבית המקדש. וזקני מרן הגרי&quot;ז זיע&quot;א נענה לבקשתו והכין רשימה מסודרת…</b></span><br /><br /><span class='darkYellow'><b>מסורת התורה - יסודות לימוד סדר קדשים מעלתה ותועלתה במעונו של ראש הישיבה מרן הגאון הגדול רבי חיים פיינשטיין שליט&quot;א ראש ישיבת עטרת שלמה</b></span><br /><br /><span class='darkYellow'><b>צוות 'לקראת שבת'<br /></b></span><br />לקראת תחילת לימוד סדר קדשים במסגרת הדף היומי ע&quot;י רבבות אלפי ישראל לומדי הדף היומי ובהם אלפי נבחני 'דרשו' בכל רחבי תבל, זכינו באופן מיוחד להכנס אל הקודש פנימה למעונו של ראש הישיבה מרן הגאון הגדול רבי חיים פיינשטיין שליט&quot;א לקבל את מסורת התורה המסורה בידו מאבותיו-אבותיהן ורבותיהן של כל עולם התורה זקניו מרנא רבנו חיים הלוי זיע&quot;א ומרנא הגרי&quot;ז הלוי זיע&quot;א ואביו מרן הגרי&quot;מ זיע&quot;א זיקוקין דינור על מעלת הלימוד בסדר קדשים על התועלת וההשפעה העצומה בדרכי הלימוד, ועל דרך לימוד סדר קדשים, קיבל ומסרה.<br /><br />&quot;כאשר אנו ניגשים ללימוד סדר קדשים, אנו במילים אחרות ניגשים אל היכל ד'. לימוד סדר קדשים טומן בחובו קירבה מיוחדת לקב&quot;ה היות והוא קירב את עם ישראל אליו באמצעות עבודת הקורבנות. זוהי קירבה וקדושה מיוחדים&quot;, מקדים ראש הישיבה שליט&quot;א, &quot;בתפילה כתוב &quot;ואישי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון&quot;, מדובר בקרבה מיוחדת הנעשית מאהבה אותה קירב הקב&quot;ה את עם ישראל לחלק של העבודה.<br /><br />&quot;המשנה באבות אומרת &quot;על שלושה דברים העולם עומד… על העבודה…&quot;, כלומר, אחד מהעמודים עליהם מושתת העולם הינו החלק של העבודה. במקביל ללימוד התורה ולעשיית חסד, מציבה המשנה את פעולת העבודה כזו המעמידה את העולם על מכונו&quot;.<br /><br />התורה של כל דבר היא הפנימיות שלו. כאשר לומדים נושא מסוים, לומדים את פנימיותו ויורדים לשורשו. אם כן, לימוד סדר קדשים בו יש  את כל שורשי עבודת ה', מדובר בהקרבת קורבנות ממש. כדי לחוש את התחושה המרוממת של הקרבת הקורבנות צריך הן לעסוק בלימוד קדשים בעצמותו והן יש לכל לומד להקדים הקדמה של התבוננות כדי להבין במה עוסקים.<br /><br />&quot;לימוד זה דורש טהרה מיוחדת כפי שכתוב שתינוק שאך מתחיל את תלמודו, מתחיל מלימוד הקורבנות כדי ש&quot;יבואו טהורים ויתעסקו בטהרות&quot;, כלומר, זהו לימוד שטהרה מיוחדת הוא דורש. על מנת להפיק ממנו את המרב יש צורך בטהרת הנפש ובזיכוכה באמצעות לימוד מוסר והתבוננות מיוחדת&quot;.<br /><br /><span class='lightYellow'><b>לימוד קדשים – שלימות התורה<br /></b></span><br />&quot;למרות חשיבות לימוד סדר קדשים, ראשונים רבים לא חיברו פירוש לסדר זה היות ומדובר בהלכות שאינן למעשה והראשונים, לרוב, עסקו בעיקר בדברים הנוגעים להלכה למעשה. על שלושה סדרים אין לנו כמעט ראשונים, זרעים, קדשים וטהרות ובשלושתם, הסיבה הינה בעקבות כך שמדובר בהלכות שאינן נוהגות כיום.  מאותה הסיבה, אין גם אחרונים רבים על סדר קדשים. ובכל זאת, למרות המחסור בראשונים ואחרונים, התורה היא שלימה ויש עניין בידיעת כל התורה, היות והתורה הינה תורת ה'.<br /><br />זהו באמת אחד מהתכליתים של הדף היומי, כדי לגרום לכך שיהודי ילמד את הש&quot;ס בשלמותו בלא להשמיט אף מסכת. עניין זה של לימוד התורה בשלמותה, הינו עניין שונה לחלוטין מהלימוד למעשה ועל כן, למרות שהראשונים לא חיברו על סדר זה, מחובתנו לעמול בו וללמוד אותו. תועלת נוספת יש בלימוד קדשים כי דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר ועל כן, הידע והקניין של סדר קדשים, מסייע אף ללימוד שאר הש&quot;ס. התורה עשויה שתי וערב כמו שאומרים בתפלה זכה &quot;אותיות א&quot;ב בהם ארגת תורתך הקדושה&quot;, כלומר שהתורה ארוגה וכל חלק בה ארוג ברעהו ועל כן, אם מחסירים את לימוד קדשים, חסר משהו בשלמותו של כל הלימוד&quot;.<br /><br /><span class='lightYellow'><b>ליישר את השכל<br /></b></span><br />&quot;סדר קדשים מורכב מדרשות רבות של פסוקים. בעקבות כך, נוצר מצב בו ישנם לומדים החושבים שמדובר בדרשות ותו לא בהם לא ניתן לפלפל אולם אין הדבר כן, לימוד הדרשות בקדשים הינו חוכמה עמוקה וניתן לפלפל בהם הרבה ולהגדיר הגדרות דקות ומורכבות.<br /><br />יש הבדל גדול בין הלימוד בנשים נזיקין ללימוד קדשים. לימוד סדר קדשים מחייב את הלומד להיצמד לכתוב ולשאוב את ההגדרות מתוך מה שכתוב, זאת לעומת הלימוד בנשים נזיקין בהם הלומד יכול להתרגל לומר סברות וכך הוא עלול, לסטות לעיתים מהאמת. ללימוד סדר קדשים יש השפעה על דרך הלימוד של בן תורה היות והוא מרגיל את הלומד, ליישר את השכל.<br /><br />כשאדם מתרגל לומר כל העת סברות מליבו, לעיתים סוטים מהנקודה, סוטים מכוונת הגמרא, אולם בקדשים מתרגלים להיצמד למה שכתוב וכך מוציאים את ההסבר מתוך מה שכתוב ולא מסברות חיצוניות.<br /><br />&quot;דבר זה, נותן דרך בלימוד, להיצמד למה שכתוב ולנסות להבין את הדברים מן הכתוב ולא להסביר את הכתוב באמצעות סברות דיליה. הלימוד בקדשים מחנך איך ללמוד, זה מיישר את האדם, את החשיבה ומחנך איך לחדש מבלי לסטות מהקו אותו מתווה הגמרא. הלימוד הינו ישר לעניין כאשר תיכף לאחר המשנה, מבארת הגמרא את ההלכה. היות וקדשים זהו הקרבה של אדם לקב&quot;ה כפי שביארנו, על כן זהו דבר הנעלה מכל הסברות&quot;.<br /><br />&quot;ניתן לסכם ולומר שמצד אחד הלימוד בקדשים קל יותר היות והוא פורס את כל העניין בשלימות בלא אריכות גדולה. כתוב שקשה עתיקי מחדשתי. לימוד קדשים הינו לימוד חדש ודבר זה, נוסך חיות מיוחדת אצל הלומדים. לאחר שעוברים את ההתחלה הקשה, ישנה חיות מיוחדת&quot;.<br /><br /><span class='lightYellow'><b>צורת הלימוד<br /></b></span><br />&quot;ישנה תועלת גדולה בלימוד רצוף של סדר קדשים היות והדבר נותן רצף של לימוד המעניק תמונה כללית על הדברים. הלימוד בזבחים, אשר הינה מסכת המהווה שורש לכל ענייני הקדשים, כאשר הוא נעשה דף אחרי דף, מסייע להקיף את כל העניין ולהכיר את כל סוגי הקורבנות. ישנן השפעות גומלין מפרק אחד למשנהו ועל כן, כאשר לומדים את כל המסכתא ברצף, הדבר נותן אפשרות להבין את התמונה בכלליותה. לימוד זה צריך להיעשות כפי שמקובל גם בנשים נזיקין באופן של גמרא, רש&quot;י ותוספות, בצורה של פלפול. מי שעובר על כל המסכת באופן זה, ירכוש ידיעה כללית בסדר קדשים ויהיה קרוב לסדר זה&quot;.<br /><br />&quot;אני ממליץ שלימוד סדר קדשים יעשה תוך התבוננות כאשר בסופו של כל לימוד, ישאל הלומד את עצמו מה למדנו? מה ההבנה בדברים? להשקיע בלימוד מחשבה שניה ושלישית. התורה הינה סגורה וחתומה ועל מנת להבין אותה, יש צורך לפתוח אותה ולחשוב כיצד מפענחים אותה. צריך לחשוב מה ההבדל בין הדינים ואז גם יגיעו הקושיות ובעקבותיהן, החידושים. דבר זה אומנם נוגע לכל הש&quot;ס אולם כשמדובר בקדשים, כאשר אין הרבה ספרים לעיין בהם, הדבר משמעותי יותר. דווקא זה שלא נכתבו ספרים רבים על קדשים, מותיר ללומד בקעה רחבה להתגדר בה ולחדש חידושים. דבר זה נותן עידוד ללומד היות ושייך לחדש רבות בקדשים ודלא כמו בסדרים אחרים עליהם נכתב כל כך הרבה וישנו קושי לחדש&quot;.<br /><br />&quot;למרות שעדיף הלימוד מפי רב, למרות זאת גם כאשר אין רב, העיון בספרי רבותינו האחרונים הינם מעט בבחינת רב וישנם אחרונים שניתן להסתייע בהם בעת לימוד סדר קדשים. הסיבה שהתחברו ספרי אחרונים על קדשים במאתיים השנים האחרונות יתר על מה שנכתב לפני כן, הינה בעקבות כך שבישיבת וואלוז'ין, היו לומדים מידי יום עמוד גמרא כאשר בכל שתים עשרה שנים, סיימו את כל הש&quot;ס.<br /><br />לימוד זה, הינו על פי שיטתו של הגר&quot;א שהנהיג שבן תורה ידע את כל התורה כולה ולא מסכת כן ומסכת לא. ממילא, התלמידים למדו את כל הש&quot;ס ובכלל זה אף את קדשים. כך גדולי האחרונים שחיברו ספרים על קדשים, נשאו איתם את המטען אותו הם או רבותיהם, רכשו בוואלוז'ין וכך חודשו בסדר זה חידושים רבים.<br /><br />החפץ חיים זצוק&quot;ל אשר כל מאודו היה למען כלל ישראל וכל חיבוריו חוברו על מנת לעורר ולתקן את כלל ישראל, עורר מאוד מכוח זה על לימוד סדר קדשים. הוא חיבר את ה&quot;ליקוטי הלכות&quot; כדי שכלל ישראל יהיו בקיאים בהקרבת קורבנות ובעז&quot;ה, כשהמשיח יגיע במהרה בימינו נדע את ההלכות. כך הוא גם שלח לרבנים שישבו בערים שמסביבו, שיבדקו מי כהן מיוחס, כדי שבבוא היום בעז&quot;ה יהיו רשימות של כוהנים המסוגלים לשרת בבית המקדש. וזקני מרן הגרי&quot;ז זיע&quot;א נענה לבקשתו והכין רשימה מסודרת של כהנים. הספר &quot;ליקוטי הלכות&quot; נכתב כדוגמת הרי&quot;ף וכדי שהוא יהיה רק הלכה צרופה, השמיט ממנו החפץ חיים חידושים רבים. החפץ חיים, הינו אחד מהאחרונים שהרימו את קרנו של לימוד קדשים בעולם התורה&quot;.<br /><br />&quot;כשאנו לומדים קדשים, אנו מתחילים להבין מה הפסדנו מכך שאין לנו בית המקדש. יש קינות בתשעה באב ובתפילת מוסף של יום כיפור, בהם אנו מפרטים את כל מה שחסר לנו מאז הוחרב בית המקדש, &quot;לא זבח ולא מנחה וכו'&quot;. בקדשים לומדים להבין מה באמת חסר לנו, מה עם ישראל הפסיד מחורבנו של בית המקדש, מתחילים לתפוס במה מדובר, באיזה חיסרון עצום&quot;.","58","","266","True","True","False","","402","172.70.153.177","0","0","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("109355","109354","מרנא ה'חפץ חיים' זיע&quot;א אודות מעלת...","11/09/25 07:42","יח אלול","תשפ&quot;ה","07:42","לינקוש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.dirshu.co.il/556580/?idU=1&utm_source=newsletter_4105&utm_medium=email&utm_campaign=39'>מקור</a><br /><br /><span class='bordeaux'><b>מרנא ה'חפץ חיים' זיע&quot;א אודות מעלת לימוד סדר קדשים<br /></b></span><br /><span class='lightYellow'><b>תורה אור<br /></b></span><br />ענין עבודת הקרבנות הלא ידוע שהוא אחד מג' דברים שהעולם עומד עליהן… וזהו הנקראת עבודת אלקינו, ועל ידי מתכפרים עונות כל בית ישראל, ובשביל זה נבחרו הכהנים ונבנה המקדש והשרה הקב&quot;ה שכינתו בישראל, וכל השפעת ישראל בין מזון הגשמי ובין מזון הרוחני הגיע אליהם על ידי הקרבנות… וכיון שכן גדול כח הקרבת קרבנות, ממילא הלימוד בענינים אלו שעולה כמו הקרבה, גם כן צריך לרדוף אחר זה מאד.<br /><br />כמה צריך האדם להזדרז ללמוד הסדר קדשים שעושה בזה נחת רוח להקב&quot;ה, שהוא משתוקק שבזמן שבית המקדש חרב יעסקו בניו על כל פנים בהלכות הקודש והמקדש וימחול להם עונותיהם, וגם שיש בו שני המעלות ביחד: מעלת התורה ומעלת הקרבנות, שעל ידי הלימוד יחשוב לו הקב&quot;ה כאילו הקריב ממש.<br /><br />יש לנו שטר זכות גדול מאת מלך כל עולמים הוא הבורא יתברך, זה כמה אלפים שנה שהבטיח לנו על ידי אברהם אבינו ועל ידי נביאיו, שכאשר נשתדל בעת הגולה לידע וללמוד עניני הקרבנות יחשב לנו לבד מצות לימוד התורה עוד זכות אחר, דהיינו כאלו כבר קיימנו הדבר בפועל ממש שהקרבנו קרבנות בבית מקדשו, ובודאי לא ישנה הקדוש ברוך הוא את הבטחתו.<br /><br />בעת שהיינו על מקומנו בארץ הקדושה והיה לנו בית המקדש, אז היה יכול כל אחד בכחו לתקן נפשו בכל עניני תיקוני הקרבנות… ובעוה&quot;ר נוטל ממנו מקדשנו ואין לנו לא מזבח ולא כהן המכפר, בכל זאת אל יפול לבבנו על זה, כי הקדוש ברוך הוא בחסדו יתברף הנחיל לנו את תורתו הקדושה ואותה לא נטל ממנו אף בעת גלותנו, ועל ידה נוכל להשיג כל תיקוני הקרבנות הנעשים מלפנים.<br /><br />כשם שקבע הקדוש ברוך הוא שיתוקנו פגמי העונות למעלה על ידי מעשה הקרבן, כן קבע עוד לתקן בשורש הענינים על ידי התורה שהיא שורש הקרבנות.<br /><br />וכדמיון נשואין שכאשר הכלה עומדת מלובשת ומקושטת בתכשיטיה ומוכנת להכנס לחופה, ורק עומדים ומצפים להחתן שיבא, אז החתן ממהר לבא גם כן כיון שהכל מתוקן ורק מחכים לביאתו, כן בענין הזה, ידוע אהבת הקב&quot;ה לישראל שמכנה עצמו בשם חתן לבני ישראל, כמו שאמר הכתוב 'כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלקיך', ואם נהיה אנחנו מוכנין ומקושטים בכל חוקי התורה ובידיעת דיני העבודה בבית עולמים, ורק נעמוד הכן לקראת מלכנו יתברך שיבא כבודו לשכון בתוכנו, בודאי ימהר ביאתו.<br /><br />ידוע שענין הקרבנות עשוי לרצות ולהסיר כח הדין מעל העולם… ומועיל לבטל כח הדין והקטרוג מעל ישראל, וממילא ימהר ה' ישועתו לישראל ויבנה ציון וירושלים ונזכה להקריב קרבן בפועל ממש.<br /><br /><span class='lightYellow'><b>הקדמה לליקוטי הלכות<br /></b></span><br />לימוד סדר קדשים הוא נעלה מאוד מאוד… שיש בו כל דיני הקרבנות והשונה בהן אף בזמן הזה הוא חשוב כאלו הקריב הקרבנות ממש.<br /><br />אילו היו מבשרים לנו שנבנה בית המקדש, ברור הדבר שאפילו הקטן שבישראל לא היה מתעצל לפזר כמה עשיריות רובל כסף ליסע לארץ הקודש להקריב עולה לפני ה' על עניני עשה שעבר בימיו, ולהקריב תודה לפני ה' על כמה עניני טובות ונסים שנעשו לו בימי חייו, ובפרט אם אירע לו ח&quot;ו חילול שבת שנתחייב עבור זה חטאת, בודאי היה מתחזק בכל כחו להיות בארץ ישראל ולהקריב קרבן לפני ה' שיתכפר לו חטאתו… והקב&quot;ה ברוב חסדו הבטיח לאבותינו הקדושים שיחשיב למודינו בעניני הלכות אלו כאילו אנו מקריבין קרבן ממש ואין צריך על זה לכתת רגליו לנסוע ולא להרבות בהוצאה, אלא קרוב אלינו הדבר מאוד כל אחד ואחד בביתו ובית מדרשו ימצא כפרתו בלימוד ההלכות של הקרבנות.<br /><br />כי נכבד וגדול ערך לימוד סדר קדשים מכל סדרי הש&quot;ס, שבשארי סדרים מצינו כמה מסכתות הבנויות רק על מאמר אחד או פרשה אחת שבתורה כידוע, ועל סדר הזה הלא נאמרו ונשנו פרשיות שלימות וכמעט רוב ספר ויקרא… ומזה נוכל להבין עד כמה גדול ערך הלימוד הזה אשר חלק גדול מתורתנו הקדושה נאמר בו רק ענינים אלו… ואם כן מן הראוי היה לקבוע לימודינו ועיונינו בסדר הזה יותר מכל שאר הסדרים.<br /><br />הלא אנו מחכין ומצפין בכל עת על ביאת המשיח שיבוא במהרה, וכמו שאנו אומרים ג' פעמים בכל יום 'על כן נקוה לך ה' אלקינו לראות מהרה בתפארת עוזך'. ונשמע באזנינו מה שאנו מדברים אל ה' אלהינו בפינו, כי אם אמנם באמת אנו מחכין במהרה לביאת משיחנו, בודאי היה צריך כל אחד לזרז בעצמו ולהכין לבו לדעת עניני המקדש והעבודה… ובפרט לפי גדול מצוקות הזמן שמצוי כעת בעולם בעוה&quot;ר כמעט נתקיימו כל הסימנים שהזכירו חז&quot;ל בעת קירוב הגאולה.<br /><br />ידיעת אלו הענינים של סדר קדשים הוא ענין נחוץ וגדול מאד.<br /><br />וכשיראה ה' יתברך שישראל עמו מכינים עצמן לדעת דיני העבודה בכל הלכותיה ועומדים ומצפים מתי יגיע דבר זה למעשה, בודאי יחיש לגאלנו ויבנה לנו בית תפארתנו, כי מכיון שאנחנו עשינו את שלנו הוא בודאי יעשה את שלו, ודוגמת נישואין כשצד אחד מוכן לגמרי ועומד תחת החופה, הצד השני מזרז עצמו בכל היכולת.<br /><br /><span class='lightYellow'><b>אגרות ומאמרים (סי' מה וסי' קי)<br /></b></span><br />אף שלימוד התורה בכלל הוא זכות גדול למאוד, מכל מקום בימינו אלה כשאנו מצפים לביאת משיח צדקנו ומאמינים אנו בבנין בית המקדש, ושנקריב קרבנות כקדם, החובה עלינו למאד לעסוק גם בעניני הקרבנות שהוא סדר קדשים, כי הרבה מעלות יתרות בלימודים אלו.<br /><br />ענין לימוד סדר קדשים ודיני הקודש והמקדש הוא ענין נשגב וקדוש למאד,<br /><br />וגם בזוהר הקדוש פ' וירא מפליג מאד בלימוד סדר קדשים ודיני הקרבנות, ואיתא שם דמי שמזכיר בפיו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות עניני הקרבנות והקרבתם, ברית כרותה שאותם המלאכים הממונים להזכיר חטאותיהם של בני אדם, שאינם יכולים לעשות להם רע אלא טוב.","58","","266","True","True","False","","68","172.70.153.177","0","109354","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("109356","109354","המתחיל ללמוד את הש&quot;ס במסכת 'זבחים'...","11/09/25 07:45","יח אלול","תשפ&quot;ה","07:45","לינקוש","<span class='bordeaux'><b>&quot;המתחיל ללמוד את הש&quot;ס במסכת 'זבחים' יסיים עם הקושי העיקרי מוקדם, כשמסכת מנחות קלה יותר ממנה, חולין עוד יותר קלה, בכורות גם קלה, וערכין הרבה יותר קלה…&quot;</b></span><br /><br /><span class='darkYellow'><b>סדרת שיחות מרתקות עם אנשים מופלאים, נבחני 'קנין ש&quot;ס', על האופן והדרך ללמוד ולדעת את הש&quot;ס בסייעתא דשמיא</b></span><br /><br /><span class='darkYellow'><b>הרה&quot;ח ר' אהרן כהן</b></span><br /><br />בשבוע שעבר זכינו להביא במדור זה, שורה ארוכה של ציטוטים מפיהם של האברכים היקרים, עלי התורה הנבחנים במסגרת 'קנין ש&quot;ס', וזוכים בס&quot;ד לדעת את הש&quot;ס כולו ולהיבחן עליו בחדא מחתא. רבים מהם מספרים שהם הצטרפו ללימוד דוקא בסדר קדשים, וראו הצלחה גדולה בעמלם.<br /><br />אנו מביאים את דבריהם כדי לתת חיזוק לכלל הקוראים, לכל מי שכבר זוכה להימנות על לומדי 'הדף היומי' בוודאי יכול לקבל חיזוק להמשיך ביתר עוז ותעצומות ולהיכנס לסדר 'קדשים', בשמחה ובהתרוננות הרוח.<br /><br />גם אלה שעדיין לא זכו לנועם מתיקות לימוד 'הדף היומי', יוכלו לקבל חיזוק עצום מהדברים, ולקפוץ. גם הם אל הרכבת הדוהרת, כשבעז&quot;ה ביום שלישי כ&quot;ג אלול, מתחילים ברוב שמחה והתרגשות את מסכת שזבחים' יחד עם רבבות אלפי לומדי 'הדף היומי'.<br /><br />כאמור, פנינו לעשרות מחברי 'קנין ש&quot;ס' המה המאושרים בעם, חכמים בעלי הניסיון, העומדים בעוד כ-20 חודשים לעמוד ברגש ובגיל ולהגשים חלום ושאיפת כל יהודי &quot;הדרן עלך כל הש&quot;ס, דַּעְתָּן עֲלָךְ וְדַעְתָּךְ עֲלָן&quot;, ולהיבחן על כולו בחדא מחתא(!) וביקשנו לשמוע מניסיונם ומחכמתם. למה כדאי להצטרף דווקא עכשיו ,ולהשקיע בידיעת הלימוד בסדר ה'דף היומי'?!<br /><br />אבל לפני שנצא לדרך נבהיר ונזכיר פעם נוספת, כי לא באנו בזאת לשכנע מאן דהו להצטרף כבר עכשיו לתוכנית 'קנין ש&quot;ס', משום שהדבר אינו אפשרי!<br /><br />מבחינה טכנית ההצטרפות למסגרת 'קנין ש&quot;ס', [במסגרתה משננים ועומדים בכור המבחן פעמיים בשנה על כל הלימוד מתחילת הש&quot;ס!] אפשרית רק בתחילת המחזור של ה'דף היומי', מתחילת מסכת ברכות. אבל אפשר וגם רצוי להצטרף כבר עכשיו ולהיבחן בכל חודש על הלימוד החודשי, לצד השקעה להיבחן גם במבחנים המסכמים כל ארבעה חודשים על 120 הדפים שנלמדו במהלכם.<br /><br />נציין שוב, כי מאחר והבאנו תשובות של תלמידי חכמים רבים, חלק מהן חוזרות על עצמן, ובכל זאת הבאנו אותן מפני התועלת שבשמיעת וקריאת הדברים שוב ושוב, בסגנונות שונים, כל אחד לפי דרכו בלימוד הש&quot;ס.<br /><br />הרה&quot;ג ר' יעקב הרשלר: &quot;כשאדם מחליט שהוא הולך להבחן, כבר בעצם הלימוד הוא מרגיש את השינוי. הוא שם לב לפרטים, הוא מסכם לעצמו מה יצא בסוגיא, וכו' וכו'. וממילא חבל להפסיד לימוד בצורה כזו.<br /><br />הרה&quot;ג ר' חיים מרדכי רוזנטל מסביר למה כדאי להתחיל דווקא בסדר קדשים: &quot;אתה מעוניין לדעת ש&quot;ס? אתה רוצה לקחת את זה כפרויקט? תתחיל אותו מהחלק היותר קשה!! את כל המרץ של ההתחלה תשקיע בזה, אח&quot;כ חלקים הקל יהיה עוד יותר קל… להשאיר את הקשה לסוף, זה אומר שיש סיכוי שעד אז תתייאש ח&quot;ו. אבל אם תתחיל בחלק הקשה, ותכבוש אותו, לא תוכל להרשות לעצמך להתייאש בחלקים הקלים יותר.<br /><br />&quot;המציאות מראה שהרבה מאלה שהתחילו את הלימוד במסכת ברכות 'בזבזו' את כל האנרגיות של ההתחלה על לימוד המסכתות היותר קלות, וכשנהיה קצת קשה, במסכת שבת, או עירובין, הם מתייאשים. מעבר לכך, פשוט חבל על כל יום. אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה!<br /><br />מוסיף נבחן נוסף ב'קנין ש&quot;ס', המתעקש בכל תוקף לשמור על עילום שם, ולכן נכנה אותו 'ש&quot;ס בלי שם': &quot;לכל אדם צורת הזיכרון שלו, ולוקח זמן להבין איך אפשר לזכור הרבה יחד, בנוסף קשה מאוד תוך שבע וחצי שנים להגיע ולזכות אכן לדעת הכל יחד.<br /><br />מי שיתחיל דווקא מסדר 'קדשים', מרוויח עוד שנתיים, בהם הוא משקיע ויזכה לדעת את הש&quot;ס. בנוסף, את השנתיים האלו הוא מנצל כדי להתרגל לעמוד בכור המבחן, לפתח לעצמו את השיטה הייחודית המתאימה לו איך לזכור טוב יותר את הנלמד, ואז כשיתחילו את הש&quot;ס במחזור הבא, הוא יוכל להיכנס מיד לתוכנית 'קנין ש&quot;ס' ואפילו להצליח בה בס&quot;ד.<br /><br />&quot;יתרון נוסף בהצטרפות בתחילת סדר קדשים הוא שמי שמתחיל את הש&quot;ס בברכות יחווה קושי עם הזמן, שכן מסכת ברכות נחשבת למסכת קלה, מסכת שבת לקשה יותר, ומסכת עירובין קשה עוד יותר. משא&quot;כ המתחיל בזבחים יסיים עם הקושי העיקרי מוקדם, כשמסכת מנחות קלה יותר ממנה, חולין עוד יותר קלה, בכורות גם קלה, וערכין הרבה יותר קלה…&quot;.<br /><br />הרה&quot;ג ר' נח סולומונס: &quot;אחרי תקופה של לימוד ועשיית מבחנים, אתה מחובר הרבה יותר והלימוד יותר מועיל. אתה לומד בצורה שתזכור יותר, ואתה רואה שזה אפשרי ללמוד ולדעת. ממילא נוצר בך אז חשק עצום להשקיע את חייך בידיעת הש&quot;ס. כך שאף אם כעת אתה לא מרגיש בעירה פנימית לזכות לדעת את כל הש&quot;ס, שווה לך להצטרף כעת לידיעת סדר קדשים, ובסייעתא דשמיא עם הזמן תרצה וגם תשאף&quot;.<br /><br />הרה&quot;ג ר' צבי וינברגר: כידוע שכל דבר שמתחילים, לוקח זמן עד שמוצאים את הדרך הטובה ביותר איך לעשותו, עד כדי כך שרוב מוציאי הספרים עובדים קודם על החלקים האחרונים [כחומש דברים וכדו'], כדי שהחלק הראשון שיוציאו יהיה בתכלית השלימות, ולכן מי שיתחיל עתה, יוכל להתחיל את הש&quot;ס באופן שכבר ידע איך הכי עדיף אצלו לנהל את החזרות והסיכומים וכדו'&quot;.<br /><br />הרה&quot;ג ר' זאב שיף: &quot;קודם כל אפשר לרמות את היצר שעכשיו זה רק בשביל 'להתרגל לעבודה'. מקסימום לא תצליח במבחנים, לא נורא כל כך. בנוסף, בתחילת 'ברכות' היצר עלול להפחיד שהרי בין כה לא תצליח לסיים את כל הש&quot;ס ואם כן מה לך להתחיל ולהיכשל? סיבה נוספת כבר אמרו חז&quot;ל: &quot;אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה&quot;. ולבסוף, בקדשים יש יותר מסכתות שאין עליהם גרסא דינקותא, וכדאי לחזור יותר פעמים, וגם יועיל שבפעם הבאה זה כבר יהיה פעם שניה&quot;.<br /><br />הרה&quot;ג ר' אברהם ישעיהו וייס: &quot;מלבד הענין ש'מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה', והענין הגדול שיש בלימוד סדר קדשים ו'אם לא עכשיו אימתי', יש עוד נקודה חשובה המשמעותית גם למבחנים במחזור הבא שיש לתת עליה את הדעת;<br /><br />&quot;סדר הלימוד ב'דף היומי' הוא לימוד תובעני ועקבי. במיוחד עבור הנבחנים ב'דרשו', שנדרש מהם גם לעמוד בקצב השינון והחזרה באופן תמידי, ובמיוחד שהרבה מהאנשים אינם משקיעים סדר שלם ללימוד הדף היומי אלא מכניסים את הלימוד בין לבין.<br /><br />&quot;לצורך כך יש לקנות הרגלי חזרה המתאימים לכל אחד ואחד, וכמו שיכול להעיד כל נבחן ותיק שיש לו סדר חזרה מדויק וברור, כך שהוא מצליח לחזור במינימום זמן על מקסימום חומר. והדבר ברור שאין לכולם אותם הרגלי חזרה ואותם כמות חזרות ואותו סדר חזרה, אלא לכל אחד יש את הסדר שלו. בשביל למצוא את המסגרת שלך, נדרש ניסיון אישי. דבר זה דורש הרבה סבלנות, וצריכים לעבור רצף של מבחנים באופן קבוע, ודרך זה לתפוס את הסדר המתאים לו באופן אישי.<br /><br />&quot;בעדות אישית אני יכול להעיד. התחלתי בברכות, המסכתות הראשונות יצאו לי הרבה פחות בהירות והרבה פחות מסודרות, ורק אחרי תקופה ארוכה הצלחתי להיכנס למערכת קבועה ומסודרת של לימוד וחזרה.<br /><br />&quot;כך שמי שמעונין להתחיל את המחזור הבא בצורה קבועה ומסודרת מתחילתו ועד סופו עם ידיעות וסדר, מומלץ מאד שיכנס ללימוד ולמבחנים כבר כעת בסדר קדשים על דעת שיזכה להתחיל גם את המחזור הבא, וכך בזמן שיתחיל המחזור הבא הוא כבר יהיה בעז&quot;ה עם משנה סדורה של צורת לימוד וחזרה המתאימה לו, וכך הוא יצליח להגיע בסיום המחזור הבא לידיעה מושלמת בש&quot;ס כולו&quot;.<br /><br />הרה&quot;ג ר' עמרם ברנד: &quot;להתחיל ללמוד סדר קדשים לפני תחילת הש&quot;ס, הוא הכנה הכי גדולה בכדי ללמוד את הש&quot;ס בחידוד ובישרות. לצד זה, עצם לימוד סדר קדשים בחבורה בפרט, הוא הזדמנות וזכות עצומה לעצמו.<br /><br />&quot;כידוע, לפני ההמצאה של דף היומי, נשארו הרבה מסכתות שרוב הציבור, ובכללם בני התורה, כמעט לא נגעו בהן. במיוחד המסכתות של סדר קדשים נלמדו על ידי קומץ של לומדים בלבד. גם היום, נדיר למצוא מסכתות האלו נלמדים על ידי אלו שאינם לומדים דף היומי, אלא אם כן מדובר בלומדים בסגנון של כוללי בריסק. על כן, דעתי העניה שמדובר כעת בהזדמנות מיוחדת, לרכוש מסכתות האלו, ואם לא עכשיו אימתי, הרי דף היומי יגיע למסכתות האלו בפעם הבא רק בעוד יותר משבע שנים!<br /><br />&quot;בהחלט מומלץ להצטרף למבחני 'דרשו', שעל ידם יתווסף תמריץ חשוב, ובוודאי, אנו רוצים להוסיף תמריצים. בכלל, לומדי דף היומי ברצינות, ובמיוחד אלו שנבחנים על ידי 'דרשו', יכולים להעיד עד כמה זה מוסיף חיזוק ללימוד בסופי שבוע ובימי בין הזמנים, הרי הם מרגישים היטב שאין חופש מלימוד התורה הקדושה!&quot;.<br /><br />הרה&quot;ג ר' דוד קליין; &quot;בהזמנות זו, אזכיר שוב מה שנכתב בראיון עמי לפני כמה שבועות, שהלומד את הדף ברצינות וחזרה תמידית ומסודרת, עם מטרה להוסיף דף ליום בלי לאבד את הישנות, יהיה בקי בש&quot;ס תוך שבע וחצי שנים, וחבל על כל יום שלא מצטרפים!&quot;.","58","","266","True","True","False","","64","172.70.153.176","0","109354","זבחים|ב ע&quot;א",""),new Message("109357","109354","&quot;לייסד שם חבורה ללימוד סדר קדשים&quot;","11/09/25 07:47","יח אלול","תשפ&quot;ה","07:47","לינקוש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.dirshu.co.il/556584/?idU=1&utm_source=newsletter_4105&utm_medium=email&utm_campaign=39'>מקור</a><br /><br />מן המפורסמות הן שמרנא ה'חפץ חיים' זי&quot;ע עז היה חשקו לעלות לארץ ישראל, ועד סוף ימיו לא זנח את הרעיון, אך ממכתבו אנו למדים מה היו תוכניותיו. לשם מה רצה כל כך לעלות לארץ ישראל? מה הוא רצה לייסד כאן?<br /><br />וזה לשון המכתב: &quot;הנה כאשר הוחלט אצלי לנסוע לארץ הקודש, ומטעם כדי לייסד שם חבורה ללימוד סדר קדשים…&quot; מבהיל… מלבד מצות יישוב ארץ ישראל שהחפץ חיים כה חשק בה, סיבת נסיעתו לארץ ישראל היתה, כפי עדות עצמו, כדי לייסד חבורה ללימוד סדר קדשים…<br /><br />ומה בסוף גרם שה'חפץ חיים' חזר בו מתכניותיו? הבה נעיין בהמשך לשון המכתב: &quot;אכן כמובן שיהיה עי&quot;ז הפסד גדול להישיבה, לכן אמרתי להישאר לעת עתה פה…&quot;<br /><br />אמנם ה'חפץ חיים' ויתר על הנסיעה לארץ ישראל, אך לא ויתר ולא זנח את הרעיון, הנה מה שהוא הציע כתחליף לרעיון הנסיעה… &quot;ואך בתנאים אלו אפשר שאשאר פה, והיינו לייסד בעז&quot;ה חבורה לא פחות מעשרה אנשים ללימוד קדשים, מהן אברכים ומיעוט מהן יכול להיות גם בחורים טובים הראויים ללימוד קדשים…&quot; וה'חפץ חיים' ממשיך ומתנה ומסדר את שאר הכללים והסדרים הכספיים של החבורה, עד כדי ירידה לפרטי פרטים, כמה כסף יקבל כל אברך ועוד ועוד….<br /><br />הרי הדברים מבהילים. לימוד סדר קדשים כה חשוב היה בעיני מרן ה'חפץ חיים' זי&quot;ע עד כדי כך שזה היה סיבה עבורו לנסוע לארץ ישראל. ואף שהצלחת ישיבתו היתה כה חשובה בעיניו, ובעבורה ביטל את נסיעתו, לא עשה זאת לפני שדאג שבמקום הנסיעה ייסדו חבורת קדשים…<br /><br />מסובב כל הסיבות סיבב שרבבות עמך בית ישראל מתחילים לימוד סדר קדשים בתקנת ה'דף היומי', יום לפני היא&quot;צ של הכהן הגדול מאחיו מרנא ה'חפץ חיים' זי&quot;ע, אשר מסר נפשו ומאודו להפצת לימוד סדר קדשים.<br /><br />זו הזדמנות לכולנו לקפוץ על עגלת ה'ציפיה לישועה', להתחיל בלימוד סדר קדשים ולהצטרף ללומדי מסכת זבחים בסדר הדף היומי. להאמין בביאת המשיח בחוש, לקיים מצות אמונה במעשה ולא רק במחשבה.<br /><br />ובזכות ריבוי המצטרפים ולומדי סדר קדשים, נזכה שהקב&quot;ה יראה בציפייתנו האמיתית לגאולה, ויחון אותנו לגאלנו, ובמהרה תשוב העובדה לדביר ביתך ולירושלים הבנויה.","58","","266","True","True","False","","66","172.70.153.177","0","109354","זבחים|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);