var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=109316;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","103"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","83")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("109316","0","מה המקור  לביטול ב -   רוב, שישים, מאה ,","01/09/25 02:24","ח אלול","תשפ&quot;ה","02:24","נתנאל (לאנתנ)","חלקו האחרון של ע''ז מרובה בסוגים שונים של דיני ביטול, ועל מקורם מהתורה או כאסמכתא\\ומדרבנן יש חילוקי דעות , ולהלן תמצית על חלקם - ולחלק מהשיטות.<br /><b><br />א.<br />ביטול ברוב</b><br />לרוב\\כל המפרשים מקורו בפסוק &quot;אחרי רבים להטות&quot;. אמנם התקשו להסביר איך מהסנהדרין שבו הדין ' הולכים אחר הרוב'  ואיך משתמע ממנו שיש<b> 'ביטול' </b>ברוב.<br /><br />אמנם בערוך השולחן מביא לכך מקור מהגמרא  במנחות כ'ב שיש בתורה  דין מיוחד בקדשים - דם השעיר המעורב בדם הפר <u>שאינו בטל</u>. ומכאן שבשאר איסורים<b> יש ביטול ברוב.</b><br /><br /><b>ב.</b><br />ומ''מ ההשוואה לסנהדרין העלתה שאלות ומחלוקות רבות בביטול ברוב.<br />1. רוב מניין או רוה בניין.<br />מה הדין בחתיכה אחת גדולה פי שניים מטריפה. וכן לגבי חתיכה גדולה כנגד שתי חתיכות קטנות כשגם שניהן יחדיו קטנות מהטריפה הגדולה.<br /><br />2.  צריך רוב כלשהו להיתר. אוצריך שיהיה חד בתרי היינו 3\\2 כנגד 3\\1.<br /><br />3.מיקום התערובות מחייב שיהיה במקום אחד. או גם במקומות שונים.<br />כך גם רק אם כולם  שייכים לאדם אחד . או גם באם חתיכות שונות שייכות לאנשים שונים.<br /><br /><b>ב.</b><br />ביטול בשישים למדים בחולין  צ''ח מקרבנות 'נזיר' שבו זרוע האיל של הכוהנים  ואסורה לישרא<b>ל שמתבשלת יחד </b>עם קרבן השלמים של הבעלים. <br /><br />...חולין צח. &quot;אמר רבי חייא בר אבא אמר ריב&quot;ל משום בר קפרא כל איסורין שבתורה <b>בששים.</b> אמר לפניו ר' שמואל בר רב יצחק רבי אתה אומר כן הכי אמר רב אסי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא כל איסורין שבתורה במאה ושניהן לא <b>למדוה אלא מזרוע בשלה</b> דכתי' ולקח הכהן את הזרוע בשלה ..<br /><br />..והנה בתוס' בע&quot;ב מבואר דדין <b>ששים שילפי' מזרוע בשלה אינו אלא שיפסוק הטעם וקים להו לחז&quot;ל דבששים פוסק הטעם </b>....<br /><br />אגב מאותו פסוק למדין גם שאין מבטלין איסור לכתחילה -ובזרוע - הצריכו פסוק מיוחד להתיר.<br /><br /><b>ג.<br />ביטול במאה </b>למדנו בע''ז דף סט ע''א<br />..רָבִינָא סְבַר לְשַׁעוֹרֵי בִּמְאָה וְחַד אָמַר לָא גָּרַע מִתְּרוּמָה דִּתְנַן תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה..<br /><br /> בדברים חמורים כגון תרומה וחלה.  שהאוכל מהם במזיד חייב מיתה בידי שמיים , החמירו חכמים שיתבטלו<b> במאה</b> .<br /><br /><b>ד,<br />ולמה במאה ?</b><br />וביטולם במאה מפני ש’תרומת מעשר’ שמתקנת את הפירות היא מאית, והורו חכמים שאם תיפול בחזרה לתוך תשעים ותשעה החלקים שנותרו, לא תתבטל ויצטרכו לנהוג בכל הפירות כדין תרומה. <b><br />אבל אם תיפול למאה – תתבטל</b>, והפירות מותרים באכילה לכל ישראל .<br /><b>ןלמדנו מכאן ביטול במאה.</b><br /><br /><b>ה.<br />במאתיים.</b><br />ויש שחומרתם דורשת ביטול במאתיים.<br />ןהם<u> ערלה וכלאי הכרם</u> שעונשם אמנם מלקות כרגיל., אולם איסורם חמור יותר, שהם אסורים <b>גם באכילה וגם בהנאה</b>, <br />ולכן תקנו חכמים שיתבטלו בשיעור כפול – במאתיים.<br /><br /><b>ו<br />אפילו באלף לא בטיל.</b><br />והחמירו חכמים לגבי חמץ בפסח ואיסור עבודה זרה, מפני חומרתם היתירה, שלא יתבטלו אפילו באלף, בין במינם ובשלא במינם.<br /><u></u><u></u><u></u><u></u><u></u><u></u><u></u><u></u>","53443","","276","True","True","False","","227","172.69.128.175","0","0","עבודה זרה|עה ע&quot;א",""),new Message("109324","109316","המקור לרובו ככולו - אסמכתא.","02/09/25 23:43","ט אלול","תשפ&quot;ה","23:43","נתנאל (לאנתנ)","<b>ז. רובו ככולו.</b><br /><br />בד''כ ובמפרשים רבים צויין גם בזה שמקורו מאחרי רבים להטות - והכלל בדיני סנהדרין.החת''ס הגר''ח ועוד. ויש שהקשו שבחזל מקור זה אינו מפורש בחזל. אבל כן מוזכר מקור אחר מנזיר מב ע''א -<br /><br />&quot;בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ&quot; (במדבר, ו',ט') שנכפלה מצוות הגילוח בנזיר טמא - ללמדנו שצריך לגלח כל ראשו ולא די ברוב ראשו. משמע מכאן שבשאר הדינים יש לומר &quot;רובו ככולו&quot;.<br /><br />לכלל זה קיימים נידונים רבים שיש להסבירם מתי הכלל חל ?ומתי אינו חל ?<br />הוא חל - בסוכה:סכך פסול, ורוב גופו. בשתיית רוב רביעית.שחיטת רוב סימנים.מילת רוב הערלה.<br /><br />אינו חל - לגבי רוב 40 סאה במקווה,כוס שיש בה להכיל רביעית. רוב 4 כוסות.<br />רוב מניין לתפילה. אכילת רוב כזית.<u></u>","53443","","275","True","True","False","","30","172.69.128.172","0","109316","עבודה זרה|עה ע&quot;א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);