var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=109228;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","104"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("109228","0","הצעת פירוש חדש לביטוי נגר בן נגר","11/08/25 18:46","יז אב","תשפ&quot;ה","18:46","יעקב סייג","רב יוסף בר אבא התקשה בקושיה כל כך קשה עד שהובא ביטוי נדיר: &quot;שאין נגר ולא בן נגר לתרצה&quot;. רב ששת הכריז שלמרות שהוא לא נגר ולא בן נגר ובכל זאת הוא יתרצה.<br />רבותינו הראשונים שאת מימיהם אנו שותים (הערוך בפירוש ג' למלה נגר, רש&quot;י ורבנו חננאל) פירשו את המלה נגר - חכם.<br />מהסבר זה עולות מספר קושיות:<br />1.	פשט המלה נגר הוא אומן כמובא בערוך ולכאורה עדיף להסביר את הגמרא באופן זה ולא בפירוש מושאל לחכם.<br />2.	איך רב ששת ורבינא יכולים לומר שאינם 'חכם בן חכם' הרי הם מזלזלים באבותיהם ואומרים שאינם חכמים (בספר תולדות תנאים ואמוראים בערך רבינא ורב ששת הסיק מדבריהם  שאבותיהם אכן לא היו חכמים)<br />3.	לא מובן מה הקושי בשאלה, והרי התירוץ הופיע בעמוד הקודם ולא מעט חכמים התירו שם את האבנים! וכן יש בתלמוד קושיות לא פחות קשות ולא נאמר שם שאין נגר בר נגר לתרצו!<br />לכן נ&quot;ל בס&quot;ד להציע הסבר אחר - שרב יוסף בר אבא חיפש אומן - חרש אבן שיוכל להסביר מדוע אבני הריצוף אינן תקרובת עבודה זרה כגון שהאומן יסביר שהן גדולות או כבדות מידי ולא ניתן לזרוק אותם למרקוליס. (למשל בימינו אבן שפה של מדרכה שוקלת תשעים ק&quot;ג והאומן יכול לקבוע שאי אפשר להרימה ולזרוק אותה כך שהיא בודאי לא תקרובת). רב ששת אמר שלמרות שהוא ואביו אינם אומני אבן הוא יכול לתרץ לפי התירוץ שהובא בעמוד הקודם שבמרקוליס, גם תקרובת ע&quot;ז מותרת כי אינה נעשית בבית המקדש.<br /> בהמשך הגמרא שוב מובא הביטוי &quot;שאין נגר ובר נגר&quot; הפעם במלאכות השדה (מתליעין, מזהמין, מגזמין סכין שמן) כאן חיפש רב יוסף בר אבא אומן למלאכות השדה (בימינו: אגרונום) שיסביר את ההבדל בין המלאכות השונות ורבינא ענה לו שלמרות שהוא ואביו אינם אגרונומים, הוא יסביר את ההבדל בין המלאכות המדוברות לענין שמיטה ומועד.<br /><br />אמנם בירושלמי מופיע הביטוי &quot;מילה דנגר בר נגרין לא מפריק לה&quot; (קידושין ד ו, יבמות ח ב) אך שם יותר קל לומר שזה מושג מושאל לחכם וגם אף אחד לא מכריז שם שאביו אינו חכם.","1282","","297","True","True","False","","229","172.70.153.177","0","0","עבודה זרה|נ ע&quot;ב",""),new Message("109229","109228","צר לי אבל אסכם במילה אחת &quot;חלש&quot;","11/08/25 20:18","יז אב","תשפ&quot;ה","20:18","אלף בית רשי","אי אפשר לעקור את הביטוי כאן אפשר לנסות לפרש את שורשו אבל הביטוי הוא בוודאי לשון מושאלת לחכמים","278","","297","True","True","False","","54","104.23.166.10","0","109228","עבודה זרה|נ ע&quot;ב",""),new Message("109230","109228","אי אפשר לפרש כדבריך, ובעצמך הוכחת כך","11/08/25 23:25","יז אב","תשפ&quot;ה","23:25","Almuaddib","בתחילת דבריך ובסופם.<br /><br />גם בירושלמי, גם בבלי, גם רש&quot;י, גם ראשונים אחרים - כולם תמימי דעים כי מדובר בכינוי לחכמים.<br /><br />אגב, רב ששת לא היה בנו של אחד מהחכמים, כך שאין רבותא בדברים שהוא אומר על עצמו - בצניעותו - וגם לא לגבי אביו.","107","","297","True","True","False","","53","172.69.128.132","0","109228","עבודה זרה|נ ע&quot;ב",""),new Message("109234","109230","אשמח לשמוע תירוצים לשאלות שהעלתי","12/08/25 08:07","יח אב","תשפ&quot;ה","08:07","יעקב סייג","במקום לשנות את הפשט של המלה נגר לחכם ולחפש תירוצים לקושיות שזה גורם - נעדיף את הפירוש המקורי (אומן) וכל הקושיות נפטרות מאליהן.<br />כשאין אפשרות אחרת, נקבל את הפירוש המושאל 'חכם' כפי שיש בירושלמי וכבר כתבתי ששם אין מישהו שמכריז שגם אביו אינו נגר.<br /><br />כמובן ניתן להמשיך בהסבר המסורתי ולהשאר עם הקושיות - או להציע תירוצים אחרים.<br />ב'דף על הדף' הביא תירוץ (איך לכאורה אמרו שאבותיהם אינם חכמים) מהגאון רבי ברוך שמשון שניאורסון ז&quot;ל (קול התורה, קובץ נ&quot;ד ע' יד) שחיפשו מישהו שגם הוא וגם אביו חכמים ומה שרבינא ורב ששת אמרו שהם לא 'בן חכם' הכוונה שהם לא 'חכם בן חכם' (אין לו המעלה של 'חכם בן חכם', אפי' אם אביו היה חכם).","1282","","296","True","True","False","","40","172.70.153.162","0","109228","עבודה זרה|נ ע&quot;ב",""),new Message("109235","109234","תירוצך קשה עוד יותר! מה מתרץ האומן?","12/08/25 09:07","יח אב","תשפ&quot;ה","09:07","Almuaddib","הרי בעצמך הבאת את הציטוטים, שצריך נגר בן נגר כדי לתרץ את הקושיה.<br /><br />אם מדובר באומן, מה לתירוצים ולאומן? מה לחרש עץ וליישוב קושיות?<br /><br />הבאת בעצמך את הדוגמאות, מהבבלי ומהירושלמי, שסותרות את פירושך ומתיישבות היטב עם הדרך בה הבינו כל הפרשנים בכל הדורות - כי מדובר בחכם, ובכינוי.<br /><br />גם נגר בן נגר לא יצליח ליישב את הצעת הפירוש שלך עם כל המקורות שהבאת בעצמך למעלה.","107","","296","True","True","False","","49","172.69.128.171","0","109228","עבודה זרה|נ ע&quot;ב",""),new Message("109236","109234","חכם, בן חכם,","12/08/25 10:13","יח אב","תשפ&quot;ה","10:13","אלף בית רשי","אמנם רש&quot;י צירף בד&quot;ה את הביטוי נגר בר נגר,אבל בגמרא הביטוי מחולק לא נגר ולא בר נגר, ואפשר בגמרא לפרש כך שאומר על עצמו אני לא חכם, ואני גם לא אחד שיגידו עליו (כשישמעו דבריו למשל) זהו בן חכמים, אולי כלשון הגמרא במקומות אחרים &quot;בר אוריין&quot;, ויתכן שרש&quot;י צירף וחיבר כביטוי אחד כביכול לתרץ את הקושיה שהעלית וכי מזלזל באביו?, לכך אומר רש&quot;י שזה כמו שאומר אדם ביטוי על עצמו למעט עצמו, שאף אחד וודאי לא יאמר לשמע דבריו שהנה יש לנו כאן חכם מחוכם - חכם בן חכמים, אלא הוא רק אדם פשוט, וזה אולי קצת כעין כוונת הגרב&quot;ש זצ&quot;ל<br /><br />אגב הסבר זה כל כך פשוט שמייתר בניית תילי תילים נגד כל מי שהשתמש בביטוי זה מאז הגמרא ועד היום, שלדבריך בטעות יסדום","278","","296","True","True","False","","45","104.23.190.89","0","109228","עבודה זרה|נ ע&quot;ב","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);