var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=109180;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","104"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("109180","0","ספר החילוקים, והתפשטות מנהגי בבל .","28/07/25 18:58","ג אב","תשפ"ה","18:58","נתנאל (לאנתנ)","א.
אָמַר רָבִינָא הִלְכְתָא הָא רִיפְתָּא דִּשְׁגַר גּוֹי וַאֲפָה יִשְׂרָאֵל אִי נָמֵי שְׁגַר יִשְׂרָאֵל וַאֲפָה גּוֹי אִי נָמֵי שְׁגַר גּוֹי וַאֲפָה גּוֹי וַאֲתָא יִשְׂרָאֵל וְחַתִּה בַּהּ חַתּוֹיֵי שַׁפִּיר דָּמֵי.

בתוס' ד''ה ואתי -
ומה שנהגו להשליך קיסם לתנור סומכין על מה שיש בדברים שבין בני בבל לבני ארץ ישראל דקאמר בני בבל משליכין קיסם לתנור ובני מערב אומרים קיסם זה מה מעלה ומה מוריד ואנו נמשכין אחר בני בבל ותלמודם.

ומצאנו כגון זה גם ברש''י בתענית י' ע''ב -
תתאי לא בעו מים.
..מכי אתא רב לבבל וארץ ישראל גבוהה מכל הארצות משום הכי אמר כלאחר ששים ובבבל בגולה מתוך שאינן צריכין לגשמים אין שואלין עד ס' לתקופת תשרי וכן אנו נוהגים שכל מנהגינו אחר בני בבל:

ב.
ושני מנהגים אלו נמצאים ברשימה של "ספר החילוקים" הוא הספר הראשון של מנהגים,והוא בא לציין את המנהגים השונים בין מנהגי[הלכות] ארץ ישראל ובבל,

'ספר החילוקים' שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל הוא חיבור קטן מראשית תקופת הגאונים, המתאר כחמישים הבדלי מנהגים בין בני ארץ ישראל לבני בבל בנושאים שונים.

זהו ספר המנהגים הראשון שבידינו, מוזכר בספרי הקדמונים והוא נתחבר כנראה במאה השמינית בארץ ישראל, בעברית.. מחברו אינו ידוע. נדפס לראשונה בתרלח.
הוא מוזכר רבות בראשונים: בראב״ן, בראבי״ה, ביראים , בשערי דורא. מ' ויטרי ועוד.

ג.
מעניין שמרדכי מרגליות שההדיר את החיבור ובהקדמה מביא רשימת רבותינו שמצטטים מהחיבור, מציין את התוס מע''ז י ע''א. אך נשמט ממנו ומהספר איזכור הציטוט מרשי על שאילת הגשמים.

יש לציין שתקופת הגאונים עדיין היו שנהגו מנהגי א''י , ורק בהמשך מנהגי בבל דחקו את מנהגי א''י, ולכך הכוונה בציטוטי רשי ותוספות לעיל.

ספר החילוקים . כאן


","53443","","311","True","True","False","","215","172.69.128.175","0","0","עבודה זרה|לח ע"ב",""),new Message("109181","109180","הנימוק להשמטה ?","28/07/25 22:18","ג אב","תשפ"ה","22:18","נתנאל (לאנתנ)","העירו לי -
שהחילוק של שאילת גשמים אינו מופיע בספר החילוקים, וגם אינו שייך אליו כיון שאינו מח׳ בהלכה אלא שינוי התלוי במקום. ומשום כך לא נכלל שם ברשימהץ


ואפשר שצודק המעיר. שאכן זו היתה כוונתו ושיקוליו לאי הזכרתו ברשימה.

ומ"מ כיון שהזכיר את המנהג של הגשמים בעמוד 15 . וזל''ש -
".. בבל וא״י, ויש אף שנזכרו בפירוש במקורות כחילוקים: בא״י התחילו לשאול את הגשמים בז׳ במרחשון ובבבל בס׳ לתקופה." ע''כ.

הייתי מצפה שיצטט את רש''י האומר "
וכן אנו נוהגים שכל מנהגינו אחר בני בבל".","53443","","311","True","True","False","","22","172.69.128.173","0","109180","עבודה זרה|לח ע"ב",""),new Message("109190","109181","שוב כפי שהעירו גם בעניין אחר","30/07/25 02:54","ה אב","תשפ"ה","02:54","אלף בית רשי","רש"י על תענית ככל הנראה הן מסגנון הלשון (דומה מאוד לפירוש על נזיר) שאינו מרש"י וכפי שכבר כתב על כך היעב"ץ, ראו כאן מהמלוקט באתרינו, לפיכך כנראה לא היה בכלל נפוץ פירוש רש"י על תענית בזמן התחברות חיבור ספר החילוקים, ופירוש זה התקבל בשנים מאוחרות יותר כצמוד למסכת תענית, ומיוחס לרש"י לפי חלק מן המפרשים, ובאוצר החכמה","278","","309","True","True","False","","38","172.68.138.148","0","109180","עבודה זרה|לח ע"ב","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);