var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=109086;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","100"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","81")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("109086","0","מדוע י&quot;א שקראו לדמא בן נתינה רמץ?","12/07/25 23:04","טז תמוז","תשפ&quot;ה","23:04","יעקב סייג","אמרו לו לר' אליעזר מעשה ולקחוה מן העובד כוכבים ו<b>דמא</b> שמו ואמרי לה <b>רמץ</b> שמו <br />אמר להן רבי אליעזר משם ראיה? ישראל היו משמרין אותה משעה שנולדה (ע&quot;ז כ&quot;ד.)<br /><br />נשאלת השאלה מה המשמעות לשמות של הגוי דמא בן נתינה או רמץ?<br />ונ&quot;ל בס&quot;ד לאחר מו&quot;מ עם בני ידידיה נ&quot;י שהגוי נקרא על פי תחום מסחרו. בהמשך הגמרא מובא שהיו לו פרות שמוחזקות להמליט ולדות אדומין ולכן קראו לו דמא שפירושו בארמית דם. לפי הדעה השניה עיקר מסחרו היה באבנים יקרות ולכן נקרא רמץ שפירושו בארמית – משבץ אבנים יקרות כפי שאונקלוס מתרגם וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ - וכתונין מרמצן (שמות כח ד). וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת - ותרמץ כתונא (שמות כח לט)","1282","","327","True","True","False","","235","172.70.153.162","0","0","עבודה זרה|כד ע&quot;א",""),new Message("109089","109086","יפה מאוד!!! יישר כח","13/07/25 06:33","יז תמוז","תשפ&quot;ה","06:33","אלף בית רשי","ואפשר אולי דמא לא בגלל הדם אלא בצליל המילה אדומה נשמע המילה דמא","278","","326","True","True","False","","57","172.68.245.107","0","109086","עבודה זרה|כד ע&quot;א",""),new Message("109094","109086","למה?","13/07/25 23:58","יז תמוז","תשפ&quot;ה","23:58","לולא דמסתפינא","הגמרא בהמשך מספרת על נקדימון בן גוריון<br />במקום הסיפור המקורי מובא בסוף ששמו היה בוני בן גוריון. אבל למה נקרא נקדימון בגלל מעשה שנקדה חמה בעבורו <br /><br />לא אסתור את הפירוש לעיל <br /><br />אבל הגמרא מביאה כאן את השם הנוסף רק לאחר שמספרת לנו על קניית הפרה  אדומה<br /><br />ומה היה המעשה והשימוש היחידי בפרה אדומה?<br />יכלו להשתמש בה  רק לאחר שהפכה לאפר פרה אדומה.<br /><br /> ואפר מה שם השני שלו? <br />רמץ.<br /><br />והמקור לכך משנה מסכת שבת פרק ד משנה א. בברטנורא וכך נכתב<br /><br />&quot;מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה, גזירה שמא יטמין ברמץ, ומפני מה אמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל מבעוד יום גזירה שמא ירתיח&quot;.<br /><br />לכך אמרו בגמרא שנקרא שמו רמץ לאחר שזכה ומעדרו נלקחה פרה אדומה יהפכו אותה למוות טיהור העם עם אפר פרה אדומה","53937","","326","True","True","False","","48","172.68.193.153","0","109086","עבודה זרה|כד ע&quot;א",""),new Message("109104","109086","חוששני שעירבת מין בשאינו מינו בפירושך","14/07/25 11:39","יח תמוז","תשפ&quot;ה","11:39","Almuaddib","כאשר בתורה כתוב &quot;כתונת תשבץ&quot;, או &quot;ושיבצת הכתונת&quot;, הכוונה היא - כפי שרש&quot;י מסביר שם, לעשות אותה משבצות-משבצות.<br />כלומר,<br />כתונת תשבץ = כותונת עשויה משבצות לנוי.<br />ושיבצת הכותונת = עשית את הכוונת משבצות. וכדברי רש&quot;י על אתר: &quot;<span class='bordeaux'><b><u>ושיבצת </u>- עשה אותם משבצות משבצות וכולם משבצות של שש</b></span>&quot;.<br /><br />מרמצן = משובצות, אך אין זה שמשובצות-קבועות בהן אבנים טובות, אלא כפי שתרגם רס&quot;ג, וכפי שפירש רש&quot;י - עשויות משבצות משבצות.<br /><br /><br />וכך גם תרגם רס&quot;ג: וכתונת תשבץ - ותוניה מושאה. וכפי שהסביר הרב עמרם קרח זצ&quot;ל: תשבץ. מושאה - אלת'יאב אלמנקושה אלואן חסנה (בגדים שקבועים בהם צבעים יפים).<br /><br />ועוד ראה איך שפירש רבינו את המום שעיניה טרוטות - דמרמצן עיניה. שהעינים שלה סגורות ואינן פתוחות אלא מעט. יש שהסבירו כי המדובר בירוד - קטראקט.<br /><br />אלא על כרחך, רמץ - ב' פירושים לו:<br />האחד - אפר חם. כרבי יוסי שגזר הטמנה בחול אטו הטמנה ברמץ<br />השני - כיסוי, כמו שהסבירו כי עיניה טרוטות, מום שבעיניים<br /><br /><br />והתשבץ, אינו אלא עשוי משבצות, וכפי שכל הפרשנים פירשוהו מאז ומעולם.","107","","325","True","True","False","","53","172.69.128.170","0","109086","עבודה זרה|כד ע&quot;א",""),new Message("109102","109094","מחילה אך רמץ אינו שם נרדף לאפר","14/07/25 08:19","יח תמוז","תשפ&quot;ה","08:19","יעקב סייג","לאחר בקשת המחילה יש להעיר שרמץ אינו שם נרדף לאפר כפי שכתב כבודו אלא כינוי לאפר חם. אפר כזה יכול לגרום לכויה (משנה נגעים ט א) ורחוק מלהתאים לתאור של אפר פרה אדומה.<br />כמו כן מדובר בגוי ולכן מתאים יותר ששני השמות שלו יופיעו בארמית ולא בלשון הקודש.","1282","","325","True","True","False","","41","172.70.200.146","0","109086","עבודה זרה|כד ע&quot;א",""),new Message("109103","109102","[ללא נושא]","14/07/25 09:00","יח תמוז","תשפ&quot;ה","09:00","לולא דמסתפינא","אין חולק לגבי חום הרמץ, אך הוא אפר המעורב בגילים ולא גחלים ולכן הוט חם.  אבל רמץ הוא אפר.","53937","","325","True","True","False","","28","172.70.153.163","0","109086","עבודה זרה|כד ע&quot;א",""),new Message("109105","109104","תיקון לדוגמאות שהבאתי מאונקלוס","14/07/25 18:49","יח תמוז","תשפ&quot;ה","18:49","יעקב סייג","אני מקבל שהדוגמאות המדברות על הכותונות אינן מתאימות לשיבוץ אבני חן, יישר כח.<br />בכל אופן יש פסוקים אחרים ששיבוץ מדבר על קביעת אבני חן בתכשיט, ראה להלן:<br />מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻסַבֹּת <b>מִשְׁבְּצוֹת זָהָב</b> תַּעֲשֶׂה אֹתָם: (שמות כח יא)<br />ומתרגם אונקלוס:<br />עובד אומן אבן טבא כתב מפרש כגלף דעזקא תגלוף ית תרתין אבניא על שמהת בני ישראל משקען <b>מרמצן בדהב</b> תעביד יתהון:<br />ומסביר רש&quot;י <b>מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת</b> - מוקפות האבנים במשבצות זהב, שעושה מושב האבן בזהב כמין גומא למדת האבן ומשקיעה במשבצות, נ<b>מצאת המשבצת סובבת את האבן סביב</b>, ומחבר המשבצות בכתפות האפוד: (רש&quot;י שמות כח יא)<br /><br />או הפסוק הבא:<br />וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה <b>מְשֻׁבָּצִים זָהָב </b>יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם (שמות כח כ)<br />ומתרגם אונקלוס:<br />וסדרא רביעאה כרום ימא ובורלא ופנתירי <b>מרמצן בדהב</b> יהון באשלמותהון:<br />וגם להבדיל בעברית בת ימינו כותב אבן שושן בערך שִבֵּץ: 2. קבע בתוך משבצת, הכניס, מילא: הצורף שיבץ אבן יקרה בטבעת  <br />לכן אני חוזר להסברנו שיש כאן שני שמות בארמית ושניהם מדברים על משלח ידו של הגוי מאשקלון","1282","","325","True","True","False","","43","172.70.153.163","0","109086","עבודה זרה|כד ע&quot;א",""),new Message("109108","109105","חוששני שהערמת טעויות חדשות על הקודמות","15/07/25 09:27","יט תמוז","תשפ&quot;ה","09:27","Almuaddib",".<br /><br /><br />אנא שים לב:<br /><br />הבאת לכאן את הפסוק <span class='bordeaux'><b>מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב</b></span>, ואת תרגום אונקלוס עליו <span class='bordeaux'><b>משקען מרמצן בדהב</b></span>.<br /><br />כאן אונקלוס מתרגם <span class='bordeaux'><b>מִשְׁבְּצוֹת </b></span>בתור <span class='bordeaux'><b>מרמצן</b></span>. לא משובצות, <span class='bordeaux'><b>מִשְׁבְּצוֹת </b></span>.<br /><br />הרי אתה סותר את עצמך, שהרי זה בדיוק מה שפירש רש&quot;י והובא לעיל, שעשוי משבצות-משבצות.<br /><br />זו גם הדרך היחידה להבין מדוע אונקלוס מתרגם גם <span class='bordeaux'><b>מְשֻׁבָּצִים זָהָב</b></span> כ<span class='bordeaux'><b>מרמצן בדהב</b></span>.<br /><br />לשיטתך, צריך היה לתרגם כאן שני תרגומים שונים, שהרי כאן משבצות מול משובצות.<br /><br />שים לב גם לפרק הבא, בפרשת מסעי, שאת הפסוק <span class='bordeaux'><b>וַֽיַּעֲשׂוּ֙ אֶת־אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם מֻֽסַבֹּ֖ת מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֑ב מְפֻתָּחֹת֙ פִּתּוּחֵ֣י חוֹתָ֔ם עַל־שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל</b></span>, תרגם אונקלוס כך: <span class='bordeaux'><b>וַעֲבָדוּ יָת אַבְנֵי בוּרְלָא מְשַׁקְּעָן מְרַמְּצָן דִּדְהָב גְּלִיפָן כְּתַב מְפָרַשׁ עַל שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:</b></span><br /><br />מרמצן=משבצות, לא משוקעות.<br /><br />ועוד יותר מכך, אם תמשיך עוד כמה פסוקים:<br /><span class='bordeaux'><b>וַֽיַּעֲשׂ֗וּ שְׁתֵּי֙ מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֔ב וּשְׁתֵּ֖י טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב</b></span> ותרגומו: <span class='bordeaux'><b>וַעֲבָדוּ תַּרְתֵּין מְרַמְּצָן דִּדְהַב</b></span>, ואין כאן כלל אבנים יקרות! <br />ועוד בהמשך:<br /><span class='bordeaux'><b>וְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָֽעֲבֹתֹ֔ת נָתְנ֖וּ עַל־שְׁתֵּ֣י הַֽמִּשְׁבְּצֹ֑ת</b></span>, ותרגומו גם כאן: <span class='bordeaux'><b>וְיָת תַּרְתֵּין גְּדִילָן דִּעַל תַּרְתֵּין סִטְרוֹהִי יְהָבוּ עַל תַּרְתֵּין מְרַמְּצָתָא</b></span>.<br /><br />על כרחך, קריאתך בתרגום אונקלוס שגויה, ואין לך אלא לדבוק בדרך בה קראוהו כולם, מרש&quot;י והלאה.<br /><br />===============<br /><br />נ.ב.<br />אין לנו, בכל מקורותינו, בסיס לכך שהמשבץ אבנים יקרות נקרא בארמית רמץ. לא בתלמוד הבבלי, לא בירושלמי, לא במדרשים ולא אצל הראשונים.","107","","324","True","True","False","","49","172.69.128.132","0","109086","עבודה זרה|כד ע&quot;א",""),new Message("109110","109108","שיבוץ אבני חן לקוח מהמילה משבצת","15/07/25 23:54","יט תמוז","תשפ&quot;ה","23:54","יעקב סייג","עיין בקונקורדנציה של קוסובסקי על אונקלוס (א) בערך רמץ. במילים שהוא מביא רמץ היא משבצת, כפי שכבודו העיר, לעיתים אריג בצורת משבצות (ע&quot;ע כותנות) לעתים משבצות זהב ללא מילוי ולעתים משבצות זהב <b></b>ממולאות באבני חן<b></b>.<br />במילון אבן שושן, בערך שִבֵּץ מביא אף הוא בתחילה את הפירוש של ארג בצורת משבצות ומביא את הפסוק וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ (שמות כח לט) ובפירוש השני הביא &quot;<b></b>קבע בתוך משבצת<b></b>, הכניס, מילא: הצורף שיבץ אבן יקרה בטבעת&quot;.<br />בד&quot;כ שם של אדם מאפשר לזהותו מבין האחרים לכן כשראינו שי&quot;א שלדמא בן נתינה מופיע שם נוסף, זה עורר אותנו לנסות להבין האם יש משמעות לשמות הללו. ביחוד ששני השמות מתאימים להפליא לשני עיסוקיו באבני חן וגידול פרות אדומות.<br />כיון שאין כאן נ&quot;מ הלכתית, איני מוצא לנכון להמשיך ולחתות ברמץ והבוחר יבחר...<br />יישר כחך.","1282","","324","True","True","False","","41","172.70.153.182","0","109086","עבודה זרה|כד ע&quot;א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);