var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=108982;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","104"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("108982","0","הר כגיגית ?","20/06/25 10:43","כד סיון","תשפ&quot;ה","10:43","עלי","ויתיצבו בתחתית ההר, מלמד שכפה עליהם הר כגיגית<br />היכן כתוב שנעשה ההר כגיגית ( הפוכה, שכפה את ההר כגיגית ), וכי בגלל המילה בתחתית ? הרי המשמעות הפשוטה היא כמו למרגלות, ולא - מתחת להר שנעשה כגיגית הפוכה ? ועוד, היכן כתובה כאן לשון מזהירה ומאיימת, כלומר שאם לא יקיימו את התורה ייקברו תחת ההר ?<br /><br />אני מעריך שחז&quot;ל קראו את המקרא כמין תצרף של פסוקי פרקים יט-כ בספר שמות, בו המילים אינן כתובות בהכרח כסדרן אלא כמשולבות בפסוקים ואני מעתיקם כאן כך :<br /> וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד. וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד...וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת-הָהָר עָשֵׁן  - וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק. וַיֹּאמְרוּ אֶל-מֹשֶׁה דַּבֵּר-אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל-יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱ-לֹהִים פֶּן-נָמוּת....מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱ-לֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. <br /><br />העם אכן עמד למרגלות ההר שהעלה עשן כבד והרעיש מאד.<br />דומה הדבר למי שהיה עומד ליד הר הגעש סנט הלנה בקנדה קודם להתפרצותו הקטלנית, ולגלישת חלקו מטה שגם כסתה את העמק שלידו וגרמה לצונאמי ענק באגם שהתמלא. הדבר הינו מפחיד ביותר ובני ישראל שהיו למרגלות הר סיני אכן חששו שההר יגלוש ויכסה אותם, ומה פלא שנעו לאחוריהם ונעמדו מרחוק. <br />ההר כגיגית אינו אלא דימוי ספרותי לתיאור מפחיד באמת של איום בכיסוי כמו של הר ( געש ) מתמוטט ומכסה.<br />תקנו אותי אם אני טועה...","209","","349","True","True","False","","260","172.69.128.149","0","0","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("108983","108982","אבל מדוע","24/06/25 09:50","כח סיון","תשפ&quot;ה","09:50","עלי","מדוע חלקה התורה את התיאור לשניים, חלקו בפרק יט וחלקו בפרק כ ?<br />הקורא יכול לעמוד בנקל על הבדל בולט בין שני התיאורים :<br />בפרק יט, הקב&quot;ה הוא המורה למשה להזהיר את העם להתרחק מההר<br />&quot;וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱ-לֹהִים מִן-הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר.  יח וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד.  יט וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱ-לֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.  כ וַיֵּרֶד ה' עַל-הַר סִינַי אֶל-רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא ה' לְמֹשֶׁה אֶל-רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה.  כא וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם  פֶּן-יֶהֶרְסוּ אֶל-ה' לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב.  כב וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל-ה' יִתְקַדָּשׁוּ  פֶּן-יִפְרֹץ בָּהֶם ה'.  כג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-ה' לֹא-יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל-הַר סִינָי  כִּי-אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת-הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ.  כד וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' לֶךְ-רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל-יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל-ה' פֶּן-יִפְרָץ-בָּם.  כה וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל-הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם. &quot;<br />ואילו בפרק כ העם מתרחק בעצמו ( מתוך הפחד והיראה ) מההר.<br />&quot;וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת-הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.  טו וַיֹּאמְרוּ אֶל-מֹשֶׁה דַּבֵּר-אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל-יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱ-לֹהִים פֶּן-נָמוּת.  טז וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם אַל-תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱ-לֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל-פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ.  יז וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל-הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר-שָׁם הָאֱ-לֹהִים.<br /><br />והוא ששאלתי בכותרת : מדוע לחלק ולהציג את הדברים בשני אופנים שונים ונפרדים ( גם תוך שימוש בעיקר בשם הויה בפרק יט ובשם א-להים בפרק כ )?<br />( זה מזכיר את פרשת שילוח המרגלים שנכתבה בפרשת שלח כציווי של הקב&quot;ה למשה ואילו בתחילת ספר דברים כיוזמה של העם )<br />אשמח לקרא את תגובות והסברי הקוראים...","209","","345","True","True","False","","61","172.69.128.175","0","108982","עבודה זרה|ב ע&quot;א",""),new Message("108985","108983","ראה מה שכתבתי","24/06/25 15:40","כח סיון","תשפ&quot;ה","15:40","אור חדש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=37120'>כאן</a>","458","","345","True","True","False","","59","172.68.234.159","0","108982","עבודה זרה|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);