var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=108686;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","103"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","83")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("108686","0","עילה ועלילה.","28/03/25 18:12","כח אדר","תשפ"ה","18:12","נתנאל (לאנתנ)","א.
עלילות ועילה.
מעשים,סיבות. דיבה. תואנה,מסכת אירועים.
תָּנוּ רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה בָּאוּ בַּעֲלִילָה אֵלּוּ הֵן קַיִן עֵשָׂו וּמְנַשֶּׁה קַיִן דִּכְתִיב 'גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא' אָמַר לְפָנָיו 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם ...'.
ב.
המהרש''א-
ג' בעלילה באו וגו'. עפירש"י שבאו בעלילה שאמרו דברים של ניצוח שאין להם תשובה עכ"ל. אבל לשון עלילה לא נאמר כן בכ"מ אלא אדרבה נאמר על מי שבא בעקיפין ודבר שאינו אמת וזהו בנין אב לכולן ושם לה עלילות דברים וגו' ?
ונראה לומר שכוונת רש"י ...עלתה להם טענתם אעפ"י שבעלילה היו וק"ל:
ג.
בתנ''ך 'עלילה' משמשת במובן של מעשים.כגון:
”זַמְּרוּ לַה' יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו.“ (תהלים ט, פסוק יב)
או במובן של טיעונים שקריים וזדוניים \\ דיבה לצורך פגיעה באדם אחר.
”וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים.“ (דברים כב, פסוק יד).
ומשך ההיסטוריה נוספו:עלילות דם וכדומה.
לאחרונה ובעברית קיבלה משמעות חדשה: רצף האירועים המחבר בין תחילתה לסופה של יצירה או אירוע.
ד.
עילה.
למעשה המילה עִלָּה שאינה בתנך - אלא בחז''ל,והיא מעין קיצור של 'עלילה'.
ואף מאותו השורש.
כך בחז"ל 'עילה' משמשת במשמע עלילה, תואנה: "העיד ר' נהוראי במסכת ראש השנה בתלמוד הירושלמי: "מעשה שירדתי להעיד על עד אחד באושא, ולא היו צריכין לי אלא עילה ביקשתי להקביל פני חבריי" (ב, א [נז ע"ד]).
ובדומה לזה כתב הרמב"ם בהלכותיו:
"כשיבוא הגר או הגיורת להתגייר – בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל שררה שיזכה לה או מפני הפחד בא להיכנס לדת… ואם לא נמצא להם עילה – מודיעין אותן כובד עול התורה,..(איסורי ביאה יג, יד). כלומר, עילה היא סיבה שאינה עניינית וישרה.
ה.
מערבית לעברית.
כמו מונחים רבים בפילוסופיה -
שתורגמו מערבית לספרי הראשונים, החלו בימי הביניים להשתמש במילה 'עילה' גם במשמעות פשוטה של סיבה – כנראה בהשפעת המילה עִלַּה בערבית.
כך למשל כתב הרמב"ם בסיום ספר עבודה: "ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף עניינם כפי כוחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה – אל יהי קל בעיניו".
ומכאן למשל גם הכינוי עילת העילות לקב''ה, שמשמעותו מקבילה ל'סיבת הסיבות'.
","53443","","433","True","True","False","","214","172.69.128.173","0","0","סנהדרין|קב ע"ב",""),new Message("108690","108686","עוד מילים מאותו שורש: ע־ל־ל.","30/03/25 17:38","א ניסן","תשפ"ה","17:38","נתנאל (לאנתנ)","בקצרה.
יש עוד מילים מאותו שורש: ע־ל־ל.
א.
בנ''ך וגם בחז''ל.
במובן : בברור, גלוי לכל, באופן מובהק.
”אִמְרוֹת ה', אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת: כֶּסֶף צָרוּף, בַּעֲלִיל לָאָרֶץ; מְזֻקָּק, שִׁבְעָתָיִם“ (תהלים יב, ז.)
”בֵּין שֶׁנִּרְאָה (מולד הירח) בַעֲלִיל בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בַעֲלִיל, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת.“ (משנה,ר''ה א, ה)
ב.
ובמובן של - מה שמוכן לקרות בו פעולה. אינו בתנך אלא מלשון חזל:
”אמרו ב"ש לב"ה וכי מי עלול לקבל טומאה אדם או משקין. אמרו להן משקין אמרו להן וכי מה אדם שאינו עלול לקבל טומאה... (תוספתא, אהלות – טו, ט).","53443","","431","True","True","False","","37","172.69.128.171","0","108686","סנהדרין|קב ע"ב","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);