var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=108554;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","102"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","81")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("108554","0",""בְּפַרְהֶסְיָא אֲפִילּוּ מִצְוָה קלָּה","04/03/25 04:51","ד אדר","תשפ"ה","04:51","קטלא קניא באגמא","יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבוֹר."
מה הכוונה בפרהסיא בנוגע להחיוב ליהרג ולא לעבור גם על מצווה קלה?
א.האם הכוונה שהכפייה באיום מוות לעבור על עבירה כלשהו קורה בפני עשרה יהודים?
ב. כל עבירה שעומדת להיתפרסם בפני עשרה יהודים חייבין להימסר להריגה, אפ׳ כשהכפייה קורה בפרטיות?
לכאורה, מהאיבעי שר׳ ירמיה שואל: ״תשעה ישראל ונכרי אחד מהו?״ משמע כצד א. דאם כצד ב׳, מה בכך שאין י׳ יהודים נוכחים במעמעד הכפייה, היום או למחר יראהו עוד יהודי אחד יוצא לרחוב אם נעל אדום ויצטרף להתשעה שכבר ראו אותו.
גם, מדברי רש״י משמע כצד א׳. רש״י בד״ה ערקתא דמסאנא, ״יקדש את השם בפני חביריו ישראל״
גם, אם הכפייה קורה בפרטיות איך הנהרג מקדש ה׳, אף אחד לא יודע ואין הכרח שאף פעם יוודע באילו נסיבות נהרג הבנ״א שסירב להחליף לשרוך נעל לא צנוע.
א״כ צריכים להבין מה קושיית הגמרא: ״והא אסתר פרהסיא הואי?״.
הרי ההזדמנות לקדש שם שמים ברבים בפני עשרה איש מבנ״י לא הוצגה לאסתר. לא היה מעמעד בה אסתר הוכרחה להתחתן לאחשוורוש ברבים, הכל התרחש בפרטיות בארמון המלך. ומה בכך שכולם ידעו בסופו של דבר? זה לא גרע מתשעה ישראלים וכותי אחד בצירוף עוד ישראל שיראה לאח״ז שבאופן כזה אין חיוב ולכאורה במקום שאין חיוב גם אסור להיהרג?","53744","","457","True","True","False","","300","172.70.230.135","0","0","סנהדרין|עד ע"א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);