var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=108330;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","104"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","83")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("108330","0","כמה שאלות בסנהדרין דף נ״ז. אשמח לתשובתכם","12/02/25 21:54","יד שבט","תשפ"ה","21:54","קטלא קניא באגמא","הגמרא אומרת בדף נ״ו ע״א, שלגוי מותר לאכול ענבים בכרם בעהײב בשעת בצירה. למה אין זה גזל אצלו, הלא ההיתר הנלמד מהפסוק ״ואכלת ענבים כנפשך...״ הוא רק היתר לבני ישראל ממתן תורה?

למה הדין שרועי בהמה דקה ישראל ״מורידין ולא מעלין״? רק משום שהם נחשדו בגזל אין מצווה של פיקוח נפש לגביהם. זאת אומרת שישראל גזלן אין אנו מחויבין להצילו כשהוא נמצא במצב סכנ״פ?!

למה אביי מדחיק א״ע למצוא היכי תימצא של ״כיוצא בו בדני נפשות״ מהברייתא של רבי יונתן בן שאול? למה הוא לא מביא ההלכה שגוי נהרג על הפלת עיבור שמובא בשם רבי ישמעאל בעמוד ב׳?

תודה מראש על תגובתכם!","53744","","477","True","True","False","","305","172.70.231.14","0","0","סנהדרין|נז ע"א",""),new Message("108339","108330","תירוצים","14/02/25 15:43","טז שבט","תשפ"ה","15:43","שטייגעניסט","השאלה ראשונה רש"י מתרץ
השניה עיין תוספות עבודה זרה כו.
השאלה השלישית: לא מתאים בעוברים ישראל בישראל מותר","1319","","475","True","True","False","","60","","0","108330","סנהדרין|נז ע"א",""),new Message("108592","108330","רועי בהמה דקה ששונים תמיד בזה במזיד","09/03/25 16:46","ט אדר","תשפ"ה","16:46","אליעזר מ ש","ראה ברמב''ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ד' הלכה י''ב. ב] ואביי מדחיק עצמו, כדי למצוא עוד אוקימתא שהיא גם לפי תנא דבי מנשה דס''ל דבן נח לא נהרג בבית דין על הפלת עובר. [אמנם, גם לפי תנא דבי מנשה יש איסור לכל - לבני נח ולישראל להרוג עובר במעי אמו, רק לא חייב על זה מיתת בית דין, כ''כ האג''מ, וזה מובן, כי ניתנה בעובר נשמה כמובא להלן בדף צ''א ובמנחות דף צ''ט. ועוד, שלא לאפושי פלוגתא בין התנאים. ועכ''פ, כל הראשונים כתבו שהלכה בזה כרבי ישמעאל שבן נח נהרג על העוברין]","610","","452","True","True","False","","90","162.158.23.122","0","108330","סנהדרין|נז ע"א",""),new Message("108340","108339","תודה על התשובות!","14/02/25 19:44","טז שבט","תשפ"ה","19:44","קטלא קניא באגמא","1. אכן שאלתי היא אליבא דרש״י, מאיפה רש״י באמת מסיק שלגוי מותר לאכול ענבים בשעת בצירה בכרם ישראל/ובכרם של גוי? הלא ההיתר לא ניתנה רק לבני ישראל, ולאחר מתן תורה. וישראל מותר בכרם גוי אפילו שלא בשעת בצירה כי גזל גוי מותר (עכ״פ לפי שיטת רש״י כאן שאפילו למד״א שגזל עכו״ם אסור, אינה אסור רק מדרבנן משום חילול השם). ואי משום ״ליכא מידעם...״ אינה שונה מגזל על פחות משווה פרוטה שלישראל מותר ולגויים אסור דלאו בני מחילה נינהו. רואים איפה שליכא מידעם אינה הוראה סתומה שכל מה שמותר לישראל חייב להיות גם מותר לגוי. ע״כ הואיל ולישראל יש איסור גזל בכרם (לפני בצירה וגם לא ליתן אל כליו) כבר לא מתאים לאיתקריא ״לישראל מותר״, כי גם ישראל אסור בגזל רק לישראל קיים הפקעת אסור ספצפית משעת מתן תורה בתנאים מיוחדים (לפועל,בשעת בצירה, ולא ליתן לכליו) וא״כ מנלן באמת שלגוי ניתנה ההפקעת דיני גזל לפועל בכרם ישראל בשעת בצירה. ואי אפשר לומר שישראל בעל כרם מוחל על אכילת פועליו הגוים בשעת בצירה, כי על פחות משווה פרוטה גוי נהרג על הצער שגרם בשעת גזילה לפי הגמרא כאן.
2. תודה על המ״מ. ידועה חשובה!
3. ישראל אסור להפיל עובר. ראה תוספות דף נ״ט ע״א, ד״ה ליכא מידעם דלישראל שרי. ״ועל העוברים דעכו״ם חייב וישראל פטור, אע״ג דפטור מ״מ לא שרי״","53744","","475","True","True","False","","49","172.70.175.77","0","108330","סנהדרין|נז ע"א",""),new Message("108528","108340","גם לישראל יש איסור רציחה להרוג עובר במעי","02/03/25 14:51","ב אדר","תשפ"ה","14:51","אליעזר מ ש","אמו, אף על פי שהוא פטור עליו ממיתת בית בית דין[כל זמן שהעובר לא הוציא את ראשו או רוב ראשו דהיינו פדחתו, או רוב גופו ב'לידה הפוכה' שבה הגוף יוצא לפני הראש, וכלו חודשיו]כך כתוב בספרי כמה וכמה רבנים מפורסמים, ובהם: ה''מגן אברהם'' [שו''ע או''ח סי' ר''מ אות ה'] וה'נודע ביהודה' [שו''ת: 'נודע ביהודה' תניינא חו''מ סימן נ''ט. ועוד כתב שם שגם על איסור הריגת עובר במעי אמו, נאמר: ''ייהרג ואל יעבור'' כמו על איסור הריגת אדם טריפה], וה'משך חכמה' על התורה פרשת ויקהל, ושו''ת: ''צפנת פענח'' [כמדומני סימן נ''א או נ''ט] ו'חידושי מרן רי''ז הלוי' על הרמב''ם הלכות רוצח ושמירת נפש, ושו''ת: 'אגרות משה' חו''מ ח''ב סימן ס''ט, וכתב שם שכך זה לפי כל הראשונים, ולכן אסור בין בבריא ובין בחולה בין בכשר ובין בממזר.
ב] ויש כמה ראיות ברורות, שגם לפי חלק ניכר מהראשונים, שכתבו את הנימוק שאם העובר מסכן את חיי אמו - ניתן להורגו כדי להציל את אמו [מובא במסכת סנהדרין דף ע''ב] שהעובר 'לאו נפש', יש איסור חמור ביותר מן התורה גם לישראל להרוג עובר במעי אמו. ויש כמה הסברים שמחוברים זה לזה, למ''ש שהעובר 'לאו נפש': א]לא נכלל בפסוק: 'ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת'. כמ''ש בחידוש הרמב''ן לעוד מקום בתלמוד, 'דלא קרינא ביה 'נפש אדם'. כלומר, שאפע''פ שיש איסור שפכ''ד בהריגתו, הוא עדיין לא נכלל ב'נפש אדם', לעניין שיתחייב ישראל ההורגו מיתת בית דין. כמו הורג ע''י גרמא, או הורג אדם טריפה, שיש לכל - לישראל ולבני נח - איסור רציחה מן התורה להורגם. ולעניין העונש בבית דין של מטה יש חילוק, שב''נ חייב עליהם מיתת בית דין, וישראל פטור עליהם ממיתת בית דין וחייב בדיני שמיים. והטעם, כי העובר עדיין לא בא לעולם ונמצא בתוך אמו וחיותו ממנה. ב]וזה ההסבר למה שכתבו כמה גדולי חכמים שהעובר עדיין לא נפש גמור. ג]שבכמה וכמה מקומות, לגבי כמה וכמה נושאים, כשכתוב בלשון חז''ל על דבר שהוא לא קיים, אין הכוונה שהוא לא קיים בכלל, אלא שהוא לא קיים בשלמות, או לא קיים ברמה גבוהה. כגון, מ''ש במשנה בסוף מסכת סוטה, ש'משמת רבן גמליאל בטל כבוד התורה'.","610","","459","True","True","False","","69","172.68.234.11","0","108330","סנהדרין|נז ע"א",""),new Message("108535","108340","לשאלה 1","02/03/25 20:26","ב אדר","תשפ"ה","20:26","שטייגעניסט","עיין ב"מ צב. פועל משלו הוא אוכל וברש"י תוספת שכר הוא שזכתה לו תורה. ולא כהבנה שהותר לו איסור גזל אלא התערבות של התורה בהסכם השכר שלהם. מחמת זאת אין הבדל בין ישראל לגוי.","1319","","459","True","True","False","","38","","0","108330","סנהדרין|נז ע"א",""),new Message("108538","108528","אז למה אין ״כיוצא בהן״","03/03/25 03:41","ג אדר","תשפ"ה","03:41","קטלא קניא באגמא","בשפיכת דמים של עובר.

רש״י אומר בד״ה כיוצא בו גבי שפיכות דמים לא תנא. ״האי תנא דלעיל משום דאין לשפיכות דמים שאינו חייב גמור או מותר לגמרי״.

הרי יש הפלה שישראל אינו חייב עליו אבל אינו מותר. וגוי אסור ונהרג.","53744","","458","True","True","False","","27","104.23.187.32","0","108330","סנהדרין|נז ע"א",""),new Message("108540","108535","תודה על המ״מ. מצאתי במנחת חינוך!","03/03/25 11:23","ג אדר","תשפ"ה","11:23","קטלא קניא באגמא","ראה במנ״ח מצווה תקע״ו סעיף ג׳. ההבדל בין אם הפועל משלו הוא אוכל או משל גבוה לא נראה לו רלוונטי כלפי פועל עכו״ם, כי לשתי הצדדים ההיתר לפועל לאכול לא ניתנה אלא לפועלים ישראלים ממתן תורה ואילך ולגבי פועלים עכו״ם נשאר גזל כמו שזה היה לפני מ״ת, כי הזכות הזה ניתנה לישראל ולא לעכו״ם. וליכא מידי וכו. אינו שייך בהפקעת איסורים ספצפיים שהם זכותים ישראליים שזכינו משעת מ״ת. ברוך שכוונתי.

"והנה הגמרא מקשה שם פועל בכרם מישרי שרי ופרש"י בלשון ראשון למה נקט ישראל בעכו"ם מותר אפילו ישראל בישראל מותר על כל פנים מבואר דעכו"ם בעכו"ם ועכו"ם בישראל אסור כי לישראל ניתנה התורה. ועוד לשון אחר פרש"י ותו בעכו"ם האיך אסור כיון דישראל בישראל שרי מי איכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור מבואר ללשון זה דגם עכו"ם בעכו"ם ועכו"ם בישראל שרי ובאמת דבר זה קצ"ע דבשלמא גבי אמ"ה כגון מפרכסת דל"ש דלישראל שרי ולב"נ אסור דיהיה קדוש יותר מישראל אבל כאן ל"מ אם משל שמים זוכה שייך שפיר לישראל זכתה תורה כמו לשו"פ וכמו מת"כ ולעכו"ם לא זכתה תורה אלא אפילו אם משלו אוכל מכל מקום התורה זיכתה לו ולא זיכתה רק לישראל

והרי בפ"ט מהלכות מלכים הלכה ט' כתב ב"נ חייב על הגזל וכו' אפילו פועל שאכל שלא בשעת מלאכה חייב ומבואר דבשעת מלאכה מותר לב"נ לאכול הן בעשה אצל עכו"ם או אצל ישראל וצ"ל דהר"ם סובר כלשון ב' של רש"י מחמת מי איכא מידי ובאמת הר"מ לקמן גבי מפרכסת פוסק דאסור לב"נ ומותר לישראל ולא ס"ל מי איכא מידי וכו' אם כן למה מותר כאן. ויש ליישב ע"פ דברי הלחם משנה שם גבי מפרכסת ואין להאריך ומכל מקום צ"ע דל"ש מי איכא מידי מה דזכתה התורה לישראל ובאתי רק לעורר."","53744","","458","True","True","False","","42","162.158.158.9","0","108330","סנהדרין|נז ע"א",""),new Message("108544","108538","הרי קושייתך היא גם על מ''ש ...","03/03/25 13:20","ג אדר","תשפ"ה","13:20","אליעזר מ ש","הרמב''ם בהלכות רוצח ושמירת נפש, שישראל שהרג ע''י גרמא כגון כפת את חבירו לפני חיה ואכלתו החיה, או ששכר שליח להרוג אדם, אינו חייב מיתת בית דין. ושכל אלו הרצחנין דורש דמים יפרע מהם. וגם על ישראל שהרג טריפה כתב שפטור בדיני אדם, משמע, דבדיני שמים חייב כרוצח. [והטעם, פשוט לומר, כי הרי אדם טריפה הוא כחי לכל דבריו - כמעט, מקחו מקח ומתנתו מתנה, ומצטרף למנין עשרה. והבא על אשתו עבר על איסור אשת איש, וקדושיו קדושין וגירושיו גירושין] ועל שאלתך, אומר שיש עוד מקומות במסכת הזו - מסכת סנהדרין, ששיטת פירוש רש''י שונה מדברי רמב''ם. ב] ונראה שכוונת פי' רש''י רק בקושיא, אך למסקנה, יש גם בשפיכות דמים שפטור אבל אסור. שהרי ישראל שהרג רודף שיכול להצילו באחד מאבריו, פטור עליו ממיתת בית דין, ופשוט שאסור לו לעשות כך.","610","","458","True","True","False","","47","172.68.234.158","0","108330","סנהדרין|נז ע"א",""),new Message("108547","108544","רש״י כאן אומר שמותר גמור","03/03/25 14:44","ג אדר","תשפ"ה","14:44","קטלא קניא באגמא","סנהדרין נ״ז ע״ב. נהרג עליו. היינו כיוצא בו דשפיכות דמים דהוי קרוב להתיר ואינו מותר כותי בכותי וכותי בישראל חייב וכן ישראל בישראל אבל ישראל בכותי פטור ואליבא דרבי יונתן אבל רבנן פליגי עליה ואמרי היתר גמור הוא וליכא כיוצא בו:

על אלו אופנים שהבאת על אף דיש חילוק בין ישראל לעכו״ם לא שייך כ״כ ל״כיוצא בהן״ דרציחה. כי סיבת הפטור לגבי ישראל הוא מכח שיש חיסרון במעשה הרציחה ואינה אלא גרמא. בהפלת עיבור אינו מחוסר בהמעשה מצד המפיל וע״כ לכאורה היה יותר שייך לקטיגורית כיוצא בהן מצד הדיני ההיתר ואיסור שבו, שבעכו״ם אסור לגמרי-ונהרגין עליו, וישראל בישראלית פטור אבל אסור.

אולי י״ל שרש״י לשיטתו שהפלת נפל בישראל מותר גמור. כפי שמשמע מרש״י בדף ע״ב ע״ב בד״ה, יצא ראשו. ״באשה המקשה לילד ומסוכנת וקתני רישא החיה פושטת ידה וחותכתו ומוציאתו לאברים דכל זמן שלא יצא לאויר העולם לאו נפש הוא וניתן להורגו ולהציל את אמו אבל יצא ראשו אין נוגעים בו להורגו דהוה ליה כילוד ואין דוחין נפש מפני נפש״. וע״כ הפלת עיבור אינה כיוצא בה דרציחה כי זה גם מותר גמור וכמו שהוא אומר ב׳נ״ז ע״א: ״משום דאין לשפיכות דמים שאינו חייב גמור או מותר לגמרי״. אבל לפי התוס׳ בדף נ״ט ע״א שגם בישראל הפלת עיבור ״אינו שרי״ קושייתי במקומה עומדת.","53744","","458","True","True","False","","39","162.158.154.96","0","108330","סנהדרין|נז ע"א",""),new Message("108588","108547","גם לשיטת רש''י הריגת עובר היא איסור חמור","09/03/25 15:35","ט אדר","תשפ"ה","15:35","אליעזר מ ש","שהרי כתב שניתן להורגו [כדי] ולהציל את אמו, משמע, שרק בגלל הבעיה החמורה הזו ניתן להורגו. וכך גם מדייק ברש''י ה'אגרות משה'. וכך גם מובן בעוד ראשונים שכתבו שהעובר 'לאו נפש'. ועוד, שביניהם הריטב''א וה''יד רמ''ה', שמדבריהם ברור שכל ההבדל בין ישראל לבין נח בעניין זה, שבן נח שהרג עובר במעי אמו נהרג עליו בבית דין, ואילו ישראל שהרג עובר במעי אמו לא נהרג עליו בבית דין, אך לעניין האיסור, יש לישראל איסור להרוג את העובר כמו לבן נח. ב] ובמקרים שהבאתי יש גם הורג אדם טריפה, שאין כאן חסרון במעשה, וישראל חייב עליו מיתה בידי שמים. וכן ישראל ההורג גוי שאין לנו מלחמה איתו, שפטור עליו ממיתת בית דין, ואפילו אם הרג גוי חסיד אומות העולם או גר תושב. ופשוט, שלכולי עלמא ודאי שלישראל אסור להורגו.[את המקור לזה, ראה ב'כסף משנה' על הרמב''ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ב' הלכה י''א, במכילתא שהביא. ושם כתוב על איסור הריגת גוי: [כמובן כשאין לנו מלחמה איתו] 'באמת אמרו' שמשמעו הוא, או: 'הלכה למשה מסיני', או שההלכה הזו מוסכמת על כל החכמים מבלי חולק] ג] ולכן לסיכום, לא מסתבר כלל לומר שיש כלל שבאיסורי רציחה או חייב מיתת בית דין או מותר לגמרי. ד]ובזה אפשר להשוות איסורי רציחה לאיסורי: 'ברכת ה'', שברכת ה' ב'שם המפורש' בין ישראל ובין בן נח חייב עליו מיתת בית דין, וב'כינוי' בן נח חייב עליו מיתת בית דין, וישראל פטור ממיתת בית דין וחייב בדיני שמיים. כך, על חלק מהמקרים של רציחה, אסור לכל [לב''נ ולישראל] מן התורה, ובעונש, יש חילוק בין ישראל לבן נח. ה] והרי הכלל הכתוב לעיל בדף נ''ט ד'ליכא מדעם דלישראל שרי ולבן נח אסיר' כתוב בראשונים. ולא ידוע על מי מהראשונים שכתב שאין הלכה ככלל הזה. וטעמו, שכתוב ברש''י וב'יד רמ''ה' מובן לנו, לפי שישראל במתן תורה יצאו מכלל בני נח להתקדש ולא להקל עליהם.","610","","452","True","True","False","","82","172.70.108.63","0","108330","סנהדרין|נז ע"א",""),new Message("108591","108547","הכוונה בפי' רש''י ל...","09/03/25 16:37","ט אדר","תשפ"ה","16:37","אליעזר מ ש","שכתוב בברייתא שנכרי בנכרי או בישראל חייב, וכן ישראל בישראל. אך ישראל בנכרי - פטור. כלומר, שישראל שהרג נכרי פטור עליו ממיתת בית דין. ועל זה מדובר בפי' רש''י שאין לנו לפי רבנן עוד מקרה שיש בו חילוק בין ישראל לנכרי, שנכרי יהיה חייב עליו מיתת בית דין, וישראל יהיה פטור עליו ממיתת בית דין אבל אסור לו. כי רבנן כאן סוברים שגם נכרי שהרג עובר במעי אמו פטור עליו ממיתת בית דין אפע''פ שאסור לו, שהם לא סבירא ליה כמו שאמרו משמו של רבי ישמעאל שבן נח נהרג גם על העוברין אלא סבירא להו כתנא דבי מנשה דפליג בזה על רבי ישמעאל כמו שמוסבר להלן בגמרא. אך הלכה למעשה כל הראשונים [עד כמה שידוע לי] כתבו בזה שהלכה כרבי ישמעאל. ומ''ש בפי' רש''י דלרבנן היתר גמור הוא, כוונתו, להורג רודף שיכול להצילו באחד מאבריו. שלפי רבנן אין לומר שישראל פטור עליו אלא היתר גמור יש לישראל להורגו. וזה לכאורה מאד תמוה, ואולי ס''ל לפי המהלך פה שמדובר על רודף גמור במזיד. אך למסקנה שאמר להלן רב הונא שגם רודף קטן ניתן להצילו בנפשו, ודאי שלא שייך לומר בזה היתר גמור לישראל.","610","","452","True","True","False","","51","162.158.23.41","0","108330","סנהדרין|נז ע"א",""),new Message("108602","108588","איפה ברש"י כתוב שאסור?","10/03/25 14:21","י אדר","תשפ"ה","14:21","קטלא קניא באגמא","דבריו של ראשי ברורים וחד משמעיים, לפני שראשו של התינוק יוצא מאמו זה לא חיי אדם, ולא קרינן ליה ״נפש״.

יש גם שיטת התוס׳ בנדה דף מ״ד ע״ב:״וא"ת אם תמצי לומר דמותר להורגו בבטן אפי' מתה אמו ולא הוי כמונח בקופסא אמאי מחללין עליו את השבת שמביאין סכין דרך ר"ה לקרוע האם כדמוכח בפ' קמא דערכין (דף ז:) וי"ל דמכל מקום משום פקוח נפש מחללין עליו את השבת אף ע"ג דמותר להרגו דהא גוסס בידי אדם ההורגו פטור כדאמר פרק הנשרפין (סנהדרין עח.) דרוב גוססים למיתה ומחללין את השבת עליו כדאמר פרק בתרא דיומא (ד' פד:) דאין מהלכין בפקוח נפש אחר הרוב:״

איפה כתוב שההורג טריפה חייב מיתה בידי שמים?","53744","","451","True","True","False","","41","162.158.159.162","0","108330","סנהדרין|נז ע"א",""),new Message("108603","108591","מאיפה הכרעת שרבנן...","10/03/25 14:27","י אדר","תשפ"ה","14:27","קטלא קניא באגמא","סוברים כהדעת יחידאה של התנא דבי מנשה נגד ר׳ ישמעאל? אדרבה, מזה שפוסקין שגוים נהרגין על הריגת עובר משמע שהחכמים אינם חולקים ע״ז. גם אנחנו פוסקים כמו החכמים שכל מיתת בי״ד בבני נח היא סייף ולא חנק, בהדיא לא כהתנא דבי מנשה...","53744","","451","True","True","False","","32","162.158.155.97","0","108330","סנהדרין|נז ע"א",""),new Message("108633","108592","אך יש ישוב פשוט יותר ממה שכתבתי","12/03/25 17:44","יב אדר","תשפ"ה","17:44","אליעזר מ ש","[לאביי] ש'כיוצא בהם' לכל הפרטים. שלפי יונתן בן שאול, ההורג רודף שאפשר להצילו באחד מאבריו, ישראל בישראל חייב וישראל בנכרי פטור. ולפי זה פשוט שאי אפשר לומר כיוצא בו בהורג עובר במעי אמו, שבזה גם ישראל בישראל - פטור.","610","","449","True","True","False","","82","172.68.234.26","0","108330","סנהדרין|נז ע"א",""),new Message("108632","108602","תשובות:","12/03/25 17:39","יב אדר","תשפ"ה","17:39","אליעזר מ ש","א] ברמב''ם כתוב [בהלכות רוצח ושמירת נפש] שישראל שהרג טריפה פטור בדיני אדם - משמע שבדיני שמים חייב כרוצח. והרי בן נח חייב גם בדיני אדם על הריגת טריפה. [רמב''ם הלכות מלכים פ''ט] והרי הטריפה כחי לכל דבריו, קדושיו קדושין וגטו גט ומקחו מקח וכו'. ובשו''ת נודע ביהודה תניינא חו''מ סי' נ''ט, כתב, ששיש איסור רציחה מן התורה להרוג עובר במעי אמו ולהרוג אדם טריפה, ושעל הריגת שניהם נאמר: ''ייהרג ואל יעבור''. [בגלל החשיבות הרבה והאקטואלית של הנושאים האלה ,פרסמתי גם הודעה ראשית בעניין] ב] כשרש''י ועוד חלק גדול מן הראשונים כתבו שהעובר [לפני שהוציא רוב ראשו או רוב גופו] הוא: 'לאו נפש', הכוונה שהוא לא נפש גמור, או שהוא לא נפש בפני עצמו - שלא נושם בעצמו, ומקבל את הדם העשיר בחמצן לחיותו - מאמו, 'כי הדם הוא הנפש', ו'נפש הבשר בדם היא'. ועוד הסבר, שהוא עדיין לא נכלל במה שכתוב: 'ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת'. שישראל ההורגו פטור עליו ממיתת בית דין, ולכן אם הוא מסכן את חיי אמו נדחה מפניה. אך ברור בראיות גמורות, שגם לפי הראשונים האלה - יש איסור חמור מן התורה - גם לישראל - להרוג עובר במעי אמו. כך כתבו גדולי חכמים, ויש לזה הוכחות ברורות. כתבתי על כך הסבר מפורט בעוד הודעות שלי. ג] לגבי התוספות בנדה מ''ד ד''ה: 'איהו'', רבנים גדולים תמהו עליו, החו''י, הגהות היעב''ץ, גליון מהרש''א, 'פרי האדמה' [על הלכות נחלות לרמב''ם] וה'אגרות משה', ועוד רבנים. וה'אגרות משה' הוכיח מגוף דברי התוספות, שצריך להגיה שם: 'פטור' במקום: 'מותר'.","610","","449","True","True","False","","78","172.70.108.26","0","108330","סנהדרין|נז ע"א",""),new Message("108628","108603","לא הכרעתי, אלא ניסיתי ליישב את","12/03/25 15:47","יב אדר","תשפ"ה","15:47","אליעזר מ ש","פירוש רש''י שכתב שרבנן שחולקין על יונתן בן שאול סוברים שהיתר גמור הוא, כוונתו על ההורג רודף שיכול היה להצילו באחד מאבריו. ושיונתן בן שאול דבר על נכרי ולא על ישראל. וזה קשור לשאלה למה כוונת הגמרא כאן. ב] הרמב''ם כתב שישראל שהרג רודף שהיה יכול להצילו באחד מאבריו פטור אבל ב''נ חייב על זה, והשווה להריגת אדם טריפה והריגה ע''י גרמא והריגת עובר במעי אמו. ראה רמב''ם הלכות מלכים פרק ט' הלכה ד'. איך הרמב''ם פירש את הגמרא כאן? יש אפשרות לומר שהוא פירש שרק לפי יונתן בן שאול יש כיוצא בו שכותי בכותי או כותי בישראל חייב וישראל בישראל חייב וישראל בכותי פטור, בהריגת רודף שהיה יכול להציל באחד מאבריו. אך לרבנן דפליגי על יונתן בן שאול, גם ישראל בישראל פטור במקרה כזה, אך כמובן אסור. והוא פסק כרבנן. ולפי זה, הגמרא לא הביאה שכיוצא בו הריגת עובר במעי אמו, כי בזה כולי עלמא ס''ל שישראל בישראל פטור אבל אסור. ג] ויתכן גם לישב את פירוש רש''י בדרך זו, שכיוצא בו נאמר בכל הדוגמאות, שגם בהורג רודף שהיה יכול להצילו באחד מאבריו, נכרי בנכרי ונכרי בישראל חייב, וישראל בישראל חייב וישראל בנכרי פטור. ולכן לא הביאה הגמרא דוגמא מהריגת עובר במעי אמו, כי בזה גם ישראל בישראל פטור. ועדיין לא מובן מניין לרש''י דלרבנן דפליגי על יונתן בן שאול היתר גמור הוא לישראל להרוג רודף ישראל שהיה יכול להצילו באחד מאבריו? דילמא פליגי על יונתן בן שאול רק לומר שלא נהרג עליו, אבל איסורא איכא.","610","","449","True","True","False","","73","162.158.23.116","0","108330","סנהדרין|נז ע"א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);