var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=108240;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","100"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","81")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("108240","0","קידוש החודש או קידוש לבנה.​","28/01/25 11:17","כח טבת","תשפ"ה","11:17","נתנאל (לאנתנ)","קידוש החודש או קידוש לבנה.​

קידוש החודש או קידוש לבנה.
הדברים מתייחסים גם לפרשת בא, וגם לדף בסנהדרין מא\\מב.

א.
תקיעת שופר במעמד קידוש החודש !

דומה שזהו דין מחודש - שאינו מוזכר במפרשים ובפוסקים,
[ואין מדובר כאן על התקיעות שבמוספין].

ואולי יש הוכחה מהגמרא האומרת שתקיעת השופר אמורה להודיע \\להזכיר
שקידשו את החודש.
מא ע''ב.לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ בְּרוּבָּה נָמֵי לָא יָדַע וּבְשִׁיפּוּרָא יָדַע בְּחַד שִׁיפּוּרָא אָמַר דְּטָעֵי בִּתְרֵי שִׁיפּוּרֵי לָא אָמַר דְּטָעֵי...

ואפשר שמכאן יסוד סברתו של בעל צפנת פענח הל' שופר פ"א ה"ב ,
שכתב שבמקדש היו תוקעים בשופר ובחצוצרות בזמן קידוש החודש. וז''ל -
..במקדש היו תוקעין כו'. הנה באמת הא מבואר בסנהדרין ד' מ"א ע"ב ובנדה ד' ל"ח ע"א דבר"ח היו תוקעין בשופר. וזהו מה דאמר בירושלמי בר"ה פ"ג סוף ה"ו שופר קדוח מהו.. ע"ש:

ב.
קידוש החודש או קידוש הלבנה ?

"ראית הלבנה בזה"ז, אסמכוהו על מצות קידוש החדש וזכר היא לה".

הגמרא בדף מב, ע''א אומרת :
וְאָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל הַמְבָרֵךְ עַל הַחֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ כְּאִילּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה -
כְּתִיב הָכָא הַחֹדֶשׁ הַזֶּה וּכְתִיב הָתָם זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ.
והרי בלשונינו היום שני אלו הם דברים שונים לגמרי.

וכבר הקשה ע''כ המנחת אשר- וזל''ש :
ראשית שאלתנו במצוה זו, בעצם שמה. "קידוש לבנה" וכי איזה קידוש יש כאן והלא אין כאן אלא ברכה וכמו שאמרו
"הרואה לבנה בחידושה צריך לברך וכו'". וכבר עמד על זה בשו"ת מהרש"ג
ח"ג סי' ה' וכתב שבנו שאלו על כך,
ורצה לומר שטעות נשתרש בזה בפי ההמון ובאמת צריך לומר חידוש לבנה, והח' נתחלף בק', אך שוב כתב
דכיון דהבית יוסף והדרכי משה בסי' תכ"ו כתבו לשון זה ודאי תורת אמת היתה בפיהם, ובאמת כבר מצינו ברבותינו הראשונים לשון "קידוש לבנה",

..עיין מהרי"ל הל' ראש חודש (ט) ובספר האשכול פרק כ"ג.
ונראה בזה דהנה בבבלי ובירושלמי מצינו נוסח ברכה זו "ברוך מחדש חדשים" (עיין סנהדרין מ"ב ע"א ו...,
ובמדרש (שמו"ר פרשה ט"ו כ"ד) מצינו בזה מחלוקת וז"ל :
"הרואה את הלבנה כיצד צריך לברך, בזמן שהיו ישראל מקדשין את החודש, אית מן רבנן אמרין ברוך מחדש חדשים ויש מהם אומרים ברוך מקדש חדשים",

ונראה בזה עוד עפ"י המבואר במדרש הנ"ל שאמרו דכיון שבזמן שהיו ישראל מקדשים את החודש היו מברכים ברוך מחדש חדשים (או מקדש חדשים כנ"ל)
כך מברכים גם על ראית הלבנה בזה"ז, ולמדנו מזה דמצוה זו אסמכוהו על מצות קידוש החדש וזכר היא לה,

וכך מוכח גם ממה שלמדו דהמברך על הלבנה בחידושה כאילו מקבל פני שכינה
ולמדו זאת מן הפסוק החדש הזה לכם,
הרי לן דקידוש לבנה- מישך שייכא לקידוש החודש,

וכבר כתב כן בספר דרך פקודיך להבני יששכר במצות קידוש החדש מצוה ד'. ולפ"ז ניחא שמצוה זו קרויה קידוש לבנה על שם קידוש החדש, ודו"ק.

ג.
האם ליהודי ארה''ב זמני קידוש הלבנה שונים ?

..המולד והניגוד הם אירועים אסטרונומים של מיקום הירח ביחס לכדור הארץ והשמש, ומתרחשים באותו רגע לכל יושבי הארץ.
לכן אם המולד/ניגוד הוא בשעה 0:00 בישראל הרי שבאנגליה הוא בשעה 22:00 ובניו יורק בשעה 17:00 וכן הלאה.

לכן, אם היינו קובעים את סוף זמן קידוש לבנה על פי הניגוד האמיתי (כספקו של המהרי"ל), והיינו יודעים שהניגוד האמיתי -
מתרחש על פי שעון ישראל בשעה 0:00 ביום רביעי בלילה,
הרי שבניו יורק סוף זמן קידוש לבנה יהיה ביום רביעי בשעה 17:00 בערב.

....במקומות שהם למערב ארץ ישראל, ככל שמתרחקים יותר הסטייה גדלה, עד כי אם לא ייקחו בחשבון את הפרשי השעות,
סוף זמן קידוש לבנה יתכן שיקבע בזמן משמעותי אחר הניגוד האמיתי, ויהיה כבר ניכר חסרון הלבנה ..

למעשה יש בדבר מחלוקת הפוסקים.
הציטוטים בנידון ממאמר ארוך בעניין -
כאן
","53443","","492","True","True","False","","348","172.71.186.145","0","0","סנהדרין|מב ע"א",""),new Message("108242","108240","תיקון לסעיף א.","28/01/25 11:54","כח טבת","תשפ"ה","11:54","נתנאל (לאנתנ)","א.
תקיעת שופר במעמד קידוש החודש !
ברשי כתב "שיפורא. שופר היו תוקעין בקידוש החדש ביום שהוא מתחיל הן מלא הן חסר " אך דומה שברמבם נוהג זה אינו מופיע.
ואולי במקו''א.

ומגמרא זו האומרת שתקיעת השופר אמורה להודיע \\להזכיר שקידשו את החודש.
מא ע''ב.לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ בְּרוּבָּה נָמֵי לָא יָדַע וּבְשִׁיפּוּרָא יָדַע בְּחַד שִׁיפּוּרָא אָמַר דְּטָעֵי בִּתְרֵי שִׁיפּוּרֵי לָא אָמַר דְּטָעֵי...

י''א שמכאן יסוד סברתו של בעל צפנת פענח הל' שופר פ"א ה"ב ,
שכתב שבמקדש היו תוקעים בשופר ובחצוצרות בזמן קידוש החודש. וז''ל -
..במקדש היו תוקעין כו'. הנה באמת הא מבואר בסנהדרין ד' מ"א ע"ב ובנדה ד' ל"ח ע"א דבר"ח היו תוקעין בשופר.

וזהו מה דאמר בירושלמי בר"ה פ"ג סוף ה"ו שופר קדוח מהו.. ע"ש:
וכן מנידה לח "אמר רב אדא בר אהבה ש''מ קסבר רבי יהודה שיפורא גרים ". וטברשי "שיפורא. שופר שתוקעין בו ב''ד בקדוש החדש:".
","53443","","492","True","True","False","","31","172.71.186.204","0","108240","סנהדרין|מב ע"א",""),new Message("108245","108242","קידוש החודש/לבנה מאמר של פרופ' י"ש שפיגל","28/01/25 17:28","כח טבת","תשפ"ה","17:28","שי ואלטר","יעקב שמואל שפיגל
"למשמעות הביטויים: קידוש חודש, ברכת לבנה, קידוש לבנה"
סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה, כרך כב, (תשסז), עמ' 185 - 200","948","pdf","492","True","True","False","","44","162.158.110.93","0","108240","סנהדרין|מב ע"א","0-pdf")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);