var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=107823;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","103"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","83")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("107823","0","גְּזֵירַת מֶלֶךְ הוּא שֶׁלֹּא יָעִידוּ","01/12/24 12:32","ל חשון","תשפ&quot;ה","12:32","עלי","הקרובים.<br />כלומר גזירת הכתוב, ולא עניין שכלי ומובן בהגיון, כי על פי השכל ודאי שאהרן ומשה אינם חשודים שלא לומר אמת, וגם סתם קרובים אינם חשודים באופן אוטומטי שלא לומר אמת, ובמיוחד אם הם מוכרים בציבור כאנשים ישרים ויראי שמים. <br />מוזר הדבר ( בעיני - הקטן, שאינו יודע ) שאין קביעה זו מעוררת שום תהיה ולא הסבר של המפרשים, הרי הן בפתיחה למורה נבוכים והן במשנה תורה סוף הלכות תמורה כתב הרמב&quot;ם :<br />&quot;וכל אלו הדברים--כדי לכוף את יצרו, ולתקן דעותיו .  ורוב דיני התורה אינם אלא עצות מרחוק מגדול העצה, לתקן הדעות וליישר כל המעשים; וכן הוא אומר &quot;הלוא כתבתי לך, שלישים--במועצות ודעת.  להודיעך--קושט, אמרי אמת; להשיב אמרים אמת, לשולחיך&quot;.<br />ואם אין הגיון בהלכה אלא רק גזירות המלך, כיצד יכול הרמב&quot;ם לקבוע שההלכה מתקנת דעותיו של האדם ומיישרת את מעשיו, הרי רואים כאן שאין כל קשר בין יושר דעת האדם להלכה - כנ&quot;ל, הרי יכול אדם להיות ישר וצדיק כמשה ואהרן ולא יועיל לו הדבר ולא יוכל להעיד על מה שראו עיניו ושמעו אוזניו, ויצא קרובו מפסיד בדינו ?","209","","550","True","True","False","","355","172.71.144.114","0","0","בבא בתרא|קנט ע&quot;א",""),new Message("107846","107823","אבל יש מלך ויש מלך","03/12/24 10:18","ב כסלו","תשפ&quot;ה","10:18","עלי","היות וגם עצם העניין של לסמוך ולהאמין לעדים אינו דבר מובן כלל, שהרי כבר נודע בימינו שקשה מאד לסמוך על קליטת המציאות הסובייקטיבית ועל הזיכרון האנושי שגם מתעוות עם הזמן ולכן קל לערער עדויות לאחר חלוף זמן ואף לסלף ולהמציא עדויות שקר, לכן עצם קביעת גזירת התורה ש'על פי שני עדים או שלשה יקום דבר' היא חידוש גדול ולא מובן שכלית, אלא בהתחשב במגבלות המציאות, ובודאי בעת העתיקה, בה לא היו אמצעי עזר כמצלמות, מכשירי הקלטה, מעבדות פורנזיות וכדו', לא היה ניתן לקיים משפט ובירור למציאות שהיתה בלי מוסד העדים עם כל מגבלותיו הקשות. אי לכך, גזירת הכתוב היא שקרובים יהיו פסולים לעדות באופן גורף גם אם בחלק מהמקרים ייפגעו בעלי דין מכך.<br />ברם כל זה נכון במשפט הנוהג על פי התורה. ברם במקביל למשפט התורה עצמה, קבעה התורה שצריך להתקיים גם משפט המלך ( בשר ודם, משפט המדינה כפי שנקבע על ידי מוסדות השלטון ), משפט הנוהג והמתאים לשכל ולהיגיון של בני האדם. על פי משפט זה אין חייבים להתחשב בכל מגבלות ההלכה, וניתן לשמוע גם את דברי הקרובים, אלא שעל השופטים לשקול מה הסיכון שהקרבה הביולוגית ( או אחרת כמו גם חברות, השתייכות פוליטית ואידיאולוגית, דת וכדו' ) מטה ומטעה את העדים והעדויות מתיאור המציאות האובייקטיבית כפי שהיתה, ובהתאם לכך עד כמה העדות הגיונית וקבילה. <br />יש לזכור שגם כשנוהגים על פי דין התורה עלול להיווצר עיוות דין ולכן עצם הסכנה לעיוות כזה ב'משפט המלך', אינה צריכה לשלול את קיומו. להיפך, אילו השופטים המתמנים היו יראי שמים ומוסריים יותר מבחינת שמירת ההלכה, יש סיכוי גבוה יותר שגם כך היו במשפט המלך. <br />רוצה לומר, שהקב&quot;ה קבע רמה מסוימת של דרישות מוסר ומשפט על פי התורה ודרישות אלו הן גבוהות מאד, ומטרתן - חינוך ושינוי כללי של תודעת האדם לטובה. אך לעתים במציאות נדרש במקביל להנהיג בפועל את חברת בני האדם על פי משפט ברמה מעט נמוכה יותר ו'אנושית' יותר, כדי שלא יווצרו פערים שיגרמו לעיוות הדין והמשפט. <br />כדי שיונהג העולם בטוב השלם יש אפוא צורך בשתי המערכות במקביל.","209","","548","True","True","False","","71","172.71.172.197","0","107823","בבא בתרא|קנט ע&quot;א",""),new Message("107848","107846","ועדיין יש לשאול :","04/12/24 11:39","ג כסלו","תשפ&quot;ה","11:39","עלי","אם אכן כדברי הרמב&quot;ם :<br />וכל אלו הדברים--כדי לכוף את יצרו, ולתקן דעותיו . ורוב דיני התורה אינם אלא עצות מרחוק מגדול העצה, לתקן הדעות וליישר כל המעשים,<br />מה לגבי דיני תורה, לו יצוייר ואם יתברר לנו, שבמקום לכוף את היצר ולתקן ולישר את הדעת והמעשים לטובה, הם פועלים להיפך, ולו במציאות שלא היתה קיימת בעת מתן התורה בדור המדבר ( אלא בדורנו השונה מאד ), כלומר להגביר את היצר ולעוות את הדעות ואו המעשים, האם הם ייהפכו לאיסור או לפחות תתבטל החובה והמצוה לקיימם ?<br />אשמח לקרא תגובות.<br />יש כיום גם מצבים חדשים לגמרי שלא היו כמותם מאז בריאת העולם, שלא כ&quot;כ ברורה עמדת ההלכה לגביהם. אביא בזה דוגמה מצויה אחת :<br />נשים רווקות מבוגרות שלא זכו למצוא לעצמן בעל ( מכל סיבה שהיא ), משמרות את ביציהן, ואח&quot;כ עוברות הפריה מלאכותית מזרע של תורם ( ואינני נכנס לשאלה איזה תורם עדיף מבחינת ההלכה ) כי הן חשות שבלי צאצא/ים הן כרחל אמנו שאמרה ליעקב אבינו ע&quot;ה, 'הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי' ( ואינני יודע אם בכלל יש בהן השואלות מה ההלכה בעניין, למשל במכון פועה ).<br />האם מעשה כזה בעיני ההלכה הוא מעשה חיובי של הבאת חיים לעולם והגדלת עם ישראל, או שלילי מאחר וילדים אלו הינם חסרי יחוס ( מה חשיבותו כיום ?) ובעיקר חסרי אב ( אך במה הם גרועים מילדי אמהות חד הוריות, גרושות ואלמנות רבות המצויות מאד היום לצערנו ?)<br />האם מצד תיקון הדעות וכפיית היצר ויושר המעשים ולטובת החברה יש להורות להימנע מכך או שמא להיפך ? האם בכלל ניתן להורות כך לנשים ( האומללות הללו שאולי זו שמחתן היחידה ) ?<br />מה עושים במקום שאין כלל גזירת המלך כלומר התיחסות הלכתית ברורה ?","209","","547","True","True","False","","57","172.71.144.77","0","107823","בבא בתרא|קנט ע&quot;א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);