var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=107686;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","101"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","81")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("107686","0","בבא בתרא קעג : תקיעת כף . כׇּֽל⁠־הָ֭עַמִ","10/10/24 09:07","ח תשרי","תשפ"ה","09:07","נתנאל (לאנתנ)","תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ.

אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק מֵהָכָא (משלי כ טז) לְקַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר וּבְעַד נׇכְרִיָּה חַבְלֵהוּ
וְאוֹמֵר (משלי ו א) בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ..

תִּקְעוּ⁠־כָ֑ף. יִמְחֲאוּ כָף. וַיִּסְפֹּק אֶת-כַּפָּיו;

א.
כׇּֽל⁠־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ⁠־כָ֑ף הָרִ֥יעוּ לֵ֝אלֹקים בְּק֣וֹל רִנָּֽה׃ תהילים מז,ב.
מהפסוקים בפרק הנאמר לפני התקיעות.

תקעו כף - מה פשוט יותר ממחיאת כפיים לשמחת הכתרת המלך. ולביטול הדינים [ברסלב].

האמנם ?
גם כאן נחלקו הדעות לשלושה על צורתה ומשמעותה של "תִּקְעוּ⁠־כָ֑ף".

ב.
1. שמחה פורצת.
** בתרגום :כָּל עַמַיָא תְּקַעוּ יְדָא בְחֶדְוָא ..הינו כנל מחיאת כף אל כף לשמחה.
** וכן ברסג-אסיפות האומות! תמחאו כפים. ותשבחו את ה׳ והרעישו בקול רינה.
** וכן .. תקעו כף – ענין הכות כף אל כף לשמחה.. מצודות.

2.
אבל לרשי סימן ידידות ושלום.
הושטת ונתינת יד לאחדות ושלום בין שני אנשים.
..תקעו כף – התערבו יחד זה עם זה להריע לאלהים בקול רנה. רשי.

3.
ולמלבים-
תקיעת כף למחוייבות וערבות-- ולא מחיאת כף.
...רק כל העמים יתקעו כף זה לזה לעשות שלום ביניהם עד עולם להשבית חרב ומלחמה, מלבים.

וכך פירש גם בנחום ג,יט:
כֹּ֣ל׀ שֹׁמְעֵ֣י שִׁמְעֲךָ֗ תָּ֤קְעוּ כַף֙ עָלֶ֔יךָ...
במלבים: תקעו כף – כמו כל העמים תקעו כף. או רצה לומר שהתחברו בתקיעת כף נגדך להלחם אתך.

עָרַב.
בְּנִי אִם־עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ: (משלי פרק ו פסוק א)
ברד'ק - יצטרך העָרַב לפרוע משלו. תקעת לזר כפיך - תפשת קנין עבור הזר.
וממנו הניב " "מי לידי יתקע שיקיים את דבריו ".

ג.
חידושו של ספורנו.
סימן לאבל \\ לשמחה.
...׳ויש הפרש בין הכות כף אל כף ובין ׳תקיעת כף׳, כי תקיעת כף היא לשמחה
בכף אחת לבדה, כגון אצבע צרידה, ..
אמנם [הכאה] על כף אחרת היא הוראת אֵבֶל׳ .
ולדעתו מחיאת כפיים היא סימן לאבל. ולכן כאן כתוב לשון כף יחידה שרק היא מלשון שמחה.

מה בין מחיאת לספיקת כף ?
בתנך הוא המבדיל בין שמחה לעצב \\ ייאוש.
הביטוי. לא הפעולה - ששווה בשתיהן.

* באיכה ב' ט"ו – ט"ז,על ירושלים לאחר חורבנה:" סָפְקוּ עָלַיִךְ כַּפַּיִם, כָּל-עֹבְרֵי דֶרֶךְ--
* וכן בפרשת בלק:" וַיִּחַר-אַף בָּלָק אֶל-בִּלְעָם, וַיִּסְפֹּק אֶת-כַּפָּיו; וברשי בלק ..ויספק – מכה זו על זו.
* ושוב באיוב כז.כג. :" יִשְׂפֹּק עָלֵימוֹ כַפֵּימוֹ; וְיִשְׁרֹק עָלָיו, מִמְּקֹמוֹ". זאת לאלו אשר זכרו את עושרו ושלוותו
ועתה יכו כפיהם זה בזה על מפלתו ועל השבר והאבדון.

[הלחיצה והמסר -מבחינה חברתית והבעות גופניות מבחינים היום בין שבע סוגי לחיצות יד והמסר המועבר דרכו.]

ונסיים עם נבואת ישעיהו נה,יב.
"כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף".
אמן.","53443","","602","True","True","False","","324","172.69.128.131","0","0","בבא בתרא|קעג ע"ב",""),new Message("107688","107686","שרשרת לתקעו כף ?","10/10/24 15:47","ח תשרי","תשפ"ה","15:47","נתנאל (לאנתנ)","השלמות.

א.
פירוש חדש-
ל ''תקעו כף'' ראיתי במחזור המפורש (וינגרטן) וז''ל -תקעו כף זה לזה - להתחבר יחד באחיזת ידיים וכ'ו.
היינו שכולם אוחזים ידיים יחד ,יד אחת לעומד מימינו והשנייה לעומד משמאלו.
לא מצאתי לו מקור, אא''כ שכך הבין את דברי רש''י.

מ''מ נתפרשו לנו כאן ולעיל ארבעה מצבי תקיעת כף:
1. יד אחת, אצבע צרידה וכדומה לפי הספורנו. = אדם אחד ויד אחת.
2. האדם עצמו מכה כף לכף = אדם אחד בשני ידיו.
3. האדם לוחץ בידו האחת לכף יד רעהו. = שני אנשים כ''א ביד אחת.
4 . האדם אוחז בידיו את ידיהם של שני אנשים משני צידיו. = משתתפים שלושה אנשים בשתי ידיו.

ב.
תקיעת כף כשבועה.

ר' חיים פלטיאל [תלמיד חבר של המהר"ם מרוטנברג] מדמה את השבועה לתקיעת הכף:
"ולכך בני אדם שנותנים תקיעת כף של ימין אין לו התרה דנשבעין בתורה דה' אצבעות שביד כנגד ה' חומשי תורה וה' אצבעות של זה וה' אצבעות של חבירו הוא נגד י' דברות".
לשיטתו, דבר שנעשה בתקיעת כף, אי אפשר לחזור ממנו ואין לו התרה.

ובהלכה.
תוקפה של תקיעת כף בהלכה שנוי במחלוקת.

1) תקיעת כף משמשת כאות וכתחליף לגמר קניין. [ב"מ עד.ר"ח].ובשו"ע חו"מ רא שתלוי במנהג.

2) בנוסף, שימשה תקיעת הכף כמעשה התחייבות הדומה לשבועה, שיש הסבורים שהיא חזקה יותר משבועה והיא דומה לברית בין הבתרים [ ר' פלטיאל ור"ת].

3) ויש הסבורים שכוחה היחיד הוא מדין "שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב", שלפיו על יהודי לקיים את מה שהבטיח. [ב"י יו"ד קלט].

ובהכתרה כדלעיל
-
פעולת מחיאת כף בהכתרת המלך מוזכרת כבר [מלכים ב' יא,יב.] בהמלכת יואש:
וַיּוֹצִ֣א אֶת⁠־בֶּן⁠־הַמֶּ֗לֶךְ וַיִּתֵּ֤ן עָלָיו֙ אֶת⁠־הַנֵּ֙זֶר֙ וְאֶת⁠־הָ֣עֵד֔וּת וַיַּמְלִ֥כוּ אֹת֖וֹ וַיִּמְשָׁחֻ֑הוּ וַיַּ֨כּוּ⁠־כָ֔ף וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
","53443","","602","True","True","False","","65","172.69.128.144","0","107686","בבא בתרא|קעג ע"ב","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);