var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=107650;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","104"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("107650","0","משפת כרובים ( שפה מיוחדת )...","30/09/24 07:55","כז אלול","תשפ&quot;ד","07:55","עלי","רַבִּי חֲנִינָא נְפַק לְקִרְיָיתָא רְמוֹ לֵיהּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי כְּתִיב וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים אַמָּה אׇרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רׇחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ וּכְתִיב וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ אֲמַר לְהוּ כִּי קָא חָשֵׁיב מִשְּׂפַת כְּרוּבִים וּלְמַעְלָה. <br />יש לדון באיזה חלק של המקדש מדבר הפסוק וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ .<br />רשב&quot;ם פירש בעקבות מה שרש&quot;י פירש בפירוש המקרא למלכים א, ו וביומא נא, ב ונב, א ( ועיינו גם בתוס' כאן שמעיר על טעותו של רש&quot;י ):<br />&quot;וכתיב. בפסוק אחר ועשרים אמה קומתו דכתיב ולפני הדביר עשרים כלומר לפנים ממחיצת בית קדשי הקדשים והיא אמה טרקסין שקרויה דביר עשרים אמה אורך מן המזרח למערב ועשרים אמה רוחב מצפון לדרום ועשרים אמה קומתו: כי קחשיב. עשרים דקומת בית קדשי הקדשים משפת כרובים ולמעלה קחשיב שהכרובים של שלמה שנים היו עומדין על הקרקע אחד מימין הארון אצל כותל מערבי ואחד משמאלו ורומו עשר כדכתיב בהדיא במלכים וכנפיהן פרושות מקיר לקיר כנף האחת נוגע בקיר צפונה וכנף חבירו נוגע בקיר דרומי נמצא מראשי הכרובים ולמעלה עשרים אמה עד הגג ואותן של משה על גבי הכפורת היו&quot;. <br />לשיטת רש&quot;י בעקבות התוספתא יומא ב, יא, ה'דביר' הוא כינוי לכתל הטרקסין שהיה בבית ראשון, ובסוגיה ביומא הנדון הוא קדושת הכתל. הרמב&quot;ם בעקבות הירושלמי יומא שם חלק על שיטתם וסבר שהדיון ביומא נסב על השאלה היכן הכתל עמד ולא על קדושתו בלבד, ואין הוא מפרש שה'דביר' הוא כתל הטרקסין אלא שאמת הטרקסין נקבעה בבית שני כאמה נוספת על חשבון ההיכל כזכר לכתל שהיה בבית ראשון ושהסתפקו לגבי מקומו. ברם הפסוק המובא בסוגיה ביומא באתקפתת רבינא וכאן אצלנו הוא שיבוש, כי בניגוד למה שחשבו רש&quot;י ורשב&quot;ם אינו עוסק כלל בקדש הקדשים אלא במחצית ההיכל הפנימית ( כמוכח מאיזכור ציפוי מזבח הקטורת שנמצא במחצית ההיכל הפנימית בסוף הפסוק ). וכך כתב בפירושו רס&quot;ג ומובא בפירוש המיוחס לו לספר שמות בהו&quot;ל של מוסד הרב קוק עמ' קמט :<br />&quot;ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו  ויצפהו זהב סגור ויצף מזבח ארז&quot;. <br />כל הבית חיפו אבניו בעץ ארז, כאמרו &quot;הכל ארז אין אבן נראה&quot; ,...[ מצופה ] זהב. <br />שיעוריו נבדלים לשלשה סוגים : <br />1. בית קדש הקדשים……[ היה כולו ] מצופה זהב, כאמרו בפסוק האחרון של בית קדש הקדשים :&quot;( ויצפהו  מפנימה זהב טהור, זהו שיבוש בספר. ע.ט ) ויצף שלמה את כל הבית מפנימה זהב סגור&quot; . <br />2. וזה [  המחצית הפנימית של ההיכל ] והוא האמצעי. והוא הקרוב יותר לבית קדש הקדשים, שהרי ארכו ורחבו עשרים אמה - מצופות זהב, כאמרו &quot;ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור&quot;       [ רס&quot;ג אינו מתייחס כאן לבעיית הגובה באופן ישיר, אולם לפי ההמשך, נראה שכל המחצית הפנימית של הקדש היתה מצופה לגמרי רק בזהב - בשני השליש העליונים וברצפה, ובשליש התחתון היו גם קישוטים מצופי זהב וכדו' ואילו מחציתו החיצונית היתה מצופה זהב רק ברצפה וחלקית בקירות ]. אשר לשליש הששים הנותרות [ כלומר המחצית החיצונה של ההיכל ], קירותיו היו מצופים חלקית בזהב [ בשליש התחתון ? דבריו אינם ברורים, כמו המקרא עצמו... ] , ורק קרקעיתו כשאר הקרקע [ שכולה מחופה זהב ], כאמרו : &quot;ואת קרקע הבית צפה זהב לפנימה ולחיצון&quot; &quot;. <br />למרות שלשונו של רס&quot;ג [ גם במקור הערבי ] אינה ברורה כל צורכה והקטע חלקי בלבד ומקוטע, ברור בכל אופן שרס&quot;ג סבור ש&quot;לפני הדביר&quot; הוא המחצית הפנימית של ההיכל, בעיקר בשני השליש העליונים שלה, שצופתה באופן שונה מהמחצית החיצונית שלו. <br />פירוש פשט זה אינו מוכר לנו משום מקור אחר אף כי גם הרד&quot;ק מציע פירוש דומה. <br />במבט ראשון נראה כאילו תירוצו של רבי חנינא, שעשרים אמה הם משפת הכרובים ומעלה, כבלתי מספק וכאינו נוגע לעניין, כיון שאין מדובר בקדש הקדשים בו מצויים הכרובים אלא בקדש, אך נראה שהמקרא ראה לנכון לציין את ציפוי הזהב הסגור דווקא בחלק העליון של מחצית הקדש הפנימית, כיון שלגבי החלק התחתון, היה הבדל בין קדש הקדשים ושתי מחציות הקדש וכולם היו מצופים אך בקדש היו גם קישוטים שונים, ואילו בחלק העליון, אותו חלק שמצוי לפני החלק העליון של קדש הקדשים, ממנו יורד הדיבור אל בין הכרובים שעל הכפרת, היה מצופה לגמרי בזהב ואילו במחצית החיצונית לא היה ציפוי זהב מלא.<br />בס&quot;ד אכתוב בקרוב מאמר לנסות להוכיח שלא כשיטת רש&quot;י ואף לא כשיטת הרמב&quot;ם אלא חז&quot;ל לא ידעו כלל היכן בדיוק הכתל עמד בבית ראשון ( לכאורה הרמב&quot;ם כתב שעמד כולו בקה&quot;ק או כולו בהיכל ), אבל אנסה להוכיח שלפחות ברובו עמד בקה&quot;ק ( וכיצד זה מסתדר עם הסוגיה ביומא... )... יש לי 3 או 4 הוכחות לכך...עוד חזון למועד...","209","","612","True","True","False","","413","162.158.94.93","0","0","בבא בתרא|צח ע&quot;ב",""),new Message("107651","107650","'שיבושי' ציטוטי פסוקים","30/09/24 10:38","כז אלול","תשפ&quot;ד","10:38","עלי","כתוספת לנאמר בחלק הראשון של האשכול אבקש להסביר לגבי ציטוט הפסוק ביומא נב,א שהינו לכאורה שיבוש ברור.<br />בגמרא יומא נב,א, כתוב :<br />אָמַר רַבִּי נָתָן אַמָּה טְרַקְסִין לֹא הִכְרִיעוּ בּוֹ חֲכָמִים אִי כְּלִפְנִים אִי כְּלַחוּץ<br />מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא מַאי טַעְמָא אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים אַמָּה אׇרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רׇחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ וּכְתִיב וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי <br /><br />וּכְתִיב וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אוֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רוֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ ( מלכים א, ו, כ )<br /><br /> וְלָא יָדְעִינַן אַמָּה טְרַקְסִין אִי מֵהָנֵי עֶשְׂרִים וְאִי מֵהָנֵי אַרְבָּעִים<br />וְדִילְמָא לָא מֵהָנֵי עֶשְׂרִין וְלָא מֵהָנֵי אַרְבְּעִין וַחֲלָלָא קָא חָשֵׁיב כְּותָלִים לָא קָא חָשֵׁיב תִּדַּע דְּכֹל הֵיכָא דְּקָא חָשֵׁיב כְּותָלִים חָשֵׁיב לֵיהּ לְדִידֵיהּ<br />דִּתְנַן הַהֵיכָל מֵאָה עַל מֵאָה בְּרוּם מֵאָה כּוֹתֶל אוּלָם חָמֵשׁ וְהָאוּלָם אַחַת עֶשְׂרֵה כּוֹתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ וְאׇרְכּוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה וְאַמָּה טְרַקְסִין וְעֶשְׂרִים אַמָּה בֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים כּוֹתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ וְהַתָּא שֵׁשׁ וְכוֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ<br />אֶלָּא קְדוּשְּׁתֵיהּ אִי כְּלִפְנִים אִי כְּלַחוּץ.<br /><br />כאמור, הפסוק 'ולפני הדביר וכו'' המצוטט הינו שיבוש כי רבינא בא להוכיח שחלל קדש הקדשים היה באורך 20 אמה מפסוק העוסק במחצית היכל הפנימית, ולא כרש&quot;י שסבר שמדובר בקדש הקדשים, ושהדביר כאן אינו כינוי לקה&quot;ק אלא לכתל הטרקסין, ומפרש 'ולפני הדביר' כאילו כתוב 'ולפנים מהדביר'.<br />כיצד 'התפתח' שיבוש כזה בגמרא ?<br />במקרים רבים האמוראים למדו סוגיה בעל פה וציינו במסגרת חישוב שעשו, פרט טכני כמו מידה ומספר בלי לצטט כלל פסוק. יכול היה עורך הגמרא לכתוב בלי שום ציטוט, שאורך הבית הכולל היה ששים אמה וכתוב שאורך ההיכל ארבעים אמה ואורך קה&quot;ק עשרים אמה ודיו, אולם בהמשך התחכם אחד ממעבירי השמועה והחליט שאם כבר, ראוי להביא את הפרט או המידה בליווי הפסוק המתאים במקרא, אלא שבהיותו בלתי בקי במקרא ציטט פסוק דומה ולא מתאים בטעות ואח&quot;כ כבר השתרשה הטעות לתמיד. הפסוק המצוטט אינו עוסק כלל בקה&quot;ק. פסוק מוקדם יותר בפרק ו במלכים א עוסק בקה&quot;ק ( פסוק טז :&quot;וַיִּבֶן אֶת-עֶשְׂרִים אַמָּה מירכותי (מִיַּרְכְּתֵי) הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן-הַקַּרְקַע עַד-הַקִּירוֹת וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים&quot;.  ) ושם אכן מצויין שאורך קה&quot;ק היה עשרים אמה. בירושלמי מצוטט הפסוק העוסק בקה&quot;ק מדברי הימים ב, ג, ח :&quot;וַיַּעַשׂ אֶת-בֵּית-קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אָרְכּוֹ עַל-פְּנֵי רֹחַב-הַבַּיִת אַמּוֹת עֶשְׂרִים וְרָחְבּוֹ אַמּוֹת עֶשְׂרִים וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב לְכִכָּרִים שֵׁשׁ מֵאוֹת&quot;. וג&quot;כ באופן לא מדוייק מה שמוכיח את דברינו.<br />יש דוגמאות רבות כאלו בגמרא. אכמ&quot;ל<br /><br />את 'שפת הכרובים' ומעלה אינני מבין שהרי אינני כיוסף הצדיק שאמר 'שפת לא ידעתי אשמע', אבל בעוד בגמרא בדף היומי שלנו ציטוט הפסוק הוא ראוי הרי שביומא נב,א הוא שיבוש ברור, ומעניין לראות כיצד פירש רש&quot;י את הפסוק באופן משובש ולא הבחין בשיבוש...","209","","612","True","True","False","","94","172.69.150.218","0","107650","בבא בתרא|צח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);