var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=107295;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107280","תלמוד גשר לחיים - הדף היומי😊","תלמוד גשר לחיים","25/06/24 18:18","53281","156"),new MostViewed("107274","בד׳ לא מצינא","שמואל דוד","23/06/24 20:31","595","76"),new MostViewed("107273","לאו כהן מר","שמואל דוד","23/06/24 20:31","595","70")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("107295","0","כיצד פועלת 'עין הרע' ?","26/06/24 10:30","כ סיון","תשפ&quot;ד","10:30","עלי","אבקש הסבר כיצד לדעת חכמי הגמרא פעלה ( אינני שואל בלשון הווה כי אינני בטוח שכיום מאמינים בזה )'עין הרע'. <br />נערכו לאחרונה מחקרים מדעיים שהוכיחו שיש לצמחים 'מוסיקה' פנימית ( ניתן למדוד מתח חשמלי בצמחים ולהמירו לצלילים ) ושהם רגישים להשמעת מוסיקה, וכן שיש העברת מידע בין צמחים ביערות באמצעות שורשיהם שבאדמה. ברם לא שמעתי על מחקרים שיוכיחו שיש השפעה להסתכלות כלשהי או הבטה על צמחים לגבי קצב או אופן גדילתם.<br />הגיעו בנפשכם : היינו מעמידים אנשים בשני שדות עם קמה. באחד היינו מבקשים שהעומד יביט כל הזמן על הקמה ( ואולי במבט מבקר שלילי ) ובשני שלא יביט כלל בקמה או יביט במבט חיובי, וכך במשך שעות וימים, אפילו כל תקופת הגדילה של הקמה. היינו משווים את היבולים וכך יודעים אם יש השפעה מדידה למבט על הקמה...<br />אני מעריך שגם לו היו מבצעים ניסוי כזה התוצאה היתה שאין שום השפעה, ברם אין בזה ראיה מדעית לשום דבר, כי יתכן שיש אנשים שלמבטם יש השפעה ( כזו או אחרת ) בשעה שלרוב בני האדם אין...( ומה השפעת מצלמות על הקמה והאם מותר להעמיד מצלמות בקמה ? ) <br />אשמח לקרא תגובות...<br />(אגב. לאחרונה קראתי על מחקר שהוכיח שלשתילת כלאיים של ירקות יש אכן השפעה מזיקה, אבל השפעה הדדית של צמחים ובכלל יצורים כמו חיידקים ופטריות על סביבתם היא דבר ידוע ואם יצורים אלו מסוגלים להזיק לסובבים אותם מי יאמר שלבני אדם אין השפעה, אלא שאם יש - לא ברור לי כיצד )<br />ועוד שאלה משנית :<br />האם האיסור להביט בקמה הוא 'מדרבנן' או 'דאורייתא', ואם הוא מדרבנן בלבד אך אם הוא משמעותי, מדוע חיכו עד ימי האמוראים לקביעתו ?<br />( ועדיין לא שאלתי על תקפות האיסור כיום... )","209","","4","True","True","False","","63","172.68.192.228","0","0","בבא בתרא|ב ע&quot;ב",""),new Message("107325","107295","תשובה","28/06/24 17:26","כב סיון","תשפ&quot;ד","17:26","ברכה עד בלי די","שו&quot;ת הרמב&quot;ם סימן שצה:  (לחכמי לוניל). שאלה בספר קנין נמצא כתוב שבין גנה לגנה סגי בעשרה טפחים ובתחלת בבא בתרא משמע פשיטא לן בגינה דהיזק ראיה שמיה היזק מבחצר וא&quot;כ אמאי לא צריך ארבע אמות יורנו מורנו גאוננו כי צמאים אנחנו לתשובתו כאיל תערוג על אפיקי מים. <br />תשובה זאת השאלה לא היתה לאנשים גדולים כמוכם לשאול אותה. וכי לא שני לכו בין היזק ראיה שהוא היזק גדול ודאי שיראה אדם חברו בעת שהוא עומד ויושב ועושה צרכיו ובין היזק ראיה שיראה קמת חבירו משום עינא בישא שאלו דברים חסידות הם שלא יעיין בו בעין רעה ואותו השנוי שנויא בעלמא הוא ואינו אליבא דהילכתא אלא עיקר היזק ראיה בחצר הוא במקום שבני אדם דרים אבל בגגות אינו צריך ד' אמות לפי שאין דרכן של אדם לדור בגגות אלא במחיצת י' טפחים סגי כי היכי שיתפס כגנב ק&quot;ו לגנות שאין דרך בני אדם לדור שם. ואם מאותו הענין של עינא בישא אפילו בבקעה היינו מחייבין אותו לגדור בבקעה שעיקר קמתו של חברו בבקעה הוא וכבר נתברר שאין מחייבין אותו לגדור בבקעה כלל לא בד' ולא בי' ולעולם אין חוששין להיזק ראיה אלא משום בני אדם ובמקומות הקבועים לדירה כחצרות. ואותן הדברים שנאמרו שם בגנה שאני שנוייא בעלמא היא וזה דבר מבואר ואין ראוי להאריך בו. <br />כתב בשו&quot;ת אבני דרך ח&quot;ז לרב  אלחנן נפתלי פרינץ סי' רב<br />נשאלתי האם קיים עין הרע על חפצים.<br />הגמרא במסכת בבא מציעא (קז, ב) אומרת שתשעים ותשע מתים מעין הרע, ומצאתי במסכת נדה (סו, א) את השפעת העין הרע. מסופר על &quot;ההיא דאתאי לקמיה דרבי יוחנן, רכל אימת דהות סלקא מטבילת מצוה, הוה קחזיא דמא. אמר לה שמא דימת עיריך עלתה ביך׳ וביאר רש״י ש״בנות עיריך שהיו מתקנאות ביך בחיבה שביניך לבעליך&quot;. ומפרש למדים אנו מכאן שהעין הרע הוא הגורם לה לראות את הדם וכן ביארו המאירי (שם ד״ה ׳כבר׳) ועוד פרשנים. מתוך כך נפסק להלכה שיש לאשה להסתיר את טבילתה מן הבריות וללכת ולטבול בצינעא.<br />כמו כן, מצינו עוד מספר הלכות משום עין הרע, וביניהם: שלא עולים שני אחים זה אחר זה לתורה (שולחן-ערוך אורח-חיים קמא,ו) ולא מתחתנים שתי אחיות באותו יום, ואין מברכים לשני חתנים (וכ״ש אחים) יחד את ברכת השבע ברכות (רמ״א אבן־העזר סב, ג). מאידך משום עין הרע התירו לצאת מחוץ לעירוב עם כל מיני דברים (כמבואר בשולחן־עררך אורח-חיים שג, טו. שה, יא).<br />מצינו מקורות נוספים אשר מהם ניתן ללמוד על העין הרע. הגמרא במסכת ברכות (נה, א) מביאה: אמרו האי מאן שנכנס למתא ודחיל מעינא בישא לינקוט זקפא דידא דימינא בידא דשמאלא ולימא וכר. כמו כן, בבראשית רבה (צא) נדרש הפסוק: &quot;למה תתראו&quot; (בראשית מב), שאמר יעקב לבניו אל תכנסו כולכם בפתח אחד מפני העין. כמו כן, שנינו במסכת יומא (כח, ב) שאברהם קיים את כל התורה עד שלא ניתנה, והרי לא מצינו שעשה בישמעאל פדיון הבן, ומבואר ששרה הכניסה עין הרע בהגר קודם והפילה ולא היה פטר רחם (רש״י בראשית טז, ה). ואוסיף עוד את המובא במסכת סנהדרין (צג, א) שחנניה, מישאל ועזריה &quot;בעין הרע מתו&quot; (ועיין ברש״י שם).<br />לגבי חפצים שנינו בזוהר הקדוש (רות פא, ב) בתקיפות וזו־לשונו: &quot;תנן העובר בין שתי נשים אם נדות הן נכפה ולא תזוז מגופו אם לא יעשו לו מידי (אידה רפואה). ואם יעשר סכנת דם או הריגה מזומנת לו. ראם אינן נדות עין הרע שולט בו בגופו או בממונו&quot;. כמו כן, מצינו בגמרא במסכת בבא מציעא (ל, א) שאין לשטוח אבידה שמצא בפני אררחים מפני עין הרע [ומעניין דהרמב״ם בהלכות גזלה ואבידה (יג, יא) וכן הטור (חושן־משפט רסד, יח) נקטו דלא ישטח מפני אורחים מחשש שמא תגנב].<br />עוד, נאמר בגמרא במסכת בבא בתרא (ב, ב): &quot;אמר ר׳ אבא אמר רב הונא אמר רב: אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה&quot; וביאר רש״י שהסיבה לכך היא ש״שלא יזיקנו בעין רעה&quot; רכן איתא במאירי (ד״ה ׳כבר׳) שעין הרע נחשב שמזיק את ממונו של חבירו, ומבואר ברשב״ץ (מגן אבות ב, טו) שעין הרע הוא הרואה את חבירו או נכסיו דרך קנאה ושנאה, בכך הוא מזיק אותו ואת נכסיו. וכן נאמר במסכת עירובין (סד, א) שמי שזכה בנכסים ללא יגיעה, כגון: שתפס נכסי הגר שהם הפקר, וחושש הוא שלא יתקיימו בידו מחמת עין הרע, יעשה בהם מצוה (יקח בהם ספר תורה) ועל ידי זה יתקיימו נכסיו (ועיין בשו״ת מנחת אלעזר ג, סא ובספר חישוקי חמד עמ״ס עירובין עמוד תסד).<br />בשו״ת מהר״ם מרוטנבורג (נה) הביא בשם רבינו יחיאל שלוחשין על העין (עין הרע) דסכנה גדולה היא, ומשום כך התירו למדוד בשבת, ועיין עוד בשו״ת ישכיל עבדי (ו אורח-חיים כד), שו״ת ציץ אליעזר (ג, י) ושו״ת שבט הלוי (א, רו). הגר״ש אבינר בחוברת עטורי כהנים (שמחה בחלקו ב) כתב בהאי לישנא: &quot;אמנם המושג של עין הרע קיים במציאות, והוא מוזכר בגמרא, אך רבנו הגדול הרמב״ם דילג עליו לגמרי כדי ללמדנו שאיננו צריכים לבנות את חיינו בהתחשבות בו, הן לגבי עצמנו הן לגבי אחרים&quot;. ועיין בשו״ת הרמב״ם (מג) דביאר שעין הרע הוא דבר חסידות ולפיכך הוא אינו מזכירו בפסקיו. ברצוני להוסיף כי ראיתי בשו״ת לב חיים (ב, כו) כי לצורך מצווה אין קפידא של עין הרע. ועיין עוד בספר גם אני אודך (תשובות רבי יקותיאל ליברמן סימן קמה).<br />בשו״ת אגרות משה (אבן העזר ג, כו) עסק בנידוננו, וכתב: &quot;בענין עין הרע ודאי יש לחוש אבל אין להקפיד הרבה כי בדברים כאלו הכלל מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה, כהא דמצינו בזוגות בפסחים (קי, א)... ובדבר הרמב״ם והמאירי ודאי לא יפלגו על הגמ׳ בדברים שחוששין לעין הרע אבל אין להקפיד כל כך, וגם רק בדבר שלא מצוי לפי דרך העולם שייך לחוש ולא לדברים מצוים&quot;. וכן ראיתי בספר במחיצת רבינו (על הגר״י קמינצקי עמוד רכט) שכתב שעין הרע מזיק רק למי שחושש לעין הרע, ולמי שאינו חושש אינו מזיק ונראה דזהו המבואר בגמרא במסכת פסחים (קי, ב) שבזוגות כל דלא קפיד — לא קפדי בהדיה (וידוע דבמספר מקרמות מצינו שאין עין הרע שולטת בזרעו של יוסף - ברכות כ, בבא מציעא פד ועוד) ועיין עוד בשו״ת שיח יצחק (תסד), שו״ת מבשר טוב (ב, עט אות ב), שו״ת משנת יוסף (ח, פח) ושו״ת בירורי חיים (ד, רד).<br />בשו״ת מים חיים (ג, מב) הביא אגב תשובתו בעניין נישואין לשני חתנים את הדברים הבאים: &quot;ומאמר מוסגר נציין שענין עין־הרע או עין־רעה אינו אמונה תפלה ח״ו כיון שנזכר בדברי רבותינו פעמים רבות תוך כדי אזהרות רבות ויש להן השלכות רבות גם בהלכה&quot;.<br />בספר טעמי המנהגים הביא בשם ספר אור החכמה (דרוש לחודש אדר) שהטעם ששוברים כוס בחופה הוא מפני שנמצאים בחופה הרבה אנשים וישנו חשש לעין הרע, לפיכך שוברים כוס בכדי שישלוט העין הרע על הכוס ואילו הזיווג יעלה יפה. והוסיף על כך בשו״ת יביע אומר (ד, ט) שהגמרא במסכת ברכות (לא) אומרת ששברו כוס של ארבע מאות זוז, שכן 400 בגימטריא זהו ׳עין רע׳. עוד על מספר 400 שהוא עין הרע עיין בדברי רבינו בחיי (בראשית טו, יג) ובכלי יקר (בראשית כג, טז).<br />והוסיף באבני דרך ח&quot;ט עמ' 504  וז&quot;ל בעניין עין הרע בחפצים (ז, רב): קבלתי מכתב ארוך בזה מהרה״ג יצחק שמואל שכטר בעל שו״ת ישיב יצחק ואלו דבריו: נאמר בג׳ בבא בתרא (ב, ב) אמר ר׳ אבא אמר רב הונא אמר רב אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה, וביאר רש׳׳י שהסיבה לכך היא שלא יזיקנו בעין רעה, וכן איתא במאירי (שם ד״ה ׳כבר׳) שעין הרע נחשב שמזיק את ממונו של חבירו, ומבואר ברשב״ץ (מגן־אבות ב, טו) שעין הרע הוא הרואה את חבירו או נכסיו דרך קנאה ושנאה, בכך הוא מזיק אותו ואת נכסיו, וכן נאמר במסכת עירובין (סד, א) וכן מבואר בזוה״ק רות (א, ב). ועי׳ בשו״ת הרמב״ם (מג) דביאר<br /><br />שעין הרע הוא דבר חסידות ולפיכך אינו מזכירו בפסקיו. בספר טעמי המנהגים הביא בשם ספר אור חכמה (דרוש לחודש אדר) שהטעם ששוברים כוס בחופה הוא מפני שנמצאים בחופה הרבה אנשים וישנו חשש לעין הרע, לפיכך שוברים כוס בכדי שישלוט העין הרע על הכוס ואילו הזיווג יעלה יפה עיי״ש מה שהוסיף על כך בשו״ת יביע אומר (אבן־העזר ט). בעיקר הטעם ששוברים כוס בשעת נישואין או בשעת שידוכין כן הבאתי בספרי שו״ת ישיב יצחק (א, לה) בטעם ששוברים כלי בשעת שידוכין הלא באירוסין לחוד ליכא שמחה והבאתי שם משו״ת יבי״א הנ״ל ומש׳׳כ בזה השד״ח (אסיפת דינים ד, ז אות יב קצח, ב) מהפרמ״ג כדי להבהיל עיי״ש מה שהעיר בזה. עוד טעם כתב שם השד״ח משום עין הרע עיי״ש.<br />שוב אשיב מה שהארכתם בהיזק עין הרע עי׳ ברמב״ן עה״ת (ויקרא יח, יט) וזל״ק ועוד הגידו בו נסיון אמיתי והוא מפלאות תמים דעים בתולדה, כי הנדה בתחילת זובה אם תביט במראה של ברזל בהיר ותאריך לראות בה, יראו כמראה טיפות אדומות כטיפות הדם כי הטבע הרע המזיק שבה תוליד גנאי ורוע באויר ידבק במראה, והנה היא כאפעה הממית בהבטתו. עיי״ש עוד דברים מבהילים מש״כ בזה.<br />שליטת עין הרע דרך זכוכית: כבר האריכו בזה בספרי קדמונים ועי׳ מש״כ בזה בשו״ת דובב מישרים (א, קכד) בנידוננו בגדר ראיה ע״י זכוכית כתב שם בתו״ד אולם הנראה דנהי דחשיב ראיה ע׳׳י זכוכית מ״מ שליטת העין אינו פועל דרך זכוכית, וכעין זה מבואר בשו״ת אבקת רוכל מהב״י (קכא) שכתב דמחיצה של זכוכית הוי מחיצה לענין היזק ראיה. אולם בפתחי תשובה (חושן־משפט קנד, סק״ט) הניח בצ״ע די״ל דהב״י מיירי בזכוכית המביאה אורה אבל אינו יכול להביט על ידה עיי״ש, ועי׳ במג״א (אורח-חיים רצח, סק״כ) ומחצית השקל שם, ועי׳ ברמב״ם (איסורי ביאה ה, יא) שכתב שאינו מביט בזכוכית של כוס מבחוץ עיי״ש,<br />לקדש על היין שראה עכו״ם תוך כלי זכוכית: דן שם הגאון מטשעבין זצ״ל ע״ז וכ׳ ואם להחמיר מלקדש על היין זה כבר נודע מה שהובא בשם צדיקים וקדושים עי׳ של״ה הק׳ (שער האותיות אות ק קדושת האכילה אות טו) להחמיר מבלי לקדש על יין כזה שעכו״ם ראה היין. ואף די״ל דכל זה הוא רק היכא שהעכו״ם ראה היין בעצמו אבל לא שראה רק הכלי, אמנם בכלי זכוכית שרואה היין ע״י הכלי יש לעיין דחשיב כשלטה ראיית העין ביין, ועי׳ בשו״ת שבות יעקב (א, קכו) שכתב דהוי ראיה ממש דרך זכוכית והאריך שם בזה.<br />שו״כ שם די״ל דראיית העכו״ם על היין לא חשיב כרואה ממש את היין ושפיר יהיה שרי גם לקדש על היין כזה, ומ״מ סיים שם הגאון מטשעבין זצ״ל עכ״ז חסידים ואנשי מעשה מחמירים גם בזה מבלי לקדש על היין כזה.<br />טעם שאין שליטת עין הרע בדגים: כעין זה מבואר בתורת חיים (ב״מ סד ד״ה ׳מה שכתב׳) שאם יש דבר המפסיק בין העין לבין הנראה לו אין השפע הרע יכול להגיע אליו ולהדבק בו, ולכך לא שולט עין הרע בדגים שבים אע״ג שהן נראים תוך המים כיון שהמים מכסים אותן ומפסיקים בין העין לביניהם אין שפע המזיק יכול להגיע אליהם ולהדבק בו.<br />אולם לדעת ספר הברית (א מאמר יז) אדרבה עין הרע מסוכן יותר דרך זכוכית וכך כתב וידוע תדע דבר נפלא כי בכי יותן עין הרע דרך החלון והזכוכית הוא יותר מסוכן ופועל רע יותר מאם היה מגיע על ידי עין רואה בלי חלון כענין השמש העובר דרך הזכוכית הגבנונית רצה לומר ששורף בכל אשר יפול עליו הנקודה תיכף, לכן ראוי להזהר בחלון היוצא לרשות הרבים לעיני כל העם וה׳ ישמור עמו ישראל לעד וצל אל יהיה לנו כסות עינים את הטוב נקבל ואת הרע לא נקבל ע״כ.<br />מו׳׳ר כ״ק מרן אדמו״ר מצאנז זי״ע בספרו שפע חיים (דרשות חורש״י תשמג פ׳ חי שרה) האריך בגודל הזהירות בעין הרע גם בזה״ז, ואעתיק הצריך לעניננו, וזל״ק מלבד מה שחייבים להאמין בדברי חכמים שהזהירו על כך, והכופר במאמר אחד של חז״ל נחשב כופר בעיקר (ראה שערי-תשובה שער שלישי, אות קמג) כי כל מה שכתוב בגמרא נחשב כמו שנכתב בתורת משה, נוכחתי בעיני את חומר הענין וראו בחוש שזה מזיק בפועל ממש, אכן כשאמרו לדו״ז הרה״ק משינאווא זי״ע שהיתה עין הרע, היה אומר בנימה של ביטול, עה ניעא הורע, ניעא בורע, וזאת משום שבכח קדושתו היה די באמירה זו כדי לבטל את השפעתה הרעה, אבל אין בכך משמעות שאין צורך להיזהר מזה. וכן אמר לי רבינו זי״ע בקו״פ בכמה ענינים שהיה לי בזה אמר שאין לי לחוש ובנימא של ביטול וזה על האופן הנ״ל שהסביר דברי הרה״ק משינאווא כדי לבטלו.<br />בעיקר חובת הזהירות מעין הרע בזה״ז הוסיף שם מרן מי יודע כמה צרות ואסונות נובעים בסיבת העין הרע, עד שאפילו במקום מצוה חקרו חכמים (פסחים קט, ב) אם צריכים לחשוש משום זוגות בשתיית ארבע כוסות, ושם דברו משום כישוף שאינו קורה מאליו, אבל עין הרע באה בלי עשיית שום פעולה אלא בהבטה בעלמא. ישנם אנשים שהבטת עיניהם מזיקה בטבעה (ראה זוה״ק פרשת נח, ח״א סח, ב. קדושת-לוי פרשת פקודי ד״ה ׳או יבואר אלה׳, אוהב-ישראל פרשת פקודי ד״ה ׳אלה פקודי׳) כי בעיניהם יש כמין ארס וכאילו שדים יוצאים מראייתם רח״ל, והם עצמם אינם יודעים שתכונת עיניהם להזיק, אני אומר דברים אלו משום שלדעתי חייבים להשריש היטב את חומר הענין של עין הרע, כי למרות ששומר פתאים ה׳ (תהלים קטו, ו) אי אפשר להתעלם מכך.<br />וכתב שם מרן זי״ע בהמשך הדברים לאור חומר הענין יתכן שאפילו לזרעו של יוסף אסור לסמוך יותר מדאי, כי אף שעל פי רוב אין עין הרע מזיקה להם, יש לדון בזה לפי המובא בשו״ת אמרי אש (יורה-דעה ס) לברר אם הדין של חמירא סכנתא מאיסורא (חולין י, א) אמור רק בסכנה טבעית והארכתי כבר בזה (ראה שו״ת דברי יציב ג יורה-דעה לא) שאם נאמר שעין הרע היא סכנה טבעית הרי כולם מודים שאין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב, ולכן צריכים גם זרעו של יוסף להיזהר בזה... וכ׳׳כ מו״ר מצאנז זי״ע דיש חשש עיה״ר גם בזה״ז והאריך בזה רק כ׳ דיש כח ביד צדיקים לבטלם והביא שם דאפי׳ לזרע יוסף יש להזהר בזה וכתבו דעין הרע הוי סכנה טבעית ולכן אין הולכים אחר הרוב בזה&quot;. עכ״ל.","51148","","2","True","True","False","","11","172.70.235.140","0","107295","בבא בתרא|ב ע&quot;ב",""),new Message("107328","107325","התשובה מעניינת אבל","29/06/24 22:47","כג סיון","תשפ&quot;ד","22:47","עלי","צ&quot;ע:<br />מחד, הרמב&quot;ם כתב שזו רק מידת חסידות להקפיד בזה, אבל חסידות אינה שלא להזיק אלא להועיל וכאן מדובר שלא יעמוד להביט בקמה כי עלול להזיק ומה חסידות יש בזה ?<br />ומאידך, אם עלולה להיות בזה סכנה ונזק, הרי שגם בסכנה קטנה והיזק קטן וספק סכנה והיזק יש להימנע. <br />וכן שאלתי : אם חשש שכזה הוא 'מדרבנן' בלבד, ומדוע 'נזכרו' בכך רק בימי האמוראים.<br />וכן שאלתי : אם מהתשובה משמע שיש להימנע אפילו ממצלמות ( שמיועדות למנוע גניבות, כפי שמקובל כיום להתקין בשדות ובכרמים ), ייפלא מאד, הרי המצלמות מיועדות דווקא להועיל !?<br />ובתחילת דבריי טענתי ששום ניסוי מדעי לא יוכל לאמת השפעת עין הרע ( כפי שהצעתי את הניסוי ).<br />אבל הנראה לי שמדובר בהשפעה מסוג אחר :<br />בעל הקמה אינו רוצה שיביטו בקמה כי חושש שהמביט מתכנן לגנוב או להזיק לה והרואה את המביט זמן ממושך חושד בו שמא כוונותיו רעות והחשש הוא שכך עלולה להיווצר שנאה בין שכנים שיחשוד האחד ששכנו זומם עליו ועל רכושו רעה, לכן כדי להתרחק מכך המליצו חז&quot;ל שכל אחד יצטמצם ויסתכל ברכושו הוא ולא ברכוש חברו.","209","","1","True","True","False","","6","172.71.250.88","0","107295","בבא בתרא|ב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=814;var SeverTime;fInitTree();getPersist(66014);