var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=107274;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","103"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","83")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("107274","0","בד׳ לא מצינא","23/06/24 20:31","יז סיון","תשפ"ד","20:31","שמואל דוד","קיד:

רש״י ד״ה בארבעה לא מצינא - בגירס' דארבעה סדרין כגון מועד ישועות נשים שהן נוהגות בזמן הזה כבזמן הבית וקדשים נמי כו׳

יש להעיר,

א)מה כוונת רש״י ב״כגון״
ב) מדוע הקדים נזיקין לנשים
ג) מדוע נקט נזיקין בלשון ישועות.","595","","711","True","True","False","","443","172.70.174.26","0","0","בבא מציעא|קיד ע"ב",""),new Message("107275","107274","תשובה ל-ג","24/06/24 00:01","יח סיון","תשפ"ד","00:01","שטייגעניסט","משום לשון נקיה
אגב דרכו של רש"י לכנות כך את סדר נזיקין עיין סוכה מ. יבמות לח: מה שלא נמצא כן בשאר סדרים","1319","","710","True","True","False","","73","","0","107274","בבא מציעא|קיד ע"ב",""),new Message("107277","107274","נדון בעבר בארוכה ואין ביהמ"ד ללא חידוש","24/06/24 20:25","יח סיון","תשפ"ד","20:25","אלף בית רשי","כאן
ואין ביהמ"ד ללא חידוש! אז אפשר גם דנרמז בזה שאיחר רש"י את סדר נשים, לאחר ישועות/נזיקין ועל כן גם נקט על נזיקין לשון ישועות כלשון הפסוק הרומז לששת הסדרים, ובפרט שאנו עוסקים בתוך סדר נזיקין, והוא להאיר וליישב נקודה מסויימת במעשה זה עצמו, שהרי רבה בר אבוה לא רצה להשתמש בכסף ונתן בדווקא לחתניו שהם אינם יורשים אותו, ובפרט אחר שהוזכר בנו רב חמא בדף קה ע"ב (וזאת הפעם השניה מתוך 2 בלבד שמוזכר בש"ס) ועיין במהרש"ל, כי הרי סדר נשים נקרא בפסוק "חוסן" כפי הנאמר בגמרא שבת דף לא ע"א וברש"י סדר זרעים. שעל אמונת האדם סומך להפריש מעשרותיו כראוי: חוסן. לשון יורשין ועל ידי אשה נולדו יורשין: סדר נזיקין. מושיען מזהיר לפרוש מהיזק ומהתחייב ממון:
ועל כן רש"י רמז בכך למעשה שני ענינים, הראשון - שנזיקין הם ישועות, כפי הסברו של רש"י בשבת, ועל כן נקט רק נזיקין בלשון הפסוק "ישועות" ואם היה כותב גם נשים כלשון הפסוק "חוסן" לא היה בולט כל כך העניין שמפני שבנזיקין עסקינן נקט לשון ישועות.
השני - ליישב מדוע נותן לחתניו, וזה ע"י ששינה הסדר ליד הזכרת הלשון "ישועות" שבפסוק.
ובדרך רמז שמועיל לזיכרון מועד ישועות
נשים קדשים","278","","710","True","True","False","","103","162.158.158.178","0","107274","בבא מציעא|קיד ע"ב",""),new Message("107281","107274","ביאור נוסף ברש"י ששולל ביאור המהרש"א","25/06/24 19:01","יט סיון","תשפ"ד","19:01","אלף בית רשי","המהרש"א מבאר שבארבעה לא מצינא הכוונה בסדר הרביעי שהוא נזיקין, בשיתא הכוונה לסדר טהרות,

ונסדr התשובה ע"פ השאלות:
א)לכן רש"י כותב "כגון" שהכוונה שאפשר לסדר את השישה סדרים בעוד דרכים, ואין מוכח דווקא סדר זה - זמ"ן נק"ט (סימנו בזוהר) התואם גם עם הפסוק הרומז לסדרים המובא במסכת שבת (לא ע"א) וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת וגו' (ישעיה לג ו) וכפי שכתב המאירי בהקדמה לבית הבחירה. (וראה מה שרמזו בעלי התוספות בפירושם עה"פ (בראשית לז ח) "בן זקני"ם" זרעים קדשים נזיקין נשים ישועות [טהרות] מועד.)

ב) והקדים נזיקין לנשים כפי סדר שיכול לסמוך קצת על הרעיון בדברי המהר"ל של סידור, אף שהמהר"ל עצמו מסדר בסדר שלנו, אבל מאחר שהוא כותב שסדר נזיקין כנגד האיש, וסדר נשים כנגד האישה, לפי סדר הבריאה אז איש קודם.

ג) ומאחר שאנו בסדר נזיקין, והוא גם מדבר עם אליהו הנביא המבשר על ביאת משיח ה', נקט הלשון ישועות כפי שנרמזו הסדרים בפסוק זה (אף דלפי זה יוצא רביעי ובכך מדגיש רש"י שאפ"כ נקט בסדר אחר, כדי לשלול שאין מוכרח שסדר זה הוא רביעי) ונאמר בתהילים (כח ח) ה' עֹֽז־לָ֑מוֹ וּמָ֮ע֤וֹז יְשׁוּע֖וֹת מְשִׁיח֣וֹ הֽוּא.

הסבר מדוע אמר על עצמו שבארבעת הסדרים הנלמדים אצלו יותר הוא לא יודע, אפשר שהוא על פי דברי הגמרא בברכות (ד ע"א) למד לשונך לומר איני יודע, (וכפי שנוהג רש"י בעמו כמה וכמה פעמים לומר איני יודע) ובפרט לפי הנאמר במסכתינו עצמה (בבא מציעא כג ע"ב) דאמר רב יהודה אמר שמואל בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במלייהו במסכת ובפוריא, וברש"י - במסכת. יש בידך מסכת פלוני סדורה בגירסא או לאו ואע''ג שסדורה היא לו יאמר לו לאו ומדת ענוה היא: (עיין תוס' קידושין ל ע"א ד"ה נקראו סופרים)

חיזוק לדברי רש"י שמדובר בארבעת הסדרים מול שתיים, ולא כדברי המהרש"א מבדיקה סטיסטית פשוטה לגבי רבה בר אבוה 4 פעמים בלבד במסכת ברכות ו4 פעמים בלבד במסכת נידה, בידקו את שאר המסכתות בשאר הסדרים ותופתעו!!

אני מצרף כאן את הלינק לליקוט בענין סדרי הש"ס שהכין מנהל האתר ומכוננו הרב הראל שפירא הי"ו , ושם גם נראה סידור נוסף הנרמז בפסוק אחר ע"פ ר' תנחומא.","278","","709","True","True","False","","90","162.158.62.186","0","107274","בבא מציעא|קיד ע"ב","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);