var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=107238;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107319","שאלה בלשון הגמרא","שמואל דוד","27/06/24 20:40","595","71"),new MostViewed("107310","אליהו הנביא בבית קברות של גויים","sha","27/06/24 07:33","399","70"),new MostViewed("107339","שאלות על ב"ב - הגר"ח קנייבסקי","לינקוש","30/06/24 19:46","58","68")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("107238","0","[ללא נושא]","11/06/24 06:44","ה סיון","תשפ"ד","06:44","שמואל דוד","בבא מציעא קד:

רש״י ד״ה גובה מלוה - ״בעל״ גובה ״מאבי הבת״ כל מה שכתוב בכתובתה כאילו הלוהו

גובה - ״החתן מחמיו״ מחצה

צ״ע בשינוי הלשון","595","","22","True","True","False","","96","172.70.134.209","0","0","בבא מציעא|קד ע"ב",""),new Message("107244","107238","תשובה","13/06/24 01:37","ז סיון","תשפ"ד","01:37","ברכה עד בלי די","שאלתך זו נשאלה על ידך כבר בקובץ גליונות מריח ניחוח בשנת תשע"ז
לשון זו כתב גם במנחת יצחק על התוספתא כתובות פ"ד הי"ג וכן בפני משה על פט"ו ה"ג אך בקרבן העדה שם כתב רק החתן מחמיו גם ברישא ובספר אור זרוע חלק ג פסקי בבא מציעא סימן שלט: ר' יוסי אומר מקום שנהגו לעשות כתובה מלוה שכל מה שכתוב בכתובה ודין נדוניא דהנעלת ליה נפרעת ממנו כשנתארמלה או נתגרשה כדרך שבעל חוב נפרע כל הכתוב בשטר מלוה כגון שכותב בה כמו שאנו כותבין אחריות שטרא דנא קבילת עלי גובה מלוה הבעל גובה מאבי הבת כל מה שכתוב בכתובה כאילו הלווהו. מקום שנהגו לכפול לשום את מה שמכנסת לו כפלים בדמיו בשביל כבוד ולכתוב כפליים בכתובה וכשהיא יוצאה אינה נפרעת אלא חצי גובה החתן מחמיו מחצה. נהרבילאי מגבו תילתא. מרימר מגבי שבחא כל מה שהוא וכותב היה גובה מאבי הבת. א"ל רבינא לאמימר והתניא לכפול גובה מחצה. לא קשיא הא דקנו מיניה מאבי הבת הא דלא קנו מיניה. רבינא משבח וכתיב לבנתיה אמרו ליה ניקני מיניה דמר א"ל אי מיקניא לא מיכפל אי מיכפל לא מיקניא: וברבינו ירוחם - מישרים נתיב כג חלק א דף נה טור ב: מקום שנהגו לכתוב מן הנדונייא שהאב נותן לבתו בלא כפל וכן החתן לכלה כותב מה שנותנין לו ולא יותר וכשבא החתן לגבות מחמיו גובה מה שכתוב בה וכן היא כשיוצאה גובה הכל ואם נהגו לכתוב כפל אינו גובה מחמיו כי אם מחצה וכן היא כשיוצאה וכן לפי המנהג ואם קנו מיניה בין מן האב לחתן בין מחתן לכלה אף על פי שנהגו לכפול גובה הכל החתן מאבי הכלה. ובפסקי הריד (הובא בקובץ שיטות קמאי מסכת בבא מציעא דף קד עמוד ב) תניא אמר ר' יוסי מקום שנהגו לעשות כתובה מלוה גובה מלוה, לכפול גובה מחצה, פי' מקום שנהגו לעשות כתובה מלוה שכל מה שכת' בכתובתה ודין נדוניא דהנעלת עמה מבית אביה כול', נפרעת ממנו כשנתאלמנה או נתגרשה כדרך שבעל חוב נפרע מכל הכת' בשטר מלוה כמו כן גובה הבעל מאבי הבת מלוה, שאם כתב לו חמיו בגדים בכתובה ולא נתנם לו ועשה לו עליהם שטר חוב שיתנם לו גובה ממנו מלוה הכל שנישומו בשטר הכתובה, ומקום שנהגו לכפול מה שמכנסת לו כפלים בדמיו בשביל כבוד ולכתוב כפלים בכתובת' וכשהיא יוצאה אינה נפרעת אלא החצי, גובה החתן מחמיו מחצה.
ועיין בלשון פסקי הרי"ד במש"כ כאן וז"ל מרימר מגבא שבחא, פי' כל מה שכתב אבי הכלה בכתובה ולא פרע לו וזקפן עליו במלוה היה מגבה לחתן מחמיו.
וראיתי שיש ע"כ שתי תשובות
הרב בלום ענה אצל מקום שנהגו לעשות כתובה מלוה כתב רש"י "מאבי הבת" משא"כ אצל מקום שנהגו לכפול כתב רש"י "החתן מחמיו" ואולי יש לבאר החילוק בין שני הלשונות כך דהנה אצל מקום שנהגו לכפול כתב רש"י שעושים כן בשביל כבוד דהיינו שכותבים למשל שיתן אלף אבל באמת רק נותן חמש מאות וי"ל שאצל ענין של כבוד יותר שייך השמות "חתן" ו"חמיו" דהיינו שהיחס קצת פחות אישי מהיחס של אבא ובן כי זה יחס שרק בא מחמת החתונה וחמיו צריך לעשות קצת תחבולה להראות לציבור שמכבד את חתנו אע"פ שאינו נותן לו כ"כ הרבה כמו שאומר משא"כ אצל "אבי הבת" אינו עושה משום כבוד אלא שם באמת נותן לה כל מה שאומר שיתן כי רוצה באמת שיהיה טוב לבתו כי אוהב את בתו ואין לו ענין לכבד אותה סתם.
[ואולי מש"ה יש לפעמים בדברי האחרונים ביטוי שהשווער כותב אל חתנו "חתני כבני" כי רצונו לומר שאע"פ שע"פ רוב הקירבה בין החתן לחמיו הוא פחות מזה שיש בין הבן לאביו מ"מ כאן אצל חתנו הוא מרגיש שהוא ממש כבנו]
[נתעוררתי להנ"ל ע"י ידידי הרב יחזקאל פרנקל שליט"א].
תשובה ב על דרך אפשר, ולפו"ר, אולי במקום שנהגו לעשות כתובה מלווה, הנדוניא כתובה בשטר וכח השטר עליה, והבעל גובה מאבי הבת מכח שזה כתוב בשטר. השטר כתובה הוא בין החתן לכלה, אביה הוא לא צד בו אלא הצד בהתחייבויות השטר הוא הכלה. והבעל כשבא לגבות הנדוניא מכח השטר הוא בא לכלה, רק התביעה שלו כלפי הכלה מגיעה עד אביה שהתחייב להכניס לה נדוניא.  לכן כיוון שהיחס הוא מהחתן כלפי הכלה האב נקרא רק אבי הכלה, כי החתן לא בא אליו ישר אלא רק דרך הכלה.אבל במקום שנהגו לכפול, אם כן השטר אינו כלום כי יודעים שלא התכוונו למה שכתוב בו וכתבוהו רק כבוד. והתביעה היא מכח התחייבות בעל פה של אב הכלה וזו התחייבות אל החתן. לכן יש כאן עסק ישר בין החתן לחמיו בלי הבת באמצע ולכן כאן מדובר רק על החתן וחמיו ואין כאן עניין לבת.","51148","","20","True","True","False","","25","172.70.235.139","0","107238","בבא מציעא|קד ע"ב",""),new Message("107260","107244","אפשר להטעים קצת ביאור א'","16/06/24 06:46","י סיון","תשפ"ד","06:46","אלף בית רשי","בפעם הראשונה כתב הלשון אבי הבת - בעל, וכן אח"כ שחוזר להסביר כתובה שהיא מלוה, וזה על פי לשון הכתובה שמזכיר רש"י בדיבור הקודם, מקום שנהגו לעשות כתובה מלוה. שכל מה שכתוב בשטר כתובתה ודין נדוניא דהנעלת ליה מבי נשא לבית בעלה וכו' נפרעת ממנו כשנתארמלה או נתגרשה כדרך שבעל חוב נפרע ככל הכתוב בשטר מלוה כגון שכותבין בה כמו שאנו כותבין אחריות דנא קבילת עלאי: פי' בית אביה לבית בעלה, ומלשון זה נמשך רש"י אבי הבת ובעל, אבל אחר שהזכיר עניין הכבוד שכתב בעניין כתובה זו הכפולה, לשון החתן וחמיו וזה נמשך גם מהלשון שמוזכר במסכתינו בעניין הפוך אבל גם כן שייך לקשר וליחס שבין החתן לחמיו ששולח סבלונות, כפי שלמדנו בדף פא ע"א לשגרן לבית חמיו. סבלונות לארוסתו: כפי טובת הנאה. שיחזיקו לי טובה שפקדתים בסבלונות:","278","","17","True","True","False","","29","172.70.230.63","0","107238","בבא מציעא|קד ע"ב",""),new Message("107270","107260","נפלא","19/06/24 12:32","יג סיון","תשפ"ד","12:32","ברכה עד בלי די","","51148","","14","False","True","False","","15","162.158.129.74","0","107238","בבא מציעא|קד ע"ב","")];var iTotalPages=814;var SeverTime;fInitTree();getPersist(66104);