var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=107082;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","103"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","83")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("107082","0","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","28/04/24 14:41","כ ניסן","תשפ"ד","14:41","שי ואלטר","מקום ממנו ביקשו להוכיח שלא נהגו ראש חודש ביום ל' הוא קטע אגדה המספר שאימא שלום השתדלה למנוע מבעלה ר' אליעזר ליפול על פניו כדי שלא ייענש רבן גמליאל אחיה, אבל יום אחד – 'ריש ירחא הוה ואיחלף לה בין מלא לחסר'. רש"י מסביר את החילופין כך: אימא שלום חשבה שראש חודש יהיה ביום ל' ולכן לא שמרה על ר' אליעזר ביום זה, אבל בפועל החודש התעבר וחל ביום ל"א והוא נפל על פניו ביום ל'. מהסבר זה עולה שלא נהגו ראש חודש ביום ל', שכן ר' אליעזר נפל על פניו ביום ל' לחודש הקודם. אבל המהרש"א על אתר העיר על הקושי בדברי רש"י שאינם תואמים את הלשון 'ריש ירחא הוה' ולכן הסביר להפך: אמא שלום חשבה שהחודש יהיה מלא והזניחה את השמירה בשני הימים ל' ו-ל"א, אך בפועל החודש התחסר ויום ל"א כבר היה יום חול ולכן ר' אליעזר נפל בו על פניו. באופן זה התאים המהרש"א את המעשה למציאות הנוכחית שבה יש שני ימי ראש חודש. אלא שמה שהקשה על רש"י קשה גם על דבריו, שהרי ר' אליעזר לא נפל על פניו בראש חודש, ועוד קשה שהלשון היא 'ואיחלף לה בין מלא לחסר' ולדבריו היה צריך להיות 'בין חסר למלא'. וניתן להציע כאן הסבר אחר למעשה, אחר שנגיה אות אחת: 'ריש ירחא הוה ואיחלף ליה בין מלא לחסר', כלומר, ר' אליעזר הוא זה שטעה, וחשב שקבעו את ראש חודש בזמנו (אולי בגלל שנראה הירח), ולכן נפל על פניו ביום ל"א, אבל אימא שלום ידעה שהחודש התעבר ולא שמרה על ר' אליעזר בשני הימים. אמנם להגהת הטקסט רק שתי ראיות *, אבל ניתן להבין את שיקולם של סופרים להגיה לנוסח כפי שהוא לפנינו שלא לעשות את ר' אליעזר טועה.
ברם, יש לזכור שיש היגיון רב לומר שאימא שלום דיקדקה יותר מבעלה כי חששה לחיי אחיה. אכן, מקור זה מהווה דוגמה לקשיים העומדים בפנינו ללמוד על עניין שני ימי ראש חודש, בייחוד שיש בו לשון אחרת לפיה סיבת הזנחת השמירה של אימא שלום הייתה עני שעמד על הפתח.
* בכתב יד וטיקן 110 גורס 'ואיחלף ליה', אבל הוא יחידי כנגד עדי הנוסח האחרים. וגם בספר הרוקח (רוקח, הלכות ר"ח, עמ' קכט) הנוסח 'ואיחלף ליה'.","948","","767","True","True","False","","538","172.70.243.79","0","0","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107094","107082","ובכן המסקנא שרשרת של טעויות?!","02/05/24 17:29","כד ניסן","תשפ"ד","17:29","אלף בית רשי","1) רבי אליעזר טעה ולא אשתו !
2) רש"י טעה בעקבות הגירסא "לה" ופירושו בעייתי עקב קושיית המהרש"א
3) המהרש"א גם טעה כי פירושו לא פותר את הבעייה וגם מלא וחסר צריך להפוך
ולכן צריך לגרוס "ליה" כי גם בכת"י ווטיקן כתוב כך, זה רציני???
לא היא ! לרש"י בוודאי לא היה מולו כתב יד ווטיקן (שלכאורה מתוארך לזמן מאוחר יותר, כך נדמה לי) אלא כתב מוקדם יותר שכתוב "לה" כי הרי רש"י מסביר כסבורה הייתה, עוד דבר מעניין שהלשון שרש"י נוקט לכנות את ראש החודש לא בדרך הרגילה "ראש חודש" אלא בשם "ביום החודש" הוא הלשון של הפסוק ביחזקאל בהבאת קרבן ראש חודש, כפי הגמרא במנחות מה ע"א, (בעוד שתי מקומות בלבד רש"י משתמש בלשון זה בכל הש"ס, יומא ב: דבר הקבוע לו זמן. יוה''כ מדבר הקבוע לו זמן המילואים שנאמר (שמות מ) ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים וגו' והוא היה שמיני למילואים: - וסוטה לח. קשיא ליה לרבי יונתן. אהך גזירה שוה אי בגז''ש ילפת לה איכא למיפרך מה למלואים שכן קרבן ציבור כדכתיב (ויקרא ט) וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים וכולן של ציבור כדכתיב קחו שעיר עזים וגו' וראש חדש הוה כדכתיב ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים וגו' (שמות מ) והוא היה יום שמיני למלואים כדתניא בסדר עולם אותו היום נטל עשר עטרות: , שהוא רק ביום אחד בוודאי. ועל כן כל מה שנותר לנו להבין מדוע הגמרא קראה לזה ראש חודש כי הרי זה לא היה לבסוף באמת ראש חודש, ועל זה נוכל לתרץ את תירוצו של המהר"ם שיף במקום, או שאפשר לומר שהרי במציאות כפי שבימינו אף יום השלושים בחודש מלא נקרא ראש חודש, וע"כ זו הסיבה שרש"י חילק ודידק בלשונו לכתוב "ביום החדש" הוא ראש החודש האמיתי, ולמעשה גם יום השלושים יכול להיקרא טכנית ראש חודש אף בימיהם.
והמסקנא לפי זה:
1) אשתו טעתה ולא רבי אליעזר, וכך גם מבחינה סיפורית מצטייר יותר טוב שהטעות שלה עלתה לה יקר
2) רש"י לא טעה אלא שאפילו קושיית המהרש"א מתורצת ואף רש"י חשב ככל הנראה על קושיה זו ולא נמשך מלשון הגמרא "ריש ירחא" לראש חודש אלא הבדיל וקרא שם לא שיגרתי "ביום החדש"
3) ואת המהרש"א יש להבין","278","","763","True","True","False","","86","172.70.230.102","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107116","107094","עיין חולין ריש דף ז ע"א. ותו לא מידי.","05/05/24 21:01","כז ניסן","תשפ"ד","21:01","שי ואלטר","","948","","760","False","True","False","","66","172.70.243.193","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107125","107116","עכשיו התקלת אותי בפרדוקס","05/05/24 23:39","כז ניסן","תשפ"ד","23:39","אלף בית רשי","בין שני פסוקים סמוכים במשלי","278","","760","True","True","False","","100","162.158.155.165","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107126","107125","נו, הנה הוכחת ברמז","06/05/24 00:02","כח ניסן","תשפ"ד","00:02","שי ואלטר","שאתה מזלזל בי
מה שנקרא בלעז argumentum ad hominem.
ועוד בסוגיית אונאת דברים ...
אז אני מעדיף לא את משלי קפיטל כו, אלא את שופטים קפיטל ה, פסוק לא, וכפי שנתבאר בשבת דף פח ע"ב.","948","","759","True","True","False","","63","172.70.242.21","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107127","107126","ניכר משני תגובותיך הראשון והשני","06/05/24 01:02","כח ניסן","תשפ"ד","01:02","אלף בית רשי","פתגם נפוץ שהגמל מככב בו
ועניינית לא ענית על הערה הראשונה אלא סחור סחור בצדקת הדרך כביכול, ולא היא כי מה שחז"ל כיוונו שהניחו לדורות הבאים הוא "לתקן" ולא לקלקל יותר, ולגרום לגדולי העבר להיתפס כביכול שרשרת של טעויות, וזו שיטה לשחק אחרי זה פני נעלב, כתיבה ברמזים זה ושליחת מ"מ, היא רעות רוח ממש, ומה שאני המשכתי בקו זה היה לקיים את הנאמר ויגזול את החנית.
ועוד מעט תביא לכאן גם שעכשיו זה ימי הספירה ואני חייב לקבל ולשתוק
אחר כל זאת בא נרגיע קצת את האווירה אין לי שום כלום נגד אף אחד כאן והתנצחות כדרכה של תורה היא בסך הכל קרקע טובה לספק עניין לשאר החברים ובדרך להעלות חיוך מפעם לפעם.
ואם בכל זאת אתה מרגיש אישית נעלב אזי אני מבקש ממך בפה מלא סליחה ומחילה","278","","759","True","True","False","","87","172.70.111.53","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107130","107127","מענה","06/05/24 11:15","כח ניסן","תשפ"ד","11:15","שי ואלטר","לרב אהרן פרנקל-תאומים הנכבד.
אין בלבי עליך, ואדרבא, ביקורת על דבריי היא עניין חשוב.
ואכן אני צריך להכיר לך תודה על תרתי.
אחד, שטרחת לקרוא את דבריי בעיון רב ואין זה מובן מאליו, ועוד שעמלת להשיב לי תשובה שהשקעת בה מחשבה רבה.
ואם היית כותב בנחת, הרי שמיד כבר היינו דנים לגופו של עניין. אבל כיוון שניגשת בריתחא ובלעג כלפי אדם שאינך מכירו וזה בפומבי מול קוראים בפורום זה, התקלקלה השורה, ושנינו היינו אנוסים לעסוק בצורה החיצונית ולא בתוכן.
תנוח דעתך שאינני מקפיד ואני סולח ובעה"י נגיע לוהב בסופה.
ועכשיו ניגש לגופם של דברים.
מפאת שאינני פנוי אני אתחיל להגיב כרגע ביחס לתגובה הראשונה שלך (ובהמשך נתייחס יותר בעיון לכל ההסברים): "שרשרת של טעויות", ואומר שמעולם לא עלתה על לבי להציג את הדברים באופן כזה.
בסה"כ חיפשתי יישוב לקושיית המהרש"א על רש"י, ובסיס העיון הוא השאלה האם בזמן התנאים נהגו שני ימי ראש חודש או יום אחד. זאת נקודת המוצא.
ולאחר שהמהרש"א מניח שהיו שני ימי ראש חודש גם בזמנם (ובלי נדר עוד נדון ונפרש מדוע דבק בהנחה זו), הרי שלא ייתכן שר' אליעזר יתייחס ליום ל' כיום חול וייפול בו על פניו. ותרץ מה שתרץ, אבל גם דבריו היו מוקשים לי. ואז מצאתי את נוסח בעל הרוקח ואת כתב יד פירנצה 8-9 (בטעות כתבתי למעלה ותיקן 110) שגרסו ואיחלף ליה, והדברים התיישבו לי יותר בנקל (עם מה שיש להקשות גם על הצעת הפירוש שלי). ואם כן, זה היה מהלך הדברים, לא לתאר "שרשרת של טעויות", אלא ליישב קשיים בדרכי המשא ומתן של תורה המקובלות. ואני מבין שכב' חשוב לו הצדקת רש"י ואף הוא מזרעו של רש"י ולכן הוא ממשכן נפשו ומהפך בזכותו, כפי שרבי היה מהפך ודורש בזכותיה דדוד, אבל בדרכו של משא ומתן אנו רשאים להקשות על רש"י, וכך עשה המהרש"א. לכן הזכרתי לך את הגמ' בחולין שלא תזיחני ולא תזניחני ולא תזחיחני.
ולא קבעתי בוודאות שאני צודק ולא מוכן לשמוע השגות מאחרים. אך מה שלא מקובל עליי במשא ומתן הוא שנחליט מראש מי צודק ומי טועה, או שאחד החכמים לא יכול לטעות. אצל הנוצרים מקובל שהאפיפיור שלהם לא טועה. אצלנו לא. ותכלית המשא ומתן היא לראות אילו חוזקות וחולשות יש בכל אחד מהצעות הפירושים (וכפי שכתב הרמב"ן בהקדמת חיבורו מלחמ' השם), וכן נעשה בלי נדר בע"ה בקרוב (כי הדברים דורשים עיון וסידור לטובת הקוראים). ומקווה שנמשיך ברוח טובה.","948","","759","True","True","False","","57","172.71.114.29","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107134","107130","רק תתבונן היטב בכותרת של תגובתי "?!"","06/05/24 17:27","כח ניסן","תשפ"ד","17:27","אלף בית רשי","וממנה תבין שיותר תמהתי האם יתכן מהלך כזה המוביל בסופו של דבר למסקנא המתקבלת שיש כאן 3 טעויות
ובכן ההבהרה הייתה לכולם שאין כאן עניין אישי
וכבר נכתב כאן כמה פעמים שבוויכוח בתגובות לא תמיד הנימה ברורה והרבה פעמים אדם מוסיף מתחושותיו למקרא התגובה, וכמסופר על אותו בן השולח מברק מהישיבה אני צריך כסף , האבא נכנס לבית ומנפנף במכתב ואומר לאשתו, איזה בן חוצפן רק שבועיים בישיבה והוא כבר דורש כסף ועוד בחוצפה כזו?!, ותוך כדי האבא דופק על השולחן ומציג את התגובה "אני צריך כסף"!!! , מיד האימא לוקחת את המברק ומתחילה לקרוא ובוכה, טאטי ומאמי היקרים, המצב של האוכל בישיבה לא טוב אני מתגעגע לאוכל של הבית, האוכל הטעים של אימא, גם נקרע לי הנעל ואין לי את אבא שיתקן, ואמרו לי שיש ליד הישיבה טבחית שמבשלת אוכל בטעם ביתי ואולי זה יעזור לי להשקיט את הרעב ואת הגעגועים, בעלה סנדלר אבל הם עניים והוא לא עושה כלום בחינם, וזה יעלה כמה פרוטות, אבל אין לי כסף ונשאר לי רק שלש גרוש וכל מילה במברק עולה גרוש, ולכן אני כותב בבכי ובתחנונים אני יודע שקשה שלכם, אבל בבקשה בבקשה אני צריך כסף","278","","759","True","True","False","","101","162.158.158.178","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107135","107134","אדרבא, עכשיו אני רואה שיש כאן 4 "טעויות"","06/05/24 19:35","כח ניסן","תשפ"ד","19:35","שי ואלטר","1. טעות של ר' אליעזר שלא ידע בקביעא דירחא.
2. טעות של סופרי כתבי הידות שהגיהו מ"ליה" ל"לה".
3. טעות של רש"י.
4. טעות של מהרש"א.
אבל אני בכלל לא שמתי לב לדבר הזה עד עכשיו. כי לא מגמתי לא הייתה חיפוש טועים או טעויות.
אבל האמת שניתן להסתכל על זה כך:
1. כנגד טעות של ר"א, היו סופרים שסברו שהטעות היא של אמא שלום שלא ידעה בקביעא דירחא. (בוודאי הייתה צדקת גמורה. אחותו של ר"ג ואשתו של ר"א).
2. הגהה של הסופרים הקדומים בכת"י שסברו שהטעות הייתה של אמא שלום ולא של ר"א. (הגהה עם היגיון מסוים).
3. לפי הגרסה "ליה" שלפנינו קושי ברש"י. (לא טעות אלא קושי).
4. לפי הגרסה "ליה" שלפנינו קושי במהרש"א (לא טעות אלא קושי).
עכשיו נשאר לדון באמיתות שתי הגרסאות, ולהכריע מי מהן נכונה.
ואילו לא היה אפילו כתב יד שבו מופיע המילה "ליה", לא היה מקום לדבריי.
אבל לא בדיתי גרסה זאת מלבי. עכשיו לאחר שמצאתי שיש כאן 2 עדים שונים שבהם הגרסה "ליה" (אחד מהם בספר הרוקח שהיה אחד מגדולי הראשונים), אני מנסה ללמוד את הסוגיה לפי הגירסה "ליה". וראה פלא לפי גרסה זאת הקשיים שהיו על רש"י ומהרש"א נעלמים.
ועכשיו נשאלת השאלה מה הייתה הגרסה המקורית? האם "לה" או "ליה".
אם גורסים "לה" יש יותר קשיים, אבל הטועה בקביעא דירחא הוא ר"א ולא א"ש אשתו.
אם גורסים "ליה" יש פחות קשיים, אבל הטועה בקביעא דירחא היא א"ש ולא ר"א.
מצד אחד רוב עדי הנוסח הם בגירסה "לה" שזה מחזק את הטענה שהגרסה המקורית הייתה שא"ש טעתה.
מצד שני שני הגירסה "ליה" מסלקת קשיים.
עכשיו ניתן לומר אחד מן השניים:
או שלסופרים היה קשה שר"א טעה בקביעא דירחא ולכן הגיהו שהמובן יהיה שא"ש טעתה.
או שלסופרים היה קשה הקושיות על רש"י ומהרש"א, ולכן הגיהו שהמובן יהיה שר"א טעה.
על זה הוספתי שיש טעם לומר שא"ש לא טעתה, בגלל שהיא הייתה מרוכזת במשימה שר' אליעזר לא יפול על פניו כדי לשמור על אחיה ר"ג.
וכפי שכתבתי, שאלת שני ימי ראש חודש היא מכרעת, כי אם יום ל' היה ראש חודש אזי לא ייתכן שר"ג נפל על פניו ביום זה.
ונמשיך לסדר את הדברים בע"ה, וגם נתייחס למה שכתבת על רש"י, כמיסת הפנאי.","948","","759","True","True","False","","61","172.70.242.189","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107136","107135","במספר 2 אצלי כתבתי חלוקה ל2","06/05/24 20:46","כח ניסן","תשפ"ד","20:46","אלף בית רשי","לנוחות הקוראים הצגתי את דבריך באדום
1. כנגד טעות של ר"א, היו סופרים שסברו שהטעות היא של אמא שלום שלא ידעה בקביעא דירחא. (בוודאי הייתה צדקת גמורה. אחותו של ר"ג ואשתו של ר"א).
כמה שהיא הייתה צדקת, ברור שיש קושי גדול יותר לומר שרבי אליעזר טעה, והסבירות לכך קטנה יותר, ובפרט שאנחנו לא יודעים מה היה הסיפור אלא לפי מה שכתוב לעינינו
2. הגהה של הסופרים הקדומים בכת"י שסברו שהטעות הייתה של אמא שלום ולא של ר"א. (הגהה עם היגיון מסוים).
מדוע אתה חושב שהיה כתוב "ליה" והם הגיהו "לה" מפני הנ"ל, ולמה שלא נאמר שהיה כתוב לה והסופר של כת"י המאוחר יותר הגיה "ליה"
3. לפי הגרסה "ליה" שלפנינו קושי ברש"י. (לא טעות אלא קושי).
לא היא ! הגירסא והנוסח שהיה לפני רש"י ברור לכולנו שהוא "לה" וזה משמש בהחלט כעד נוסח גם שווה לפחות לנוסח של הרוקח (ולגירסה זו "ליה" לא קורא הנס כפי שכתבת שהקשיים על רש"י נעלמים) כי רש"י כותב "כסבורה הייתה" וברור שהוא מסביר כאן טעות שלה ואיך הקושי "על" רש"י נעלם? זאת אומרת שלדבריך רש"י הוטעה בעקבות הגירסה שהייתה לפניו "לה"
4. לפי הגרסה "ליה" שלפנינו קושי במהרש"א (לא טעות אלא קושי)
ראה שדברי המהרש"א נסובים בוודאי לפי הגירסה שלפניו הייתה שהיא "לה" וכך גם מקשה על רש"י אלא שאת קושיתו על רש"י תירץ המהר"ם שיף וגם בדברי תורץ באופן נוסף,
מכל הנאמר כאן נשאר לבדוק האם תיתכן בכלל ראיה לדרך בה נהגו בזמן התנאים בשני ימי ראש חודש, ואולי שינוי הלשון שהצגתי ברש"י "יום החדש" יגלה קצת עניין זה","278","","759","True","True","False","","82","162.158.158.16","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107137","107136","מדובר בכתב יד פירנצה 8-9 לא ותיקן 110.","06/05/24 21:00","כח ניסן","תשפ"ד","21:00","שי ואלטר","הוא מהמאה ה-13.
אני לא מתווכח שגרסת רש"י הייתה "לה". זה ברור. וכך רוב עדי הנוסח, וזה אכן קשה בהסבר שלי.
הקושי על רש"י נעלם רצוני לומר הקושי הלשוני שבאמת זה היה יום ראש חודש, ולכן א"ש לא שמרה על ר"א.","948","","759","True","True","False","","53","172.70.243.100","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107142","107136","שאלותיך ברורות אתייחס בהמשך","06/05/24 23:43","כח ניסן","תשפ"ד","23:43","שי ואלטר","","948","","759","False","True","False","","48","172.68.192.135","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107143","107136","3-4 אתה צודק. אכן צ"ל לפי גרסתנו "לה"","06/05/24 23:53","כח ניסן","תשפ"ד","23:53","שי ואלטר","כתבתי במהירות "ליה" ולפי שיטפא לא שמתי לב.
פשוט שגירסת רש"י ומהרש"א היא "לה".
לשאלות 1-2 אתייחס בהמשך.","948","","759","True","True","False","","48","172.70.242.93","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107144","107136","נשארו עוד 3 דברים לדון בהם","07/05/24 09:13","כט ניסן","תשפ"ד","09:13","שי ואלטר","והם:
א. מהי הגירסה המקורית ומה היא ההגהה (מענה לעניין 2)
ב. מדוע אני מתעקש על ההנחה של המהרש"א שהיו אז שני ימי ראש חודש.
ג. העניין מי טעה ר' אליעזר או אמא שלום (עניין 1) נדון בהמשך. ודאי שההוה אמינא לומר שהבעל יותר בקיא מהאשה בעניין תורני זה של קביעא דירחא, אבל כאן אפשר לומר שאני.
נדון לעניין הגרסה המקורית (ובשאר בהמשך):
שני תרחישים שהם ארבעה:
א. הגרסה המקורית הייתה "לה" (א"ש טעתה)
1. הגרסה "ליה" נוצרה מטעות פשוטה של סופרים מעתיקים.
2. הגרסה "ליה" נוצרה על-ידי מי שהרגיש קושי בגירסה "לה" (וכפי כל ההסבר שאני מציע) לכן הסופרים הגיהו את המילה בכוונה.
ב. הגרסה המקורית הייתה "ליה" (ר"א טעה)
3. הגרסה "לה" נוצרה מטעות פשוטה של סופרים מעתיקים.
4. הגרסה "לה" נוצרה על-ידי מי שהרגיש קושי בגירסה "ליה" שלפיה יוצא שר"א טעה.
האם אתה מסכים להצגת הדברים?","948","","758","True","True","False","","61","172.70.242.36","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107138","107137","הסתמכתי על ציטוט שלך ותיקן 110 בתחילה","06/05/24 21:07","כח ניסן","תשפ"ד","21:07","אלף בית רשי","למתי מתוארך כתב יד פירנצה?","278","","759","True","True","False","","123","162.158.155.165","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107139","107138","אלו הנתונים שכתובים עליו באתר פרידברג","06/05/24 22:05","כח ניסן","תשפ"ד","22:05","שי ואלטר","שני כרכים כתובים על קלף
349 דפים ( 314 דפים המכילים את רוב מסכת בבא קמא ומסכת בבא מציעא. כרך ב ( 9 ( כרך א ( 8
המכילים את רוב מסכתות בבא בתרא וסנהדרין וכן את מסכת שבועות.
. כתב אשכנזי קודם לאמצע המאה ה 13-
"וכנראה היה סופר בור שלא הבין מה שכתב ועל כן יש שם טעותים רבים מטעותי הכתיבה
וביותר בהפיכת אותיות כמו בחר במקום ברח מקיז במקום מזיק..." (דק"ס, סנהדרין, עמ' 4). כתב היד הושפע מהגהות רש"י, אך בכמה מקומות שמר כתב היד על נוסח ייחודי הנראה מקורי. שם הסופר ככל הנראה ראובן. משניות בראש הפרק.
ראה בצרופה עמ' 25.","948","pdf","759","True","True","False","","55","172.68.192.229","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב","0-pdf"),new Message("107147","107144","האם יש צורך לדון מה היא "הגירסה"","07/05/24 17:38","כט ניסן","תשפ"ד","17:38","אלף בית רשי","לי יש הנחה פשוטה שמה שהיה לפני רש"י כך היה הסיפור ובפרט שדורות נמשכים ללמוד כהנחה זו, השאר הוא חיפוש לתרץ קושיות על ידי תיקוני הגה"ה, ואני מעדיף למצוא ראשית פיתרון גם אם הוא דחוק לקיום הגירסה איך שהיא לעינינו, וזו על פי שורש העברת התורה מדור לדור שבזמן רש"י כפי הנראה עדיין הרבה מן המסורות הועברו בעל פה, וחיזוקם היה על פי הגירסה,
נקודה נוספת וזה גם בוויכוחים שונים שמתנהלים באתר בכל מיני ענינים ויש הבדלי גישה בדרך הלימוד, אני מסכים שיש את הדרך לתיקוני גירסאות, אבל ראשית זה לא צריך להיות על חשבון ביטול דברי רש"י, עוד נקודה שגם אם כן יש למאן דהו העדפה למצוא גירסה טובה כביכול מהגירסא שהייתה לרש"י, מפני קושיות שהיו לו על רש"י (והגמרא), ראוי שגם ישים לב גם למענה על הקושיא כפי למשל שהראתי בלשון הלא שיגרתית "יום החודש" , ויסביר על פי התיאוריה האחרת (כאן בהנחה לדבריך שהיו שני ימים ראש חודש, זו למשל לא אמורה לסתור את דברי רש"י באופן כללי כי אם הנחה זו נכונה היא אמורה להתכתב עם "כל" הגמרות והמדרשים שרש"י ג"כ אמור לדעת מהנחה זו כמוך לפחות) וא"כ מה רש"י הרגיש שהיה צריך לשנות.","278","","758","True","True","False","","106","162.158.155.165","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107148","107147","מענה","07/05/24 22:15","כט ניסן","תשפ"ד","22:15","שי ואלטר","ר' אהרן יקירי חודש טוב.
ראה, אנו חוזרים אחורה כמה צעדים אחורה בוויכוח על "כשרות" דרך הלימוד. (ושוב אצטרך להזכיר את הגמ' בחולין ...)
אם לא מוצאת חן בעיניך שיטת הלימוד שלי (שאוכל להצביע על גדולים שלמדו לפיה, למשל הגאון הגדול הרב מנחם מנדל כשר זצ"ל בעל תורה שלמה, שהעמיד חזון להוציא את כל הש"ס עם שינויי נוסחאות של כתבי היד ולהתעמק בהם, והוציא לאור ריש מסכת פסחים) - זאת זכותך.
כפי שזכותו של בעל פשט להגיד אין לי עסק בנסתרות (היינו שמרגיש שלא יכול ללמוד נסתר וכהאי גוונא, ואם אין זה משורש נשמתו מסתמא לא תהיה עליו תביעה בב"ד של מעלה).
עם זאת, אני מצפה שכן תכבד דרך לימוד זאת של אחרים (אף אם אינך מעוניין ללמוד בה).
אין לי חשק בדיון להיות במגננה תמידית על שיטת הלימוד, כביכול היא איננה לרוח חכמים ואו איננה מקובלת וכד'. זה לא יקדם אותנו בלימוד, אלא יביא למתיחות ולא לתועלת.
ועכ"פ, אני מקווה שהשתכנעת שאני מחפש את האמת, ולא את הניצוח.
ולענייננו, אם אתה רוצה שנפסיק את הדיון כאן, לחיי.","948","","758","True","True","False","","57","172.70.242.21","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב",""),new Message("107149","107148","תכלית כששאלתי שאילה לשיטתך","08/05/24 08:18","ל ניסן","תשפ"ד","08:18","אלף בית רשי","אתה חזרת אחורה, קרא שוב את דברי וחפש בהם ביקורת על עצם שיטת ההגהה, שזה כמובן מתנגש באסכולות השונות, אני ביקשתי תשובה לשיטתך להגיהה כאן, בהסתמך על קושי בדברי רש"י לשיטתו, זו הבעייה! , אם אתה מעוניין בהגהה כי זה מתכתב עם רעיון אחר שלך בקשר לשני ימי ראש חודש וכו' ואז מצאת גירסה תומכת בכך לחיי, תהנה ותגיה, אבל הבאת טיעון כביכול של קושי בדברי רש"י עצמו שהעלה את קושי זה המהרש"א שהוא גם כן לא מתכתב עם ההגהה שלך, ולכן בעיני זו שיטת פסולה להשתמתש בטיעון זה להגיה ועל ידי כך לעקור את הגירסה השניה וממילא את כל הלימוד והפשט של רש"י והמהרש"א בעקבותיו. במקרה זה ברור שעדיף קודם ליישב את רש"י "לשיטתו ולגירסתו".","278","","757","True","True","False","","117","172.70.230.3","0","107082","בבא מציעא|נט ע"ב","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);