var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=106974;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107319","שאלה בלשון הגמרא","שמואל דוד","27/06/24 20:40","595","69"),new MostViewed("107303","חידוש שחשבתי עליו בס''ד לגבי שבור מלכא","מרדכי ני","26/06/24 21:52","1433","69"),new MostViewed("107310","אליהו הנביא בבית קברות של גויים","sha","27/06/24 07:33","399","67")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("106974","0","הפשיטות מגיזה ועבודה","08/03/24 11:01","כח אדר א","תשפ&quot;ד","11:01","לומד א","בס&quot;ד <br />הגמ פושטת את הספק אם אפשר להקדיש,  מכך שאסורים בגיזה ועבודה. ולכ לא מובן ההו&quot;א, כי הספק הוא אם יש כח להקדיש דבר שאינו ברשותו, ובספק בכור הקדושה באה מאליה?! כמו שעונה הגמ.. וצע..","250","","117","True","True","False","","100","","0","0","בבא מציעא|ו ע&quot;ב",""),new Message("106992","106974","תשובה","13/03/24 00:50","ג אדר ב","תשפ&quot;ד","00:50","ברכה עד בלי די","וכן הקשה בספר נחלת יעקב בעמ' קמב לרב יעקב לורברבוים ותירץ וז&quot;ל בגמרא ותני עלה אסורים בגיזה ועבודה ויש לתמוה בזה דכי לא ידע מזה דשאני קדושה הבאה מאילי׳ ומאי ס״ד דש״ס ונראה לתרץ ובזה יתיישב ג״כ קושי׳ המפרשים דהיאך נפשוט מדינא דמסותא איבעי׳ דטלית הואיל ואין עניינם אחד כמ״ש התום׳ ד״ה והא הכא. דהנה הר״ן הובא בשטמ״ק כתב וז״ל כיון דרשות גבוה ממילא חייל ולא מחסרא בי׳ משיכה כמאן דתקפה הדיוט דמי עכ״ל עוד הביא בשמו בשטמ״ק דהא דשתיקה כהודאה לאו כודאי הודאה רק כס׳ הודאה ע״ש. ולפ״ז נראה דהנה בי״ד סי׳ רנ״ט ובח״מ סי׳ ר״ל גבי ש״מ שהקדיש אפי׳ בהקריש בדק הבית קימ״ל דספיקא לקולא וכ׳ הש״ך שם ואע״ג דכל ספק איסורא לחומרא וכן באיבעי׳ דלא אפשיטא מ״מ הכא מותר דאין מוציאין ממון מרשות בעלים ולפ״ז צ״ל דדוקא בספק איסורא דאף אם נאמר דאסור מ״מ אין הממון יוצא מת״י הבעלים רק ארי׳ דאיסורא רבע עלי׳ ואין כאן הוצאה מרשות לרשות ולא מחזקת מרא קמא רק מחזקת היתר וקימ״ל דכל חזקת היתר דאיתרע מספק אסור אבל כשנאמר דאסור להנותו ממנו ע״כ צ״ל שהוא הקדש ומפקינן מחזקת מ״ק הדין דאין מוציאין מחזקת מ״ק וממילא מותר דחזקת מ״ק עדיפא מחזקת היתר ולפ״ז א״ש דמכל ס׳ איסורא לא היה קשה דשאני איסור הבאה מאיליו בודאי היה ידע זאת וכן בס׳ תרומה ידע שפיר דאסור משום דאיסור הבאה מאיליו שאני, והיינו דוקא בשאר איסורין ובתרומה דאף אם נאמר דאסורא אין מפקינין מחזקת מ״ק דאף אם תרומה הוא מספק מ״מ ברשות בעלים הוא וכן כל פסולי המוקדשין ממון בעלים הוא לקדש בו את האשה ואין מוציאין מחזקת מ״ק אבל בבכור כתבו תוס׳ ב״ק דף י״ב ודף נ״ג עיי״ש דלא קרינן בי׳ רעהו כלל ואין יכול לקדש בו את האשה ולאו ממון בעלים הוא והוי כמו ס׳ הקדש בדק הבית דספיקו לקולא דכל דין שיש בין אדם להקדש שוה ממש לדין שיש בין ראובן לשמעון. ולפ״ז א״ש דבגוף האיבעי׳ כתב הר״ן הובא בשיטה מקובצת דהא דאמרינן מדשתק אודיי אודי לי׳ דלאו ודאי הוא רק ספק הודאה והאיבעי׳ הוא כיון דהוי ס׳ הודאה מהני בי׳ תפיסה ומטעם שכתב בי׳ הר״ן כיון דמעיקרא ג״כ בספק קיימא ספק הודאה מוציא מספק וע״ש. א״נ דדוקא כשהספק הוא על פי טענותיו לא מהני תפיסה אבל בספק לב״ד בלי טענותיהם מהני בכל מקום תפיסה בטוען ברי כמו בדררא דממונא דמהני בי׳ תפיסה וכמ״ש תוס׳ ב״מ דף ק׳ וה״נ דשתיקה דהוי ספק הודאה להב״ד כאו״א טוען ברי דידי׳ הוא. תדע דהא לדידן הוי בעיין דלא איפשטא אי שתיקה כהודאה ומהני תפיסה כמבואר בח״מ סי׳ קל״ח, או דלמא כיון דצווח השתא אגלאי מלתא דלאו הודאה וע״ז אמר את״ל דאין מוציאין משום דהוי סי׳ הודאה וממילא דמהני תפיסה הקדישה מהו אי הקדש כתפיסה דמיא מטעם אמירה לגבוה כמסירה להדיוט דמי וכמ״ש הר״ן בשטמ״ק הנ״ל או דלמא כיון דאף אם הוא שלו אינו יכול להקדישו דא״ב בעלים הוא רק דאנו רוצין לגבות ההקדש מטעם ס׳ הודאה דלאחר הודאה נחשב כפקדון דיכול להקדיש אפשר דהקדש לא נחשב למוחזק והקדש דמיא להדיוט בממון. וע״ז פשיט לי שפיר ממסותא דלפי האמת האבעי׳ דמסותא הוי בקרקע והיה מספקא לי׳ אם הקדש דמיא לתפיסה ופשיט מספק בכורות דאסור בגיזה ועבודה אף דבספק שהוא בדבר שבממון לענין ההוצאה מרשות בעלים אין חילוק בין הדיוט להקדש כמו בשכ״מ בהקדש הנ״ל וע״כ הוא מטעם כיון דמהני תפיסה בהדיוט הקדש הוי כתפיסה והא דמפקינן בשכ״מ שהקדש ספיקו לקולא אף דהקדש הוי כתפיסה היינו לפי המסקנא דקימ״ל דהקדש לא מהני כתפיסה אבל לפי הס״ד דהקדש מהני כתפיסה וממילא ס׳ הקדש לחומרא דהקדש כתפוס ועומד הוא. ואין להקשות דהא קיי״ל דספק הקדש מותר הוא רק משום דמוקמינן אחזקת מרא קמא כמש״ל והכא ליכא חזקת מ״ק דהא בבכור הספק הוא מתחלת לידה דמ״מ הא דמי למחליף פרה בחמור בב״מ דף ק׳ שכתבו התוס׳ שם דיש לו חזקת מ&quot;ק משום חזקת עיבור וה״נ בבכור דאינו קדוש רק מרחם איכא חזקת מ״ק דהיינו חזקת עיבור ואפ״ה מהני תפיסה והרי נפשטה האיבעי׳ דהקדש כתקיפה דמיא ומהני וע״ז משני קדושה הבאה מאיליה שאני דלא דמיא בודאי למחליף פרה בחמור דשם יש לו חזקת העיבור וכל חזקה הוי כאלו אינו עומד לשנות שיהא של חבירו משא״כ בבכור אין לו לעיבור חזקה דנימא דיהי׳ שלו ודאי דבאותו הצד ספק דעדיין שלא בכרה לא חשיב חזקת עיבור כלל דהא העיבור עומד להתקדש מאיליו כשיצא מרחם אמו והרי הספק מתחיל מתחלת ההריון אם כשנולד יהא בכור ואין כאן חזקת מרא קמא ודמיא להא דאמרינן חולין דף קל״ד קמה בחזקת חיוב עומד וא״כ ה״נ אדרבא העובר בחזקת חיוב בכור קאי וליכא חזקת מרא קמא כלל בהא ואדרבא איכא חזקה דעדיין לא ביכרה ובתחלת לידה היה בחזקת שלא ביכרה עדיין ומש״ה אסור וא״ל כיון דאם יצא דרך דופן לא יהיה קדוש ממילא לא קיימא בחזקת חיוב. ז״א דהא קמה נמי יש למצוא דרך לפטרו ואפ״ה אמרינן דבחזקת חיוב קאי ואפילו חזקה העשויי׳ להשתנות לא הוי חזקה ומכש״כ הכא בהאי עיבור דודאי עומד להתקדש לא חשיב חזקה ולכך אסור בגיזה ועבודה והא דאמר תקפה כהן מוציאין מידו אלמא דחשיב להבעלים חזקת מ״ק בבכור ואפ״ה אסור בגיזה ועבודה יש לחלק דהא קימ״ל דדוקא תפיסה קודם שנולד הספק מהני או בהתחלת לידת הספק אבל אחר כך לא מהני וכמ״ש בתוספות. דאזלינן תמיד אחר לידת הספק וכיון שהיה בשעת לידת הספק דין המוציא מחבירו עליו הראיה אפי׳ תפס אח״כ יש לו לעולם דין המע״ה כמ״ש הסמ״ג הובא בתומים ומש״ה הכהן התופס מרשות בעלים כיון דבשעת לידת הספק היה הבעלים תפוסין והיה על הכהן דין ממעה״ר משום הכי לא מהני בי׳ תפיסה ועיין תומים דתפיסת הכהן ודאי דלאחר לידת הספק הוא משא״ב לענין גיזה ועבודה דמתחלת לידת הספק היה<br />תפוס וא״ש:","51148","","112","True","True","False","","28","172.70.242.155","0","106974","בבא מציעא|ו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=814;var SeverTime;fInitTree();getPersist(66104);