תַּחֲנוּן, preced.) prayers, supplications for grace. Deut. R. s. 2, v. חִינּוּן. Ab. II, 13, v. קֶבַע. Ab. Zar. 5ᵃ (ref. to Lev. XXVI, 3) אין אם אלא לשון ת׳ im means prayer (Oh that). R. Hash. 17ᵃ; Pes. 118ᵇ (ref. to Ps. CXVI, 1) אימתי אני אהובה … קול תַּחֲנוּנָי when am I beloved before thee? When thou hearest the voice of my supplications. Y. Ber. IV, 7ᵈ bot. ויהיו דברינו ת׳ לפניך and let our words be (words of) supplications before thee, i.e. truly devotional; a. fr.