תָּוָון, (= תָּאוָן; v. תָּא I, a. תְּוָא I) cell, chamber. Targ. I Kings XXII, 25; Targ. II Chr. XVIII, 24; a. fr.—Pl. תְּוָונַיָּא, תְּוָונֵי, תְּוָנ׳. Targ. O. Deut. XXXII, 25. Targ. Job XXXI, 33 תווני לבי Ms. Var. (h. text חֻבִּי, v. עוּבָּא).—Nidd. 20ᵇ יהודאי בת׳ לבאי יתביתו Rashi (ed. בת׳ דלבא) you Jews seem to sit in the inner chambers of men’s hearts (of the heart).