רְפַק, to loosen the ground, hoe, plough. B. Mets. 103ᵃ למִרְפַּק … רָפֵיק, v. פַּרְדֵּס ch. Men. 87ᵃ רפיק ליה טפי תרי ריפקי Ms. M. (strike out טפי) he hoed it twice (ed. דר׳ ביה טפי ריפקא to which he gave an additional hoeing). Taan. 23ᵃ bot. דהוה קא רפיק ריפקא Ms. M. 2, a. Ar. (ed. only רפיק, v. Rabb. D. S. a. l. note 20) when he was hoeing; a. e.