|
שם:
רִיכּוּנָא רִיכּוּנָא, (רְכַן II) causing to sink, destruction. Targ. Prov. XXIV, 2 ed. Lag. (Var. ריב׳; ed. Wil. רב׳; h. text שֹׁד). Ib. XXI, 7; v. דִּיכּוּנָא. באדיבות אתר ספריא
|
