קְרַט, (v. P. Sm. 3741; cmp. קרץ) to break, take a bite. Lev. R. s. 22; Koh. R. to V, 8 יתיב למְקַרְטָא וכ׳ sat down on the road to eat something (Tanḥ. Ḥuck. 1 שהיה אוכל לחם).