קָרוֹי, קָרוֹיָא m. (קְרֵי I) 1) reading.—Pl. קָרוֹיֵי. Y. Meg. IV, 75ᵃ top שמע קלן ק׳ וכ׳ he heard them read (from the Torah) without benedictions. —2) Biblical scholar, v. קַרָיָיא.