קְצִירָא, (קְצַר) [cut, afflicted,] sick. B. Bath. 16ᵇ, v. דְּלֵי. Sabb. 12ᵇ לשיולי בק׳ Ar. (ed. בתפיחה) to inquire after the health of (to visit) a sick person.—Pl. קְצִירֵי. R. Hash. 16ᵃ; Ned. 49ᵇ, v. מְרִיעַ. Gitt. 56ᵃ, v. נְקַט; a. e.—[קציריא, Targ. Is. VII, 3 ed. Wil., v. קַצָּר.]—[Y. Shebi. VI, 36ᶜ קציריא דגליל, v. קַצְרָא III.]