קִיסְטָא II, (cista) chest, box. Y. Snh. IX, end, 27ᵇ (expl. קִסְוָה, Mish. ib. IX, 6) ק׳ a chest (containing sacred objects, v. Sm. Ant. s. v. Cista).—Pl. קִיסְטוֹת. Kel. XV, 1 קוסטות המלכים (ed. Dehr. קוסטַת sing.; R. S. קסתות, קנתות, corr. acc.) the provision boxes of kings.