עַרְסִי, pl. עַרְסִיִּין (preced. art.) belonging to a bedstead; (מלין) ע׳ strapping, girthing. Y. Sabb. VII, 10ᶜ top הן דעבד מ׳ ע׳ וכ׳ (Or Zar. Sabb. 64 דעביד ערסמו, read ערסיין) he who does girthing work (on the Sabbath), if lengthwise &c.