עֲטִיפָה I, (עָטַף I) fainting, exhaustion. Midr. Till. to Ps. CII, 1 ed. Bub. (ref. to עֲטֻפִים, Gen. XXX, 42) אותם שקנה בעֲטִיפת תפלה those he obtained by exhaustion in prayer. Ib. אין ע׳ אלא תפלה, v. עָטַף I.