|
שם:
סְתוֹרִים סְתוֹרִים, (preced.) confusion, mischief. Gen. R. s. 71 (play on סְתוֹר q. v.) בן ס׳ (not בין) a doer of mischief; (Yalk. ib. 126 בר מסתורין, v. מִסְתּוֹרִין). באדיבות אתר ספריא
|
