סִילְתָּא m. (v. סְלַת) 1) kindling chip. B. Kam. 22ᵇ, v. גַּוָּוזָא I.—Pl. סִילְתֵּי. Sabb. 74ᵇ האי מאן דסלית ס׳ he who cuts chips (on the Sabbath). Ib. 150ᵇ (ed. סולתי), v. סְלַת. Ib. 20ᵇ —2) (cmp. בְּקַעַת, גַּוָּוזָא I) log. Nidd. 66ᵇ; [Rashi refers to סִילְּתָא II].