סַהֲדוּ, (preced.) testimony, evidence; warning. Targ. Deut. V, 17. Targ. Is. VIII, 20; a. fr.—Y. Snh. III, end, 21ᵈ קביל … ס׳ דלא באפוי וכ׳ R. E. heard evidence in the absence of the party; a. fr.—ידע בס׳ to know evidence, to have something to testify to. Macc. 5ᵇ; a. fr. Y. Snh. I, 18ᵇ top ידע ש׳; a. fr.—Pl. סָהֶדְוָון, סָהֶדְוָן, סָהֶידְ׳, סָהִידְ׳; constr. סָהִידְוַות. Targ. Jer. XVIII, 18 סחדון (ed. Lag. סהֲדִין, v. preced.). Targ. Y. Deut. XXII, 14 (not … דַווֹן) evidence of virginity. Targ. Ps. CXIX, 14; a. fr.