נַקְדָּן, (נָקַד I) a punctilious person, caviller. Der. Er. Zuta ch. VI נוֹ׳).—Pl. נַקְדָּנִין, נוֹקְדָ׳. Tosef. Ber. V, 18 והנו׳ תופשין וכ׳ ed. Zuck. (Var. והנקד׳) the cavillers (overscrupulous) take him to task for it; Y. ib. VII, 11ᶜ top הנו׳ (ed. Lehm. חניקרנין); Bab. ib. 50ᵃ נקד׳ (Ar. נקר׳), v. נַקְרָן.