נִימוֹס II, (νόμος) usage, law; religion (v. נוֹמוֹס). Meg. 12ᵇ מוכתר בנִימוֹסוֹ, v. כָּתַר. Gitt. 65ᵇ עשו לה כנ׳ deal with her according to law. Ex. R. s. 15 בנ׳ המלכות in accordance with the royal usage of warfare; (Tanḥ. Bo 4, a. e. כטַקְסִין). Gitt. 43ᵇ כיון שעשה … נִימוֹסוֹ Ar. (ed. נמוסו) as soon as the gentile did to him (the hypothecated slave) what the law requires (to take possession, v. נַשְׁקִי); Tosef. Ab. Zar. III (IV), 16 נימוסות (corr. acc.). Gitt. l. c. [read:] אע"פ שעשה לה נִימוֹסָהּ although he (the Jew) did what the law requires in regard to the field; a. fr.—Pl. נִימוֹסִין, נִימוֹסוֹת. Num. R. s. 18 בדרכי הגוים יש נ׳ וכ׳ it is the way of the nations to have many religious observances (for various deities) and many priests. Gen. R. s. 16 בשלשה … בנ׳ (Ar. בנַוְוסִין) in three things is Greece in advance of Rome: in codes &c., v. פַּנִּיקְטִין. Gen. R. s. 67. Num. R. s. 8 בנ׳ שלנו in our (Roman) law; a. e.—[Ex. R. s. 15 הוציא הנמוסין read: הטוֹמוֹסִין, v. טוֹמוֹס.]