מְשַׁשׁ II, (preced.) substance, essence; reality. Targ. Lam. II, 14. Targ. Job XV, 3; a. e.—Ab. Zar. 55ᵃ דע"ז לית בה מ׳ that there is no reality in idols. Pes. 4ᵇ אטו אמירה דהני מידי מ׳ אית ביה has their declaration any significance?—Yeb. 102ᵇ, v. חֲלַץ. Sabb. 152ᵇ bot., v. מַמָּשָׁא; Yalk. Gen. 33 מַשָּׁשָׁה.