מָרָדְתָּא, (מָרְדֵתָא) f. (מְרַד) 1) running about, turbulent. Targ. Prov. VII, 11 (Ms. מרדותא, read: מָרוֹדְ׳).— *2) כְּנִישְׁתָּא מ׳ name of a synagogue in Caesarea (the turbulent synagogue, v. Josephus B. J. II, 14, 5). Y. Naz. VII, 56ᵃ; Y. Ber. III, 6ᵃ bot. מדרתא (ed. Krot. מדדתה); Lam. R. to I, 3 מדוכתא; Num. R. s. 12 מדוכת׳ (prob. to be read: מרודת׳).