מַקּוֹרָא, ch.same, beak of a bird. Gen. R. s. 64, end, the Egyptian heron דמַקוֹריה אריך whose beak is long; Yalk. ib. 111, end דמוקריה (corr. acc.). Gen. R. l. c. יהיב מקוריה וכ׳ (not מוקריה) he put his beak (into the lion’s mouth), and brought the bone out; Yalk. l. c. קועיה (corr. acc.).