|
שם:
מַזְנוֹן מַזְנוֹן, (denom. of מָזוֹן; cmp. אַרְנוֹן I; Hai G.: denom. of זַן) תמחוי המ׳ a plate with many partitions (each of which, if separated, may be a receptacle). Kel. XVI, 1. באדיבות אתר ספריא
|
